נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, הביע הערב (יום ג') דאגה רבה בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו, מכך שדירוג האשראי של ישראל עלול להיפגע ולרדת אם תבוצע רפורמה משפטית רחבת היקף.
הנגיד, שחזר מוועידת קרן המטבע הבינלאומית בדאבוס, ביקש פגישה דחופה עם ראש הממשלה ואמר לו כי בעולם הכלכלי עוקבים בדאגה רבה אחר ההתפתחויות בישראל שעלולות לפגוע בהיבטים שונים של הדמוקרטיה. הנגיד הסביר כי מצב כזה עלול יהיה לפגוע בכלכלת ישראל, לגרום להורדת דירוג האשראי ולהרחיק חברות בינלאומיות מהשקעות בישראל.
ראש הממשלה האזין לדברים אך לא אמר שתהיה נסיגה כלשהי מהרפורמה המשפטית.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
1 צפייה בגלריה
פרופ' אמיר ירון ובנימין נתניהו
פרופ' אמיר ירון ובנימין נתניהו
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון וראש הממשלה בנימין נתניהו
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
בהודעה הרשמית שפורסמה לאחר הפגישה שהתקיימה בלשכת ראש הממשלה בכנסת נאמר כי "הנגיד שיקף לראש הממשלה סוגיות שונות שעלו בהקשר הישראלי בדיונים שקיים עם בכירי הכלכלה העולמית ועם בכירי חברות הדירוג בשבועות האחרונים".
עוד דווח כי הנגיד סקר בפגישה את מצב הכלכלה הישראלית ואת האתגרים העומדים לפניה, גם המקומיים וגם בפרספקטיבה בינלאומית, ובנוסף הגיש לראש הממשלה נתניהו תוכנית לאסטרטגיה כלכלית שגובשה בבנק ישראל, הכוללת המלצות מדיניות בשלל תחומים, ודן עימו בסוגיות שונות לקראת חוק ההסדרים הקרוב.
בפגישה הבהיר הנגיד כי בעולם עוקבים אחרי כלכלת ישראל דווקא בשל החוסן והאיתנות שגילתה ישראל במהלך משבר הקורונה, ובשל היציאה המהירה מהמשבר שהביאה את המשק הישראלי להישגים רבים: בתחומי הצמיחה הגבוהה, האבטלה הנמוכה והאינפלציה שנמוכה בהרבה מאשר ברוב מדינות העולם.
יצוין שבבנק ישראל הביעו כבר לאחרונה דאגה בנושא, אך לא באופן כה נחרץ. השבוע חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, פרופ' משה חזן, הודיע על התפטרותו מתפקידו כחבר מקרב הציבור בוועדה, וזאת בשל כוונתו "להיות מעורב בפעילות במישור הציבורי-פוליטי". הפרופ' קרנית פלוג והפרופ' יעקב פרנקל, נגידי בנק ישראל לשעבר, הזהירו גם הם מהרפורמה המשפטית בטענה שהיא עלולה לפגוע בדירוג האשראי, בדומה למדינות אחרות שעברו בהן רפורמות דומות.
כמו כן התקיימה הערב פגישה של ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, שבה סוכמו עקרונות תקציב המדינה לשנים 2023-2024. התקציב יהיה בהיקף של כחצי טריליון שקלים ויכלול חוק הסדרים עם 40 רפורמות בתחומים שונים, עיקרם בתשתיות, נדל"ן, תחבורה, בנקאות ומיסים. ראש הממשלה ושר האוצר סיכמו על גידור ההסכמים הקואליציוניים ועל הכוונה לשמור על מדיניות תקציבית אחראית ומרוסנת, ועל התאמתה למדיניות הריבית הגבוהה שהנהיג בנק ישראל למען שימור וייצוב כלכלת ישראל לארבע השנים הקרובות.
מראש הממשלה נתניהו ומשר האוצר סמוטריץ׳ נמסר: "בקרוב מאוד נביא לאזרחי ישראל תקציב וחוק הסדרים אחראיים, מוטי צמיחה ותשתיות, שיגעו בכל שכבות האוכלוסייה, יסייעו במאבק ביוקר המחייה ויצעידו את המשק הישראלי ומדינת ישראל קדימה. אל מול ההפחדות של האופוזיציה ופועלה חסר האחריות שנועדו לפגוע בעוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל, הקואליציה מגובשת ואחראית ותעבוד יחד למען אזרחי ישראל. עוצמתה של מדינת ישראל נמדדת גם בעוצמת כלכלתה האיתנה ואנחנו נדאג בעזרת השם שתישאר כזאת".