בית המשפט למשפחה באשדוד דחה לאחרונה אישה שביקשה צו הגנה מבעלה - עבור עצמה ועבור בתם בת ה-4 - בטענה שהוא פוגע מינית בילדה. השופטת הילה אוחיון גליקסמן הזכירה שההליך הפלילי נגד האב נסגר, וקבעה שהאם ניסתה לבדות ראיות שיתמכו בגרסתה.
הבקשה הוגשה בספטמבר 2025 ובמסגרתה העלתה האם שורת טענות חמורות כלפי בעלה שממנו נפרדה. לדבריה, משיחה שניהלה בתה עם דודתה עלה חשד שהאב ביצע בה עבירות מין מאז הייתה בת שנתיים.
לתמיכה בגרסתה הגישה האם ציור שלטענתה ציירה הילדה, ובו מופיעים כביכול איברי מין זכריים באופן המלמד לכאורה על פגיעה מינית שחוותה. בנוסף הוצג סרטון וידאו שבו תועדה הקטינה מרימה את שמלתה, מצביעה על טבורה ואומרת: "אבא התגעגעת לזה?".
הטענה הקשה ביותר שציינה האם בבקשתה הייתה שמזה כשנתיים נוהגת בתה לפסק רגליה מול אביה ולהגיד לו: "אבא תראה, זה מה שאתה אוהב". לעמדת האם, הוכח שבן זוגה לשעבר אלים ומסוכן, ועל כן יש הצדקה להגן עליה ועל בתם מפניו.
מנגד התעקש האב שמדובר בבקשת סרק שמטרתה לשמש יריית פתיחה בהליך הגירושין. לטענתו האם היא "פצצה מתקתקת, סכנה ברורה ומיידית לקטינה, שעה שהיא שמה אותה על מזבח גחמותיה, תוך שחושפת אותה לתכנים לא הולמים". לדבריו הסיפור עם פיסוק הרגליים מעיד על "מידת מופרעותה ושקריה", והציור שהוגש לבית המשפט נראה מפוברק.
האב סיכם שהוא אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, ומעולם לא פגע מינית בבתו. לאור זאת, טען, על הבקשה להידחות תוך חיוב האם בהוצאות.
עו"ד לאה קליין אליאבואכן, השופטת אוחיון גליקסמן מצאה שבקשת האם היא חסרת בסיס, ולא הוכחה מסוכנות מצד האב המצדיקה להעניק צו הגנה נגדו. היא ציינה שנפלו סתירות ואי-דיוקים בגרסת האם, מה גם שסרטון ההצבעה על הפופיק נמצא כמבוים קרוב לוודאי, וצולם תחת הבטחת מתנות לילדה אם תאמר את הדברים. גם הטענות להתנהגויות מיניות לא מותאמות לא חוזקו בראיות חיצוניות, וממילא לא הוכחו.
אשר לסוגיית פיסוק הרגליים נכתב בפסק הדין שמדובר בסיטואציה "לא פחות מאשר מזעזעת - מקרה שבו לכאורה ילדה בת שנתיים, במשך תקופה ממושכת, פעם אחר פעם נוגעת באיבר מינה ושואלת את אביה אם הוא 'אוהב את זה', וכל זאת בנוכחות האם. יש לצפות כי הורה שנחשף לסיטואציה כה קשה יפעל באופן מידי לבירור העניין".
ביחס לציור קבעה השופטת שלא הוכח שאכן מדובר באיברי מין זכריים, וגם בהנחה שכן – לא הוכח שהילדה היא זו שציירה אותו. אינדיקציות נוספות השוללות מסוכנות נמצאו בהחלטת הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום נגד האב ולגנוז את התיק שנפתח נגדו, ובחוות דעת מומחה בית המשפט, שלפיה הסכנה הנשקפת ממנו היא הנמוכה ביותר האפשרית.
"האם לא בחלה באמצעים כדי לנסות להוכיח את טענותיה", כתבה השופטת. "מצאתי כי היא ניסתה לבדות ראיות שיתמכו בגרסתה". היא דחתה את הבקשה וחייבה את האם בהוצאות משפט של 15 אלף שקל בתוספת מע"מ לטובת האב.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשת: עו"ד אורי זמברג
• ב"כ המשיב: עו"ד דני לידרמן
• עו"ד לאה קליין אליאב עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין






