1 צפייה בגלריה
שתי נשים מחובקות
שתי נשים מחובקות
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה לביטול צוואה בעל פה של אלמנה ערירית שהלכה לעולמה לפני כעשור והורישה את רכושה לאחיינית של בעלה המנוח. אישה אחרת - אחיינית של בן זוג עבר של המנוחה - טענה שממש לפני מותה היא הבטיחה דווקא לה את כל רכושה, אבל השופטת ורד שביט פינקלשטיין התרשמה שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב ובשיהוי משמעותי.
המנוחה נפטרה ב-2011. שש שנים לאחר מכן אישר בית המשפט דברים שאמרה לאחיינית של בעלה כשבוע טרם מותה, ובהתאם לכך היא ירשה את כל הרכוש שלה, כולל דירה בתל אביב שבה התגוררה התובעת עם בעלה.
בשנה שעברה התקבלה תביעת פינוי נגדה ונגד בעלה לאחר שנקבע כי המנוחה העניקה להם רשות זמנית בלבד לגור בדירה. בזמן שתביעת הפינוי התנהלה, וכשנתיים אחרי אישור הצוואה, הגישה המפונה תביעה לביטול הצוואה, בטענה שהיא ובעלה הם היורשים האמיתיים. לדבריה המנוחה שאמרה להם "לא פעם ולא פעמיים" שיירשו כל מה שיש לה, כולל את הדירה.
התובעת העלתה טענות שונות נגד הצוואה, בהן שהמנוחה הייתה דמנטית ולא הבינה מה היא אומרת. בנוסף, היא הסבירה שהתעכבה עם התביעה משום שעד 2017 לא הייתה מודעת לצוואה האחרת.
אבל השופטת ורד פינקלשטיין החליטה לדחות את התביעה. היא קבעה שהתביעה הוגשה בשיהוי קיצוני ושהתובעת לא אמרה אמת כשטענה שידעה על הצוואה רק ב-2017. בהקשר זה היא הפנתה למכתב שכתבה לבית המשפט בנושא עוד ב-2013. כלומר, אף שהתובעת הייתה מודעת להליכים המתנהלים בקשר לצוואה, היא לא הגישה התנגדות ולא טענה שיש צוואה אחרת, לטובתה.
עו"ד עדי חןעו"ד עדי חןאוראל כהן
בנוסף, השופטת קבעה שהתובעת לא עמדה בתנאי החוק של צוואה בעל-פה. למשל, החוק קובע שדברי המצווה צריכים להירשם כמה שיותר מהר בזיכרון דברים חתום על ידי שני עדים. אלא שהתובעת ערכה את זיכרונות הדברים כשמונה שנים אחרי. צוין שהתובעת ניסתה להסתיר את פער הזמנים בחוסר תום לב.
מעבר לכך, השופטת ציינה שמהמסמכים שהציגה התובעת עלה שהמנוחה הביעה כוונה לערוך מתישהו צוואה אבל לא מימשה זאת. גם בהליך הפינוי התובעת הצהירה בעצמה שהמנוחה לא הספיקה לערוך צוואה ואין צוואה לטובתה.
לבסוף, השופטת ציינה כי גרסת התובעת מופרכת מעצם העובדה שטענה שהמנוחה לא הייתה כשירה לערוך צוואה טרם מותה. הרי לא ייתכן שתטען כך לגבי הצוואה לטובת הנתבעת ובאותה נשימה תאמר שיש צוואה לטובתה מאותה תקופה.
עקב חוסר תום הלב של התובעת והעובדה שלא אמרה אמת בבית המשפט החליטה השופטת לחייב את התובעת גם בהוצאות של 30 אלף שקל לנתבעת וגם בהוצאות של 5,000 שקלים לאוצר המדינה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד נתנאל אינדורסקי • ב"כ הנתבעת: עו"ד בועז קראוס • עו"ד עדי חן עוסקת בירושות וצוואות • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין