בין שלל ההתנגדויות מצד בעלי עניין שנדונו אתמול במועצה הארצית לתכנון ולבנייה בעניין תוכנית הענק "דרום גלילות", המתוכננת לכלול קרוב ל-20 אלף יחידות דיור בלב אזורי הביקוש בעיקר על קרקעות פרטיות, בלטה התנגדות חריגה של משרד התקשורת. לטענת המשרד, יש לתקן את התוכנית, כך שתיתן מענה לתשתיות תקשורת סלולרית הנחוצות, לשיטת המשרד, לרובע עירוני בסדר גודל כזה.
נזכיר בחודש ספטמבר האחרון אישרה הוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל), שתפקידה לקדם תוכניות רחבות היקף בהליך מזורז, פרק נוסף בתוכנית הענק של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בדרום גלילות, כשנה לאחר שהתכנון שלה אושר להפקדה. במסגרת התוכנית (תמ"ל 3007), שמבקשת להוות את השער הצפוני החדש למטרופולין תל אביב וגוש דן, יוקמו 19,320 יחידות דיור חדשות, כ-1.1 מיליון מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה וכ-480 דונם שטחים פתוחים.
1 צפייה בגלריה
תוכנית דרום גלילות
תוכנית דרום גלילות
תוכנית דרום גלילות
(הדמיה: מזור פירשט אדריכלים ומתכנני ערים)
הדיון הראשון התקיים בפברואר אשתקד, ובו נדרשו עדכונים לתוכנית, כולל תוספת יחידות דיור לאחר שאושרו תחילה 18,500 יחידות דיור, לצד התאמות לתמ"א 70 (תוכנית המתאר הארצית למרחב מערכת המטרו) ולטבלאות האיחוד והחלוקה של השטח, המשתרע על פני כ-1,700 דונם.
התוכנית ממוקמת בין דרך נמיר במערב, כביש 5 בצפון, נתיבי אילון במזרח ושכונת רמת אביב ג' בדרום. תמהיל הבינוי יכלול בניינים בני 7 קומות ועד מגדלים בני 40 קומות. כמחצית ממבני המגורים יהיו בבנייה מרקמית עד 10 קומות והיתר בבנייה מגדלית.
התוכנית, שתוכננה על ידי צוות בראשות אדריכל אורי מזור ממשרד מזור-פירשט אדריכלים ומתכנני ערים, ונוהלה על ידי קבוצת ההנדסה וקסמן גרופ, כוללת מרכז תחבורה משולב, אשר יכלול שתי תחנות של קווי מטרו M1 ו-M3, מסוף אוטובוסים מטרופוליני ותחנת רכבת כבדה, אליה יצטרף בעתיד קו "רכבת הקליע" מחיפה לבאר שבע – מסילות מהירות 5 ו-6.
בנוסף, התוכנית כוללת הקמת מרכז עסקים בסמיכות לכבישים הארציים, כ-175 דונם למוסדות ומבני ציבור וכ-11 דונם עבור שטחי ספורט ונופש הכולל שני מתחמי קאנטרי קלאב - האחד בתל אביב והשני ברמת השרון.

סעיף ייעודי

לדיון בהתנגדויות לתוכנית, שהחל אתמול במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הגיעו לראשונה נציגי משרד התקשורת וטענו בפני החוקר כי צורכי תשתיות התקשורת לא נבחנו מלכתחילה בזמן תכנון התוכנית עם הגורמים המוסמכים לכך.
במכתב שצירפו להתנגדות נציגי משרד התקשורת, בראשם לילך וינשטוק, המשנה למנכ"ל המשרד, נכתב כי קיים חשש שצורכי התקשורת הסלולרית לא נבחנו במסגרת תיאום מוקדם, מספק ומהותי עם משרד התקשורת. לפי עמדת המשרד, דחיית הנושא לשלבי הרישוי והביצוע עלולה ליצור מצב שאין ממנו דרך חזרה.
במשרד דורשים להוסיף סעיף ייעודי לתשתית סלולרית בהוראות התוכנית, שיאפשר הקמת מתקני שידור בכל ייעודי הקרקע הנדרשים. ההתנגדות מתייחסת גם לנספח הנופי-סביבתי של התוכנית, שם נקבע כי "אנטנות סלולריות בתחום התוכנית יידרשו לפירוק". אולם במשרד טוענים כי הוראה זו, ללא מנגנון מעבר וללא חלופה מוקדמת, תגרום לפגיעה ממשית בכיסוי הסלולרי לא רק לתושבים העתידיים, אלא גם לאלפי עובדי הבנייה שיפעלו באזור בשנים הקרובות.
"כבר בשלבי העבודות צפויים לפעול במתחם אלפי עובדים, קבלנים, נותני שירותים וצוותי חירום," נכתב. "היעדר כיסוי סלולרי תקין בשלבי הפיתוח עלול לפגוע בבטיחותם וביכולת להזעיק סיוע במקרי חירום".
אתגר נוסף שמציין המשרד נוגע לאופי הבנייה: התוכנית קובעת עמידה בתקן הבנייה הירוקה, כולל שימוש בזכוכיות מבודדות ומעטפות בנייה מתקדמות. אלה, על פי המשרד, עלולים לפגוע בחדירת אותות רדיו אל תוך המבנים, החניונים והמרחבים הפנימיים, מה שמחייב תכנון רשת סלולרית ייעודית מראש ולא "תיקון בדיעבד".
לפיכך במשרד דורשים, בין היתר, לאסור על פירוק אנטנה קיימת ופעילה ללא הקמת חלופה הנדסית תקינה לפני הסרתה; לצרף "נספח תקשורת וסלולר מנחה" לכל תוכנית פיתוח וביצוע, בתיאום עם המשרד; ולשריין שטחים טכניים בגגות, עמודי תאורה ומבני ציבור להצבת מתקני שידור.
בשיחה עם ynet הסבירה וינשטוק שהנושא אינו ייחודי לתוכנית דרום גלילות: "במדינת ישראל עד היום לא מתכננים מלכתחילה תשתיות סלולריות כשמתכננים תוכניות בנייה". לדבריה, הפרויקט הספציפי הזה, בהיקפו חסר התקדים, הוא שהביא את המשרד לפנות לוועדה בדחיפות.
"בחריש ובפסגות אפק בראש העין אנחנו רודפים היום אחרי סגירת פערי כיסוי, לא הייתה קליטה כמעט עשר שנים", היא טוענת. לדבריה, המשרד נאלץ כיום להשקיע מיליונים מכספי המדינה כדי לפתור בדיעבד בעיות שניתן היה למנוע "בקלות על שולחן השרטוט".
כדי להמחיש את הבעיה, תיארה וינשטוק את האופן שבו נפתרים היום ענייני תקשורת בבניינים חדשים: חברת סלולר מגיעה אחרי האכלוס, יוצרת קשר עם ועד הבית ומבקשת זכויות על הגג. "עכשיו תגיעי למצב כזה עם מגדל של 40 קומות - זה לא סביר", אמרה. "התהליכים יהיו הרבה יותר ארוכים, וזה יכול ליצור פערי כיסוי של שלוש שנים מרגע האכלוס".
לדבריה, "בדרך כלל מגיעים לוועדה נציגים מטעם רכבת ישראל, חברת החשמל, כל הגורמים שקשורים לתשתיות הכבדות. זה באמת חדשני שמשרד התקשורת הגיע לוועדה כזאת והביע התנגדות ובקשה לתיאום".
מהוועדה למתחמים מועדפים לדיור נמסר: "מדובר בתוכנית המצויה בשלב ההתנגדויות ולכן לא נוכל להתייחס בשלב זה. כמו כל ההתנגדויות, גם התנגדות זו תשמע, תדון ותתקבל לגביה החלטה במסגרת הוועדה".