הגירעון בתקציב המדינה המעודכן יזנק מ-3.9% לשיעור גבוה של 5.1%, ובכל משרדי הממשלה יבוצע קיצוץ רוחבי משמעותי בשיעור של 3%, כך נודע אמש (שלישי) ל-ynet. השרים, שהתבשרו ברגע האחרון אודות הקיצוץ הגדול החדש בתקציבי משרדיהם, מחו במהלך ישיבת הממשלה המיוחדת הערב כנגד הקיצוץ וטענו כי לא ניתן יהיה לעמוד כך ביעדים שקבעו לשנת 2026.
זעם השרים אף הביא להפסקה בישיבה ולניסיונות של אנשי האוצר לרכך את זעם השרים. גורם בכיר ציין כי יתכן שהקיצוץ בחלק קטן מהמשרדים אף יצומצם. בדיון שנערך בזום אישרה הממשלה את התוספת לתקציב הביטחון, הגדלת הגירעון, הקצאת תקציבים ליישום ההסכמים הקואליציוניים וקיצוץ רוחבי בתקציב כל המשרדים, כדי לממן תוספת כוח אדם למשרד לביטחון לאומי. השרים זאב אלקין וחיים כץ הצביעו נגד.
הסיבה העיקרית לתיקון תקציב המדינה היא ההכרח להגדיל את תקציב הביטחון בשל מלחמת "שאגת הארי" עם איראן. ראש הממשלה החליט לתמוך בעמדת גורמי הביטחון שיש צורך בהגדלה עצומה של תקציב הביטחון שיגדל ב-32 מיליארד שקל מ-112 מיליארד ל-144 מיליארד שקל ובתוספת תיקבע עוד "קופסה" תקציבית בת 7 מיליארד שקל. בכך יסתכם התקציב בכ-151 מיליארד שקל, הרבה מעבר לתקציב המוקטן לעומת השנתיים הקודמות של המלחמה שגיבש האוצר, וכבר אושר בממשלה ונידון בימים האחרונים בוועדת הכספים.
יצוין שהגדלת הגירעון ביותר אחוז שלם שווה 20 מיליארד שקל (כל עשירית אחוז שווה 2 מיליארד שקל) ובכך יהיה הגירעון של 5.1% בשנת 2026 גבוה יותר מאשר הגירעון הסופי בשנת 2025, שהגיע ל-4.7%.
כעת, יהיה צורך להביא את תקציב המדינה לאישור בשלוש קריאות במליאת הכנסת, לאחר שיתקיימו בו דיונים גם בוועדת הכספים, שעשויה לבצע בו שינויים.
מה נותר מחוק ההסדרים?
לצד תקציב המדינה המוגדל בשל המלחמה עם איראן, נותר למעשה חוק הסדרים רזה במיוחד. תחילה הוצאו ממנו כמחצית הרפורמות בשל הערות היועצים המשפטיים בכנסת שאין מקום לכלול בו שורה של חוקים שאין להם שום קשר ישיר לתקציב המדינה. היום באה ההשלמה לצמצום דרסטי נוסף בחוק ההסדרים, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לבצלאל סמוטריץ' להוציא מהחוק את שתי רפורמות הדגל של שר האוצר, שעליהן הוא נאבק בחירוף נפש ממש.
כך הוצאה מהחוק רפורמת החלב, שהייתה גורמת לסגירת 400-300 מחלבות בכל רחבי הארץ. הרפורמה כללה את פתיחת השוק לתחרות מול יבוא חלב וביטול המכסות, יחד עם סגירת רפתות קטנות שנחשבות בלתי יעילות.
ראש הממשלה הורה גם להוציא מחוק ההסדרים את הפרק שבו מוטל מס רכוש חדש של 1.5% על קרקעות פנויות. החוק עורר התנגדות תקיפה של המפלגות החרדיות, שכן ראשי קהילות ואדמו"רים היו נפגעים מהמס החדש.
רפורמה מרכזית נוספת שיזם שר האוצר - ריווח מדרגות המס למשתכרים ברוטו 16 עד 25 אלף שקל בחודש - תישאר בחוק ההסדרים, למרות שהמימון לביצועה בסכום של 5 מיליארד שקלים היה אמור להגיע מהטלת מס הרכוש החדש. כעת, לא ברור מהיכן יבוא המימון לרפורמה הזאת והיא תחייב כנראה להוות חלק מהגדלת הגירעון, לצד הגדלתו בשל הזינוק בתקציב הביטחון בעשרות מיליארדי שקלים.
עוד רפורמה מרכזית שיזם שר האוצר סמוטריץ' תישאר בחוק ההסדרים: הטלת מס בשיעור של 15% על 50% מהגידול ברווחי חמשת הבנקים הגדולים לעומת ממוצע רווחיהם בשנים 2022-1018, השנים שקדמו למלחמת "חרבות ברזל".
כמו כן, יישאר בחוק ההסדרים הפרק שדן במאבק בהון השחור, שכולל איסור להחזיק בבית יותר מ-200 אלף שקל במזומן. לצד ההגבלה הזאת תוגבל גם האפשרות של ניכיון צ'קים אצל חלפני הכספים (הצ'יינג'ים) בסכום העולה על 6,000 שקל. להגבלה הזאת מתנגדים בעיקר חברי כנסת מהסיעות החרדיות והערביות בכנסת, ועוד צפוי מאבק לאישורה.
עוד נותרו בחוק ההסדרים, שיש לאשר את פרקיו עד ה-19 בחודש, כדי להביא לאישור התקציב לשנת 2026 בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת עד ל-31 במרץ, בין השאר הפרקים העיקריים האלה:
קידום התחרות בשוק הבנקאות, יחד עם חוק נתוני האשראי, הצעת חוק פקודת מס הכנסה שמבקשת להרחיב את חובת הדיווח ולהאריך את הזמן שבו יישמר המידע במאגר לשבע שנים, חוק הבנקאות, שנועד להגביר את התחרות בשירותי התאגידים הבנקאיים, חוק משק הגז, הפרק שדן בהטלת מס חדש על סיגריות אלקטרוניות והפרק שפוטר ממס עולים חדשים בשנים 2030-2026.
פורסם לראשונה: 22:17, 10.03.26
