לפני כשלושה שבועות הסתיים סבב נוסף של מבצע רווחים כלואים, שהביא להכנסות ממיסים בהיקף של 2.9 מיליארד שקל, בניגוד לתחזית שניתנה בסוף 2021, שעמדה על כמיליארד שקל בלבד. המבצע נועד להתמודד עם הבעיה שנוצרה בעקבות גרסתו המוקדמת של חוק עידוד השקעות הון, שהביא לכך שחברות כלאו רווחים ולא חילקו אותם בכדי להימנע מתשלום מס.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
חוק עידוד השקעות הון כלל עד לשנת 2012 סעיף הפוטר חברות מסוימות (מייצאות או הנמצאות באזור פיתוח) מתשלומי מס חברות, אלא שהפטור היה מותנה בכך שהחברה לא תחלק דיבידנד או תוציא רווחים בדרך אחרת. הדבר הביא לכך שחברות נמנעו מלשלם דיבידנד, אך גם לא השקיעו את הרווחים מחדש בישראל, אלא השאירו את הרווחים כלואים בתוך החברה. (חברות אחרות, דוגמת טבע, מצאו דרכים יצירתיות להוציא את הכספים מבלי שההוצאה תוגדר כהוצאה המחייבת במס, והדבר הביא לויכוחים משפטיים בהיקף של מיליארדי שקלים בין טבע לבין רשות המיסים).
בשנת 2012 תוקן החוק ושונה חוק עידוד השקעות הון (תיקון הידוע בכינוי תיקון 68) אך בנוסף אליו הכיל החוק תיקון נוסף (תיקון 69) שמאפשר לחברות עם רווחים כלואים לחלק דיבידנד ולשלם מס מופחת, כלומר, ההבנה הייתה כי במקום שהחברות יישארו עם הרווחים לעולם וימצאו דרכים יצירתיות להוציאם מבלי לשלם מס, מוטב למדינה לאפשר לחברות למשוך את הרווחים אך לשלם בגינם מס מופחת. המבצע ההוא הניב למדינה הכנסות של כ-4.3 מיליארד שקל בגין הפשרה של 60 מיליארד שקל רווחים, המשקפים שיעור מס של כ-7.1%.
בחוק ההסדרים האחרון, שנחקק במסגרת העברת תקציב 2021-2022, הוחלט על חזרה על המבצע הזה (למעט תיקונים קלים, כך שחברות אשר יחליטו לחלק רווחים במהלך שנת 2022 (עד ל-14 בנובמבר 2022) ייהנו מתשלום מס מופחת. ההערכות היו כי ההכנסות יהיו כמיליארד שקל, אך בפועל ההכנסות היו כ-2.9 מיליארד שקל, בגין 35 מיליארד שקל של רווחים כלואים שהפשירו 181 חברות, מבצע זה משקף שיעור מס גבוה יותר של 8.3%. עם זאת, עדיין נותרו רווחים כלואים בהיקף של מיליארדי שקלים, וסביר כי במוקדם או במאוחר יהיה מבצע רווחים כלואים נוסף.
