מכירת צים לחברת הספנות הגרמנית הפאג-לויד בסכנה. בישיבת הממשלה שנערכה היום העלה סגן השר, אלמוג כהן, את סוגיית המכירה והתריע מפני מה שהוא הגדיר כ"סכנה האסטרטגית שגלומה בעסקת מכירת צים לקרן שבשליטה קטארית-סעודית. זה יהיה אסון להביא להם את המפתח לשער הימי הישראלי". ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "זה בכלל לא עומד על הפרק".
גם שר הביטחון ישראל כ"ץ הגיב ואמר שהוא מתנגד לעסקה: "יש לנו מניית זהב ואם צריך - נפעיל את הסמכות הנתונה לנו בחוק".
הפאג-לויד (Hapag-Lloyd), חברת הספנות החמישית בגודלה בעולם, הציעה 4.2 מיליארד דולר לרכישת צים. כדי למנוע התנגדות לרכישת 100% מחברת הספנות הישראלית בידי גורם זר, פיצלה הפאג-לויד את העסקה: היא תרכוש את הפעילות הבינלאומית של צים ואת 99 האוניות החכורות שמפעילה החברה, בעוד ש"צים ישראל" תמשיך לפעול כישות נפרדת, תחזיק 16 אוניות בינוניות ותפעל מאזור הים התיכון לארצות הברית ולמזרח. פיצול זה נועד לאפשר לצים לעמוד בתנאי מניית הזהב שמחזיקה ממשלת ישראל.
הבעיה המרכזית בעסקה היא העובדה שקטאר וערב הסעודית הן שותפות בהפאג-לויד, כאשר אחוז המניות שכל אחת מהן מחזיקה בנפרד מסתכם יחד ב-22.5% ממניות החברה. החשש הגדול הוא מפגיעה משמעותית בביטחון הלאומי ובעצמאות השיט של ישראל, בהתחשב בכך שלמעלה מ-90% מהיבוא לישראל מבוצע באמצעות אוניות.
מלחמת חרבות הברזל רק הדגישה את הצורך הישראלי בעצמאות שיט, לנוכח החרמות שנקטו גופים עסקיים בעולם ועוינות כלפי ישראל. החשש הבלתי מדובר הוא שבעת חירום עלולות סעודיה וקטאר לקבל החלטות לגבי פעילות הפאג-לויד שיפגעו בפעילות הסחר של ישראל.
עד כה פרסמו משרדי החקלאות, הכלכלה והתחבורה התנגדות רשמית לעסקה, בשל החשש לאובדן שליטה על העורק הימי הראשי של המדינה ועל שרשרת האספקה לישראל. רשות החברות, שאחראית על נושא מניית הזהב, טרם הגישה נייר עמדה רשמי. יחד עם זאת, דברים שנאמרו בישיבת הממשלה, אמנם אינם הצהרה רשמית, אך מלמדים על רוח הדברים.
יש לציין כי ייתכן שהכרעה רשמית לא תתקבל לפני הבחירות, ובמידה שראש הממשלה נתניהו יוחלף, לא ידוע מה תהיה עמדת מחליפו, אם כי לפי השיח הציבורי קיימת התנגדות גורפת לעסקה.
גם ועד עובדי צים מתנגד לעסקה. היום אמר יו"ר הוועד, אורן כספי: "נבלמה הסכנה האסטרטגית של העברת שרשרת האספקה של ישראל לידיים זרות", וקרא לממשלה להפעיל את מניית הזהב.




