למרות ההתנגדויות - ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ יצחק קרוייזר, אישרה אתמול (ה') את הארכת פעילות הותמ"ל. מדובר בוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור, שתפקידה לאשר תוכניות בנייה רחבות היקף בהליך מהיר, בשנה נוספת. כעת יועבר החוק להצבעה סופית במליאת הכנסת.
הותמ"ל הוקמה בשנת 2014 ככלי לפתרון משבר הדיור. "מטרתה להביא להגדלת היצע יחידות הדיור וליצירת היצע של יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך ובמחיר מופחת", נכתב כשהוחלט להקימה. הוועדה פעלה מתוקף החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור במסגרת של הוראת שעה ל-4 שנים, אולם מאז תוקפה הוארך מספר פעמים עד שנת 2027.
"המדינה מאבדת את השטחים הפתוחים שלה"
(צילום: אלון רוטשילד)
מטרת חוק הותמ"ל הייתה להאיץ את קצב תכנון יחידות הדיור בישראל, ולשם כך הוצע להקים ועדה שעוקפת את הליכי התכנון הרגילים, כך שתוכל לקדם תוכניות מפורות בלוחות זמן קצובים וקצרים, ובסמכותה לגובר על תוכניות קיימות, כולל תוכניות ארציות. בנוסף, מכיוון שמדובר בוועדת תכנון ארצית, לא ניתן לערער על ההחלטות שלה בפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.
ההחלטה התקבלה לאחר שבמרכז השלטון האזורי ניהלו מו"מ ממושך עם מינהל התכנון. על שולחן הוועדה עמדה הצעה להאריך את החוק לשלוש שנים, תוך הרחבה משמעותית של סמכויותיה. אולם בסופו של דבר הושגו הבנות שהובילו לצמצום ההצעה ולהארכת החוק, כאמור, לשנה בלבד, לצד שורת מגבלות על פעילות המסלול במקרקעי ישראל.
במסגרת זאת צומצם מספר התוכניות במסלול מקרקעי ישראל מ-18 ל-10 תוכניות בשנה, הוגדרה מסגרת ברורה יותר לחריגות בשטחי הקרקע, ונקבע כי שיעור הגריעה מקרקע יישוב לא יעלה על 25%, אלא בהסכמת המדינה, היישוב והמועצה.
אלא שלצד ההישגים שהושגו, מרכז השלטון האזורי הבהיר כי התנגדותו לותמ"ל נותרה בעינה. עמדת המרכז היא כי יש לחזק את מוסדות התכנון הרגילים, לקדם תוכניות באמצעות הוועדות המחוזיות, ולא להמשיך ולהסתמך על מסלולי חירום העוקפים את הליכי התכנון הרגילים; וכי יש למעלה ממיליון יחידות דיור מתוכננות וניתן להתחיל להוציאן לפועל ולבנות.
"המדינה מאבדת את השטחים הפתוחים"
לדברי יו"ר מרכז השלטון האזורי, שי חג'ג', "אין שום הסכמות לגבי חוק קבוע לותמ"ל ואנחנו נתנגד לזה. מרכז השלטון האזורי ימשיך לעמוד על שמירת האיזון בין הצורך בתכנון מהיר לבין שמירה על החקלאות וביטחון המזון. בתוכניות ספציפיות נשב יחד עם מינהל התכנון ונגיע להסכמות. כפי שאמרנו לאורך כל הדרך, הותמ”ל נועד להיות כלי חריג וזמני, ואת התכנון במדינת ישראל צריך להחזיר לוועדות המחוזיות ולמערכת התכנון הסדירה".
עו"ד עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, הוסיף כי "הדגשנו בדיון בוועדת הפנים שההתנגדות שלנו לותמ"ל על הקרקעות החקלאיות היא עקבית לאורך כל הדרך וגם כעת עומדת בעינה. ההתנגדות נובעת מההבנה שהמדינה חייבת לשמור על הקרקע החקלאית והשטחים הפתוחים, ולצמצם את הפגיעה בהן לטובת ביטחון המזון שלנו והדורות הבאים, בוודאי בהתחשב במלאי התכנוני של יחידות הדיור שכבר קיים".
לדבריו, "אנו מתנגדים להפיכת הותמ"ל מהוראת שעה לחקיקה ראשית, ועמדנו על כך שצריך לחזק את הוועדות המחוזיות שבהן ניתן לתכנן בצורה מאוזנת. ההתמקדות צריכה להיות כעת בהתחדשות עירונית, בנייה לגובה ומיצוי פוטנציאל פנימי בתוך הערים טרם פריצת שטחי שיפוט. פעלנו בשיתוף עם המרכז לשלטון אזורי, תוך הבנה שבהסכמות לשנה הקרובה ניתן יהיה להוריד כמחצית מהתוכניות שניתן להגיש בחוק, וגם להפחית את היקף הפגיעה בכמות הקרקע שניתן לתכנן עליה וליהערך לכנסת הבאה לסיומו הסופי של הליך הותמ"ל".
בחברה להגנת הטבע הבהירו כי הם מתנגדים גם להארכה של שנה ומסרו: "מדינת ישראל הולכת ומאבדת את השטחים הפתוחים והחקלאיים שלה, ולמרות שבמערכת התכנון יש עודף תכנוני אדיר לשנים קדימה, ועדת התכנון הדורסנית הזאת ממשיכה להתקיים, להנאת גורמי הפיתוח והקבלנים ועל חשבון נכסי הטבע, הנוף והבריאות של כולנו".
בתחילת השבוע פנו ארגוני סביבה, בהם החברה להגנת הטבע, עמותת אדם, טבע ודין ומגמה ירוקה, ליו"ר הוועדה בבקשה שלא לאשר את הארכת החוק. לדברי הארגונים, "אין מקום להאריך את פעילות הותמ"ל, ועדת תכנון דורסנית, שיש לה השלכות פוגעניות על השטחים החקלאיים, השטחים הפתוחים ועל החברה בישראל. מטרת הוועדה הייתה לפתור את משבר הדיור, והיא כמובן כשלה במתן פתרון למשבר זה. מאחר שיש עודף תכנוני אדיר, ועיקר הבעיה היא במימוש המלאי, אין עוד צורך במנגנון בעייתי זה".
"אירוע אחר מזה שהיה לפני 12 שנים"
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, אמר בדיון: "אנחנו נמצאים היום באירוע אחר לחלוטין מזה שהיה לפני 12 שנים, אז הותמ"ל הוקמה. הותמ"ל כבר אינה רק כלי להגדלת היצע הדיור, אלא גם מנוע לאומי לשיקום, להתחדשות ולחיזוק החוסן של מדינת ישראל. במסגרת חוק שיקום הצפון אנחנו מקדמים תוכניות להתחדשות עירונית בקריית שמונה, בשלומי, בנהריה ובטבריה, ובדרום כבר רואים את המנופים בנתיבות, בשדרות ובאופקים, עם עשרות אלפי יחידות דיור ששווקו ונבנות בהדרגה. ללא הותמ"ל לא היינו רואים את תנופת הפיתוח וההתחדשות הזו בפריפריה".
לדבריו, "אחרי 12 שנות פעילות הגיע הזמן לעבור מהוראת שעה לחוק קבוע ויציב, שייתן ודאות למערכת התכנון. הותמ"ל הפכה לכלי מרכזי של מדינת ישראל והוכיחה שהיא מייעלת את מערכת התכנון. ברגע שהוועדות המחוזיות אינן עוד המסלול הבלעדי ופועלים שני מסלולי תכנון במקביל, כולם עובדים בצורה יעילה יותר".
הוא ציין כי "כיום מקודמות בותמ"ל כ-260 אלף יחידות דיור, כאשר עיקר התוכניות הן בתחום ההתחדשות העירונית. בשנים האחרונות כיוונו את פעילות הותמ"ל להתחדשות עירונית, לפיתוח סביב תחנות מטרו ומערכות הסעת המונים, ובמקביל הגבלנו משמעותית את הייעוד של השטחים חקלאיים. הותמ"ל אינה מביאה רק יותר יחידות דיור - היא מביאה גם איכות תכנונית. היא מאפשרת לתושבי הפריפריה ליהנות מאותם סטנדרטים של תכנון שמקודמים במרכז הארץ - שכונות הליכתיות, שבילי אופניים, עירוב שימושים ומרחב ציבורי איכותי".
במקביל, השבוע אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה עדכון בתוכנית המתאר הארצית למגזר הכפרי (תמ"א 35), שחלה על למעלה מ-850 יישובים ב-48 מועצות אזוריות, ובהם מושבים, קיבוצים, יישובים קהילתיים וכפרים לסוגיהם. מטרת השינוי לאפשר מענה לצמיחה הרב-דורית של היישובים הכפריים, תוך שמירה על אופיים הייחודי, על החקלאות ועל השטחים הפתוחים, ובמקביל להמשיך ליישם את עקרונות היסוד של תמ"א 35 - ייעול השימוש בקרקע, הכוונת עיקר הפיתוח למרקמים העירוניים וצמצום תופעת הפרבור.
התוכנית מבוססת על הבחנה בין יישובים כפריים, המתאפיינים כיישובים קטנים הנטועים במרחב פתוח, לבין יישובים עירוניים, ומתאימה את כלי התכנון למאפייניהם הייחודיים. בכך מבקשת התוכנית ליצור איזון בין הצורך בפיתוח ובצמיחה של היישובים לבין השמירה על האינטרסים הלאומיים של הקרקע, החקלאות והמרחב הפתוח. בשבוע החולף נטען כי ההבנות שהושגו בין מינהל התכנון למרכז השלטון האזורי התבססו על קידום התוכנית לקידום המגזר הכפרי.
