לאחר שהוחלט כבר בתחילת השבוע על העלאת הדיסריגרד (יכולת ההשתכרות) מ-6,014 שקל ל-7,500 שקל, נפגשו אמש (ד') שר הרווחה, מאיר כהן, ומנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, יחד עם משרד האוצר וסיכמו כי הדיסריגרד יעלה אף יותר, עד ל-7,700 שקל, ויהיו זכאים לו אזרחים ותיקים, יחידים וזוגות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הדיסריגרד הוא קיזוז של קצבאות בהתחשב ברמת הכנסה, והוא מגביל את הסכום אותו אנשים יכולים להרוויח לפני שקצבתם תופחת, דבר שפגע במוטיבציה של מקבלי קצבאות לעבוד וגם הגביל באופן משמעותי את יכולתם להשתכר ולחיות בצורה מכובדת.
1 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
כיום קובע החוק שיש להוריד לכל פנסיור/ית שעובד ומשתכר/ת מעל ל-6,014 שקל ליחיד ומעל לכ-8,000 שקל לזוג - 60% מכל שקל נוסף. כלומר, כנגד כל שקל שמרוויחים מעל סכומים אלה, מקוזזות להם 60 אגורות מקצבת הזקנה.
העלאת הדיסריגרד עבור אזרחים ותיקים תפעל ב-2 מסלולים שונים. במסלול הראשון, אזרח ותיק יחיד שהדיסריגרד שלו עמד על 6,014 שקל, יעלה לכ-7,700 שקל, עלייה של קרוב ל-1,700 שקל לאדם. המסלול השני מדבר על זוגות ובו יעלה הדיסריגרד מכ-8,000 שקל לכ-10,200 שקל.
לפי נתוני מנהל המחקר של הביטוח הלאומי, כיום יש כ-48 אלף פנסיונרים שמשתכרים מעל ל-6,014 שקל וקצבתם מקוזזת.
"אני לא מתכוון להכניס משפחות לקו העוני במשמרת שלי. צמצום פערים ושוויון הזדמנויות הם הדרך הנכונה ביותר, חברתית וכלכלית, וזו המדיניות שלי", אמר שר הרווחה, מאיר כהן. "אנו נמצא כל דרך אפשרית לסייע למשפחות, לשפר את מצבן הכלכלי ולאפשר לילדיהם עתיד טוב".
מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, הוסיף: "ההסכם אליו הגענו הוא הסכם חברתי ממדרגה ראשונה. עובדי הביטוח הלאומי נחשפים למצוקות הללו באופן יומיומי, והעובדה כי נוכל להמשיך ולשרת את אזרחי ישראל ולהיטיב עמם אף יותר, זו בשורה משמעותית המביעה סולידריות ואחווה חברתית".
השרה לשוויון חברתי מירב כהן בירכה על התוספת: "העלאת תקרת הדיסרגראד היא בשורה של ממש עבור כל אלו שמעוניינים להמשיך לעבוד למרות גילם. על המדינה לעודד תעסוקה, לא לשלוח אנשים הביתה. השינויים בתקרת הקיזוז, לצד כל יתר הסעיפים אותם קידמנו במסגרת תוכנית התעסוקה שלנו, הם צעדים ראשוניים בדרך לשוויון חברתי אמיתי השוק התעסוקה".