על דלתות סניפי רשת הפלאפל "טעים" בניו יורק נתלו בימים האחרונים שלטים שאינם משאירים הרבה מקום לדמיון: "הנכס הופקע בשל אי-תשלום מסים והוא נמצא כעת בידי מדינת ניו יורק". ברשתות החברתיות, הצליחו להכניס פרשנות מעניינת להודעה הרשמית והמפורשת הזו. מתחת לפוסטים שדיווחו על קריסתה של הרשת הישראלית הוותיקה החלו להופיע תגובות כמו "BDS is working", לצד האשמות ב"ניכוס אוכל פלסטיני" ואפילו ב"טיהור אתני". מגיב אחר כתב: "אלה ממילא מתכונים גנובים. קארמה".
עבור חלק מתומכי החרם על ישראל, עוד חנות פלאפל עם מנעול על הדלת הפכה בן רגע לתמונת ניצחון. אלא שהסיפור האמיתי הרבה פחות אידיאולוגי: מי שסגר את "טעים", מחלוצי האוכל הישראלי באמריקה, לא היו פעילי BDS אלא גובי המסים של מדינת ניו יורק.
הסניפים של Taïm, נסגרו לאחר שרשויות המס הוציאו שורה של צווים בגין חובות שהצטברו תחת החברות המפעילות את הרשת. ברשימה הרשמית של מדינת ניו יורק מופיע גרג מג'בסקי, מנכ"ל חברת Craveworthy Brands המחזיקה כיום ב"טעים", כאדם האחראי ל-12 צווי מס הקשורים לחברות המפעילות סניפים של הרשת. הסכום המצטבר שלהם מגיע ל-1.35 מיליון דולר. בדיווחים אחרים הופיע סכום של 632 אלף דולר, שמקורו בתביעה משפטית נפרדת המתנהלת בין הבעלים הקודמים לבעלים הנוכחיים סביב השאלה מי אמור לשלם את חובות העבר.
כך או כך, התוצאה בשטח זהה. הסניפים בניו יורק ננעלו, מספרי הטלפון אינם נענים וההזמנות המקוונות הופסקו. ארבעת הסניפים בעיר סומנו כסגורים זמנית בגוגל, חנות הרשת ב-Goldbelly נעלמה, וחשבון האינסטגרם שלה לא עודכן מאז 22 ביולי. גם הסניף האחרון בוושינגטון הבירה נסגר כבר ביולי. סימן נוסף הגיע מאתר Craveworthy עצמו: "טעים" כבר אינה מופיעה שם ברשימת המותגים של הקבוצה.
(צילום מסך מתוך אינסטגרם)
קריסה מהירה
הנפילה מהירה במיוחד: רק לפני ארבעה חודשים פרסמה Craveworthy הודעה חגיגית על עסקת הזיכיון הראשונה של "טעים" בניו יורק, בסניף פארק סלופ, ודיברה על "רגע מכריע במסלול הצמיחה" של המותג. החברה אף הודיעה שהיא מחפשת זכיינים חדשים בניו יורק, ניו ג'רזי, פנסילבניה, אילינוי, מרילנד, וושינגטון ומדינות נוספות לאורך החוף המזרחי והמערב התיכון. ביולי עוד חילקה הרשת פלאפל בחינם במסגרת מבצע קידום. באוגוסט המדינה כבר החליפה את הקופה במנעול.
עבור ניו יורקרים ותיקים, ובעיקר עבור הקהילה היהודית בעיר, מדובר בסופו האפשרי של מוסד קטן שהקדים בהרבה את גל המסעדות הישראליות ששטף מאז את אמריקה. השפית הישראלית עינת אדמוני פתחה את הסניף הראשון בווסט וילג' ב-2005, בחלל זעיר שהפך כמעט מיד ללהיט. "טעים" הגישה פלאפל ירוק, פלאפל חריף עם אריסה, סביח, חומוס, סלטים ושייקים, הרבה לפני שקערות ים-תיכוניות הפכו לקטגוריה שלמה בשוק המזון המהיר האמריקני. Zagat ו"ניו יורק מגזין" הרעיפו שבחים, ותורים השתרכו מחוץ לדלת.
ב-2018 נכנסו לתמונה משקיעים בראשות פיל פטרילי, בכיר לשעבר בענקית המזון המהיר צ'יפוטלה, והפלאפלייה השכונתית החלה להתנהג כמו רשת. בשנים הבאות היא התרחבה מעבר לניו יורק, ובשיאה מנתה 14 יחידות עם פעילות גם בוושינגטון הבירה, אוסטין, סיאטל, סן פרנסיסקו, מיאמי, אורלנדו וערים נוספות. מכירות הרשת הגיעו ב-2025 ל-18.7 מיליון דולר. ב-2024 רכשה Craveworthy את החברה כחלק מעסקה גדולה יותר לרכישת פלטפורמת המסעדות Untamed Brands. אדמוני עצמה כבר לא הייתה מעורבת בניהול "טעים" מאז 2022, ונציג מטעמה הבהיר השבוע כי אינה יכולה להתייחס למצבה הנוכחי של הרשת.
שפית עינת אדמוני
(צילום: אביגיל עוזי)
(צילום מסך מתוך אינסטגרם)
יחד עם "טעים" רכשה Craveworthy גם את רשת Hot Chicken Takeover, שגם היא הגיעה בהמשך לסוף דרכה וסגרה את סניפיה. לקוחות ותיקים של הפלאפליה טענו כבר לפני הסגירה הרשת איבדה משהו בדרך מהחור הקטן בווסט וילג' למודל הארצי. "הם הרסו את הנשמה של המקום כשהחליפו את התפריט והפכו אותו לעוד רשת פסט-קז'ואל גדולה", כתב אחד הגולשים. אחר סיכם: "המקום הידרדר כבר שנים, אני לא מופתע".
הייתה על הכוונת של ארגונים פרו-פלסטיניים
"טעים" אמנם נולדה כמסעדה ישראלית מובהקת, ושמה מעולם לא הסתיר זאת, אבל כיום היא נמצאת בבעלות תאגיד מסעדנות משיקגו וממתגת את עצמה כ"מטבח ים-תיכוני". לאחר 7 באוקטובר היא בכל זאת הופיעה ברשימות חרם והוגדרה שוב ושוב ברשת כעסק "ישראלי", אף שהבעלים הנוכחי אינו ישראלי. באחד הפוסטים הפרו-פלסטיניים היא תוארה כ"רשת ישראלית שמתחפשת לאוכל ים-תיכוני עם מתכונים גנובים", לצד האשמה ב"גניבה אתנו-תרבותית של המטבח הפלסטיני הילידי".
כבר לאחר סגירת הסניף האחרון בוושינגטון ביולי, פעילי חרם פרסמו פוסט תחת הכותרת "BOYCOTTS WORK" ומנו את "טעים" בין ה"הצלחות" האחרונות שלהם. אז עוד נאלצו להוסיף בסוגריים: "עדיין בניו יורק". עכשיו גם הסוגריים האלה התייתרו. בפוסט אחר הופיעה הסיסמה "דיאטת ה-BDS תעזור לדיאטה שלכם בקיץ הזה", לצד רשימה של מותגים ומסעדות שנקראו להחרים.
אך אין ראיה שקמפיין החרם הוא שהביא לסגירת הסניפים. המסמכים הקיימים מצביעים על סיבה פרוזאית בהרבה כאמור: מסים שלא שולמו, בעיות עסקיות וסכסוך משפטי על מי אמור לשלם את החשבון. פטרילי, שניהל את החברה לפני המכירה ל-Craveworthy, תובע כעת את מג'בסקי וטוען כי בהתאם להסכם הרכישה, האחריות לחובות שנצברו ב"טעים" הועברה לבעלים החדשים. מג'בסקי, שמופיע במקום ה-79 ברשימת מאה הנישומים הפרטיים בעלי החובות הגדולים ביותר במדינת ניו יורק, לא מסר תגובה לדיווחים.
עוד מוקדם לדעת אם "טעים" עצמה הגיעה לסוף הדרך או שמדובר בקריסה זמנית שתסתיים בהסדר מול המדינה. אבל מבחינת המלחמה המקוונת סביב ישראל, פסק הדין כבר ניתן: רשת שהחלה לפני 21 שנה בחנות קטנה בווסט וילג', וסייעה להפוך פלאפל וחומוס לחלק מהנוף היומיומי של ניו יורק, הסתבכה עם רשויות המס האמריקניות. בתוך שעות, גם החשבון הזה הוגש לישראל.
