זכויותיו של "בן ממשיך" במשק עוברות ליורשיו גם אם הלך לעולמו בזמן שהוריו או אחד מהם עדיין בחיים – כך נקבע בפסק של בית המשפט למשפחה בירושלים. בהתאם נענה השופט משה בראון לארבעה מילדיו של בן ממשיך שמת בטרם עת, שביקשו למנות מנהל לעיזבונו, וזאת על רקע מחלוקת אח נוסף שלדבריהם מנסה למכור את הנחלה לגורמים עברייניים.
אביהם של החמישה, שמת ב-2024, מונה לפני כ-40 שנה כבן ממשיך במשק של הסב במושב במטה יהודה. אשתו הלכה לעולמה כארבעה חודשים לפניו. באותה עת הייתה הסבתא, בעלת המשק המקורית, עדיין בחיים – והיא נפטרה רק לאחרונה.
פטיש בית משפטפטיש בית משפט
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בשלב זה ביקשו ארבעה מהילדים לרשום את האב כבעל הנחלה מכוח "בן ממשיך". הם טענו שהזכות לא פקעה עם מות אביהם אף שסבתם עדיין הייתה בחיים, אלא מהווה חלק מעיזבונו ועוברת ליורשיו. הם ביקשו גם למנות מנהל ניטרלי לעיזבון האב בטענה שאחיהם משתלט על הנחלה ומנסה למכור אותה לגורמים עברייניים.
מנגד טען האח הנתבע שמינוי אביו כבן ממשיך פקע מאחר שמת בזמן שהסבתא עדיין בחיים. הוא סיפר שהוא מנהל את המשק מאז שנת 2000, והכחיש שניסה למכור את הנחלה לגורמים עבריינים. לדבריו מדובר ב"דברי שקר שנועדו להכפיש אותו. למנוח אין ולא היו זכויות במשק. כל שהיה לו הן זכויות 'בן ממשיך' שהתאיינו עם פטירתו".
עו"ד משה פרץעו"ד משה פרץ
בסלע המחלוקת בין הצדדים – האם מות האב בזמן שאיימו עדיין בחיים גורע מיורשיו את זכויותיו בנחלתה – צידד השופט בראון בעמדת ארבעת האחים התובעים. הוא הסביר שבהתאם לפסיקה, מרגע שמינוי בן ממשיך הושלם ונרשם כדין אצל הגורמים המיישבים, הרי שיש לראותו כ"מתנה שהושלמה" אשר אינה פוקעת אוטומטית עם פטירת הבן לפני הוריו.
"אף שהמתנה יוצאת אל הפועל רק עם מות ההורים, הזכות לקבלתה קיימת לבן באופן מלא ובלתי מותנה עוד בחייו, וההורים אינם רשאים לחזור בהם ממנה או להוריש את המשק לאחרים", כתב. "פטירת הבן לפני הוריו אינה משיבה את המתנה להורים, והמשק יוצא סופית מכלל נכסי עיזבונם של ההורים מרגע השלמת הרישום".
הוא סיכם שמעמדו של המנוח כבן ממשיך מהווה חלק מעיזבונו ועובר ליורשיו. הסבתא, כך למסקנתו, לא יכולה הייתה להחליט על בן ממשיך אחר מלבד המנוח, מרגע רישומו כדין אצל הגורמים המיישבים, או להעביר את נחלתה לצד שלישי.
משנקבע כי זכות המנוח כ"בן ממשיך" נותרה על כנה, ובהינתן הסכסוך הנוקב בין ילדיו, נעתר השופט לבקשת התובעים למנות לעיזבונו מנהל, אולם נקבע שלעת הזו יהיה המינוי זמני ולא קבוע, למשך שנתיים, נוכח העובדה שטרם הוכרעו סופית זהות היורשים והיקף העיזבון. עורך הדין שנבחר למשימה התבקש לעדכן את בית המשפט תוך שבוע, אם הוא מקבל על עצמו את המינוי. על הנתבע הושתו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד אייל סודאי • ב"כ הנתבע: עו"ד אמנון גיל ועו"ד ניר צורף • עו"ד משה פרץ עוסק בירושות וצוואות • הכותב לא ייצג בתיק • המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין