בית משפט השלום בבת ים דחה לאחרונה תביעה על 950 אלף שקל שהגיש בעל דירה בפרויקט "סי אנד סאן" בתל אביב נגד אישה שהתעניינה ברכישת הנכס והודיעה ברגע האחרון שהיא חוזרת בה. השופטת רונית אופיר קבעה שלא נכרת חוזה מחייב ולא בוצעה פרישה ממשא ומתן בחוסר תום לב. התובע חויב לשלם לה הוצאות משפט בסך עשרות אלפי שקלים.
הנתבעת, שתוארה בפסק הדין כמצויה במצב נפשי מורכב, התעניינה ב-2021 ברכישת הדירה. המשא ומתן בין הצדדים היה קצר ביותר, ונמשך פחות משבוע.
1 צפייה בגלריה
פרויקט סי אנד סאןפרויקט סי אנד סאן
ארכיון. פרויקט סי אנד סאן
(צילום: יובל חן)
בעל הדירה ובן זוגה של הרוכשת הפוטנציאלית נפגשו בבית קפה כדי לדון בפרטי העסקה, ולאחר כשבוע הועברה טיוטה סופית של הסכם המכר. בשלב זה הודיע עורך דינה של האישה על פרישתה מהעסקה. בהודעה ששלח לבא כוח המוכר הוא כתב שמרשתו מנועה מלחתום נוכח "נסיבות אישיות/רפואיות לא צפויות" שהופיעו אצלה בליל אמש, ושהמוכר רשאי למכור את הדירה לאחרים.
בתביעה שהגיש בינואר 2022 טען בעל הדירה שבין הצדדים נכרת הסכם מחייב, ולחלופין שהרוכשת פרשה מהמשא ומתן בחוסר תום לב. הוא דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בחוזה, בתוספת נזקים נוספים שלטענתו נגרמו לו, בסכום כולל של 950,504 שקל.
מנגד טענה הנתבעת שלא התגבש חוזה מחייב, וכי התנהלה בתום לב. היא הבהירה שהפסקת המשא ומתן נבעה משיקולים ענייניים ולא מפני שהתעניינה בנכס אחר, ולראיה, עד היום היא לא קנתה דירה אחרת.
עו"ד אבינעם גואלמןעו"ד אבינעם גואלמןצילום: תומר יעקובסון
ואכן, השופטת אופיר דחתה את הטענה שנכרת בין הצדדים חוזה מחייב. היא אמנם שוכנעה שהתקיים יסוד ה"מסוימות", שכן הצדדים כבר סיכמו את הסכום לתשלום, מועד המסירה, מספר החניות והדד ליין לחתימת העסקה. אלא שהיסוד הנוסף שנדרש ליצירת הסכם תקף, "גמירות דעת", לא הוכח כלל.
בפסק הדין נכתב כי "מהתנהגות הצדדים סביב גיבוש הטיוטה עולה כי לא הייתה גמירות דעת סופית להתקשר בהסכם, אלא לאחר שיסכמו את הנוסח הסופי ולאחר שיחתמו על המסמך". צוין שהמוכר ובן הזוג של הקונה הפוטנציאלית אמנם לחצו ידיים בפגישתם בבית הקפה, אולם ללא חתימה על ההסכם הסופי - אין לומר שהיא גמרה בדעתה להתקשר בעסקה.
בהמשך נדחתה גם טענת התובע החלופית לגבי תום הלב של הרוכשת בפרישתה מהמשא ומתן. עורך הדין שייצג אותה בעסקה העיד כי מצבה הנפשי לא איפשר לה לקבל החלטה בלחץ הזמנים שהמוכר הציב בפניה, וכי זו הייתה הסיבה לעצירת ההידברות ביניהם.
מסקנת השופטת הייתה שלא מדובר בחוסר תום לב מצד הרוכשת אלא בסיכון שקיים בעסקה מסוג זה. במצב זה, קבעה, לא ניתן לכפות עליה "הר כגיגית" הסכם בלתי חתום, והיא אינה מחויבת בפיצוי כלשהו למוכר. עקב דחיית התביעה במלואה חויב התובע לשלם לה הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 60,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד ניר פרידמן • ב"כ הנתבעת: עו"ד ערן דוידוב • עו"ד אבינעם גואלמן עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין