האם דאגתה של אישה המגדלת 12 חתולים בדירתה, וכן דואגת להאכיל את חתולי הרחוב, תבלום או תעכב פרויקט פינוי בינוי גדול בת"א בו צפויות להיבנות מאות דירות חדשות? בסוגיה זו ידון בית משפט המחוזי בת"א בעוד כעשרה ימים. זאת, במסגרת תביעה שהוגשה לפני מספר חודשים על ידי מאות בעלי דירות שמבקשים להוציא אל הפועל את הפרויקט.
שירלי חמני, בעלת החתולים, טענה לאחרונה בפני בית המשפט במסגרת כתב הגנה שהגישה כתגובה לתביעה נגדה כי היא "משמשת דמות מרכזית ומוכרת במרקם החיים הקהילתי של חתולי הקהילה במתחם, והאכלתם הסדירה תלויה במידה רבה בפעולתה היומיומית. ניתוק מיידי של הקשר הזה, ללא מתן חלופה מסודרת או מענה סביר, יוביל, בנוסף, גם לצער בעלי חיים חמור. ככל שיושמעו טענות לפיהן אין לנתבעת על מה 'להתלונן', שהרי היא עתידה לקבל דירה משודרגת, יש להשיב לכך נחרצות: הפגיעה מהמעבר, בניתוק מבעלי החיים, בשגרת החיים המייצבת, בשכונה ובקהילה, אינה פיצוי, אלא מכה".
ובאשר לקושי למצוא עבור חמני דירה מושכרת לתקופה שבה יבנה הפרויקט נטען בכתב ההגנה כי "הנתבעת מתגוררת בדירתה יחד עם 12 חתוליה, חלקם מבוגרים וסובלים מבעיות רפואיות כרוניות, בהם היא מטפלת במסירות ובאחריות מזה שנים ארוכות. בעלי חיים אלה אינם בבחינת 'חיות מחמד' עבור הנתבעת, אלא מהווים עבורה בני משפחה, בעלי ערך רגשי, מוסרי ויומיומי מהותי. מדובר בדירה שבבעלות הנתבעת, ולפיכך, כל שיקול באשר להרכב 'הדיירים' בבית, לרבות בעלי החיים, נתון לשליטתה המלאה ובכפוף לשיקול דעתה, ככל אזרח במדינה חופשית.
"מעבר למגבלות אחרות, הנתבעת ניצבת בפני קושי מעשי חמור: אין בנמצא, הלכה למעשה, דירה זמינה להשכרה, לטווח ארוך, שתוכל להכיל את כלל בעלי החיים שבאחריותה. ניסיונות חוזרים ונשנים של הנתבעת לאתר דירה חלופית, לטווח ארוך באמצעות מתווכים, נתקלו בסירוב מוחלט להראות לה נכסים, ברגע שנמסר כי היא מתגוררת עם 12 חתולים. הדבר מציב מחסום מעשי למציאת מגורים זמניים, ואינו מאפשר לה להיענות לדרישת הפינוי, חרף רצונה למצוא פתרון".
97% מבעלי הזכויות חתמו על ההסכם
התביעה שהוגשה נגד חמני ועוד מספר בעלי דירות במתחם הוגשה על ידי 294 בעלי דירות במתחם שתומכים בפרויקט פינוי-בינוי והגישו תביעה על סך 2.6 מיליון שקל נגד מספר מצומצם של בעלי דירות במתחם שלא נתנו הסכמתם לביצוע הפרויקט. באמצעות עו"ד זיו גרומן ממשרד גרומן ושות', המתמחה בנדל"ן, התחדשות עירונית וליטיגציה, טוענים התובעים כי מדובר בסירוב דווקני וחסר כל סיבה עניינית, תוך התעלמות בוטה ופגיעה ביתר בעלי הזכויות המשוועים לקידום הפרויקט. לדבריהם, סירוב הנתבעים מונע מרוב מכריע של בעלי הדירות (97% מבעלי הדירות) לשפר באופן דרמטי את איכות חייהם, ומותיר אותם בדירות ישנות ורעועות, ללא ממ"ד. עוד נטען כי המתחם כולל 8 בנייני רכבת ישנים ובהם 176 דירות במצב ירוד ולקוי, כאשר במקומם ייבנו 564 דירות חדשות.
בתביעה נטען כי "הנתבעים מונעים מהתובעים את האפשרות לשפר באופן דרמטי את ביטחון מגוריהם תוך שכופים עליהם המשך מגורים בדירות ישנות ורעועות חסרות מרחב מוגן דירתי, ובבניין שאינו מחוזק בפני רעידות אדמה".
על פי התביעה, עיקרי התמורה שתוקנה לבעלי הדירות במסגרת ההסכם, מתבטאת, בין היתר, בכך ששטחן העיקרי של הדירות יגדל באופן משמעותי, ויבנו בהן ממ"ד בתוספת מרפסת שמש, עליית קומות ביחס לקומה בה מצויה דירתם הנוכחית, הצמדה של מחסן וחניות. לפיכך, נטען בתביעה כי 97% מבעלי הזכויות חתמו על ההסכם.
בתביעה נטען בהקשר של חמני כי לשיטת הנתבעת, "הדירה החדשה שתתקבל במסגרת הפרויקט עשויה שלא להתאים למצבה ... מאחר שלשיטתה דירתה הקיימת בעלת מאפיינים ייחודיים שעונים על צרכיה הרגשיים (ממש כך). בנוסף, הנתבעת מניחה מראש כי מימוש הפרויקט עלול לפגוע בחתולים ובחיות הבר בסביבה (בזו הלשון)....הקורלציה בין מצב רגשי בריאותי לבין מאפייני הדירה הקיימת, נוסף לנבואת הזעם בדבר פגיעה ו/או מותם של חתולים וחיות הבר במתחם, בכל הכבוד הראוי, אינם יכולים להוות חסם לפרויקט ורווחת כלל בעלי הדירות".
"הסירוב אינו סירוב בלתי סביר"
הדיירת שמבקשת לדאוג לחתוליה וחתולי הרחוב הגישה לפני מספר חודשים כתב הגנה במסגרתו טענה באמצעות עו"ד ענבל קידר חיים כי בניגוד לטענות התובעים, התובעת איננה דיירת סרבנית, וסירובה מקורו בנימוקים כנים וראויים שיש להתחשב בהם, "כאשר היא אך מבקשת התאמות אשר תואמות את מצבה הרפואי והתפקודי המורכב, וכן את העובדה כי הנתבעת מחזיקה בביתה 12 חתולים, ומטפלת בחתולי קהילה במתחם".
במסגרת כתב ההגנה טענה חמני כי "סירובה אינו סירוב בלתי סביר, לפיכך אין לחייב את הנתבעת בסנקציות בשל סירוב שמבוסס על נסיבות חריגות". בין השאר מזכירה הנתבעת את מצבה הרפואי והרגשי . עוד נטען כי "שגרת חייה בדירתה הנוכחית, הכוללת את בעלי החיים שברשותה, טיפול בחתולים המוכרים לה בקהילה, בסביבתה המוכרת, ואפילו החשיפה היומיומית לאור הטבעי ולנוף פתוח, משמשים לה עוגן מווסת, מייצב ומרגיע...". לפיכך, טוענת עורכת דינה בכתב ההגנה כי "יש להבטיח כי הדירה הזמנית שתוקצה לנתבעת לתקופת ביצוע הפרויקט תאפשר לה להמשיך ולגור עם חתוליה הביתיים, ולהגיע ברגל למתחם, כך שתוכל לקיים שגרת יום מוכרת ולשמר קשר עם סביבת חייה הרגילה...".
עוד נטען בכתב ההגנה כי חמני "לא הביעה סירוב עקרוני להצטרף לפרויקט, הפגינה פתיחות לשיח, ואף יזמה הצעות לפתרונות אפשריים, מתוך מגמה כנה למצוא איזון בין מצבה ורווחת בעלי החיים ומניעת צער בעלי חיים, לבין צורכי יתר הדיירים וקידום הפרויקט. חרף מאמציה, לא ניתן לה מענה ראוי, וההתעלמות מטענותיה, תרמה להחרפת תחושת חוסר האונים והפגיעה בזכויותיה". הנתבעת טוענת כי התביעה משקפת ניסיון להשתיק "קול יחיד שנמצא במצוקה אמיתית, בשם עקרונות כלכליים וציפייה לניצול מקסימלי של המקרקעין, תוך דריסת זכויות יסוד של הדיירת - זכות לקניין, זכות לבריאות, ורמיסת רווחת בעלי החיים שתחת אחריותה וחיות בר וחתולים במתחם...".
עו"ד זיו גרומןצילום: ניב קנטורלסיום, נטען כי סירובה של הנתבעת אינו נובע ממניעים של סחטנות כלכלית וכי היא אינה דיירת סרבנית. "יוער, כי אי חתימתה של הנתבעת אינה 'מטרפדת' את ביצועו של הפרויקט, שכן טרם התקבל כלל היתר בנייה לפרויקט וכן, קיימים נתבעים נוספים אשר טרם חתמו, מנסיבותיהם". יודגש כי גם שאר הנתבעים הגישו כתב הגנה במסגרתו נטען בין השאר כי הם מעוניינים בעסקת פינוי בינוי, אך רק כזו שתנאי ההסכם עליו יחתמו יהיו הוגנים. עוד נטען כי התביעה כוללת טענות כזב וכי מעולם לא התקיימו בחירות לנציגות ועוד.
שאלנו את חמני מדוע רוב האנשים שיציעו להם שישדרגו להם הדירה לחדשה ויקבלו מחסן, חניות ועוד יעדיפו את זה על הגנה על חתולים והיא העדיפה אחרת. לדבריה, "אני חושבת שמה שאנשים לא מבינים זה שיש אנשים שבשבילם חתולים בבית זה משפחה ולאט לאט עם הזמן כשאת מטפלת גם בחתולי הקהילה הם הופכים להיות משפחה שלך. יש על זה גם מחקרים שמראים שהחיות מחמד שלנו הם בעצם משפחה לכל דבר. בשבילי הם משפחה. האם את תהיי מוכנה לוותר על הילדים שלך בשביל דירה יותר גדולה? זה פשוט".
עו"ד ענבל קידר חיים, באת כוחה של חמני מסרה בתגובה: "הנתבעת אינה מתנגדת לפרויקט ההתחדשות, אלא לאופן ביצועו. עמדת הנתבעת תואמת לזו של ערים גדולות ביניהן תל אביב והרצליה שלא מאשרות כיום הריסה ובנייה ללא סקר בעלי חיים, פינוי מסודר שלהם באמצעות עמותות מתאימות ודאגה לחלופות מתאימות, לרבות לחתולי קהילה, כדי למנוע פגיעה ומוות בהריסות. מדובר במדיניות עירונית עדכנית ובהתאם למגמה פסיקתית ברורה, שלפיה לרווחת בעלי חיים יש משקל ממשי מול שיקולים כלכליים. במקרה זה לא נדרש כלל לבחור על משקל המאזניים, ולא נדרש לעצור את הפרויקט, אלא לשאת בעלויות זניחות ביחס לפרויקט לשמירה על בעלי החיים, דרישה סבירה הומאנית ואנושית שהיזם מסרב לה, למרות שהוצגו בפניו פתרונות והצעות מחיר".
עו"ד זיו גרומן, בא כוח 294 התובעים מסר בתגובה: "בעלי הדירות מאוד רגישים לנושא בעלי חיים בכלל ולעניין הספציפי של הדיירת המתנגדת בפרט. יחד עם זאת, עצם היותה מגדלת ומאכילה חתולים לא אמור למנוע ממאות בעלי דירות פרויקט שהוא מציל חיים עבורם. להאכיל חתולים ניתן גם בבניינים חדשים ואני גם הצעתי לבצע את הפינוי בשת"פ עם צער בעלי חיים ואף לתת סיוע וטרינרי אם נדרש. המטרה של בעלי הדירות היא לא לפגוע בבעלי חיים, אבל מצד שני אי אפשר למנוע מהם להגשים את החלום ולגור בדירות חדשות ובטוחות"
