בית המשפט למשפחה בירושלים הכריע לאחרונה בסכסוך ירושה בין אלמנה לבין אחד מארבעת ילדיה, שבתחילה הסכים לוותר עבורה על חלקו בעיזבון של אביו, אבל חזר בו בהמשך כשהבין ששאר אחיו לא פעלו כמוהו.
בהליך השתתפו יורשי גבר שהלך לעולמו: אלמנתו וארבעת ילדיו. האב לא הותיר אחריו צוואה והם פעלו לקבל צו ירושה. אחד מילדיו הוא שיזם את הגשת הבקשה לרשם הירושה, שאליה צירף תצהיר של אחיו, עורך דין במקצועו, שבו הוא הסתלק מהעיזבון לטובת אימו. בקשתו הייתה לקבוע שהאם תירש חמש שמיניות מהעיזבון (החצי שלה + שמינית של המסתלק), כאשר שלושת האחים יקבלו שמינית כל אחד.
אלא שאז הגיש האח העורך דין התנגדות למתן צו הירושה, וההליך הועבר לבית המשפט. הוא סיפר שבתום השבעה על אביו אכן חתם על תצהיר ההסתלקות, ואולם משגילה כי יתר אחיו מסרבים לעשות זאת, הודיע לאימו שהוא מבטל זאת. לדבריו, הוא שכח בהיסח הדעת את התצהיר אצל אימו, וכעבור שבעה חודשים גילה לתדהמתו כי אחד מאחיו הגיש אותו לרשם ללא ידיעתו. הוא טען שמשום שהסתלקותו הוגשה לרשם שלא על דעתו, הרי שהיא למעשה מבוטלת.
מנגד טענה האם כי משעה שהתצהיר נחתם והוגש לרשם, הרי שאין אפשרות לחזור מההסתלקות. היא הוסיפה שכעורך דין, בנה ידע שהסתלקותו על תנאי.
עו"ד אבינעם גואלמןתומר יעקובסוןאבל השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט קבעה שהסתלקות עורך הדין מעיזבון אביו לטובת אימו לא "השתכללה", ולכן הוא עדיין נחשב ליורש. לדבריה, הסיבה נעוצה בכך שהסכמת הבן נדרשה לא רק בשלב החתימה על התצהיר, אלא גם במועד הגשתו לרשם הירושה.
בפסק הדין הובהר שמטרת החקיקה הנוגעת להסתלקות מעיזבון הינה לוודא מעבר לכל ספק שמדובר במי שגמר בדעתו לוותר על זכויותיו כיורש: "חתימת תצהיר הסתלקות היא השלב הראשון, והגשת הודעת הסתלקות היא השלב השני. רק שני אלה יחדיו מגשימים את התכלית החקיקתית האמורה".
לדברי השופטת, יישום הכללים הללו על המקרה שלפניה חייב את הגשת התצהיר על ידי המסתלק עצמו או לפחות בהסכמתו, "ולא ניתן להעלות על הדעת הגשתה והשתכללותה שלא על דעתו". היא הדגישה כי משעה שהסתלקות מעיזבון הינה מעשה בלתי הפיך, הרי שיש לוודא מעבר לכל ספק שהבן הסכים לכך.
לקראת סיום היא העירה שהפסיקה החילה את דיני המתנה על הסתלקות מעיזבון, באופן הרואה במסתלק כנותן המתנה - ובמי שזכה מכך כמקבלה. לדבריה, שעה שלא הוכח שהאם שינתה את מצבה לרעה – הרי שבנה רשאי לחזור בו מה"מתנה", ובנמשל - מהסתלקותו. לפיכך נקבע שירושת האב תחולק על פי ברירת המחדל שבחוק: 50% לאלמנה ו-50% לארבעת ילדיו בחלקים שווים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד אבינעם גואלמן עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
