בית המשפט למשפחה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה להכריז עליה כבעלים של חצי מדירתו של הגבר שלו נישאה פעמיים וממנו התגרשה פעמיים, אף שהנכס נרכש על ידו בין הגירושים הראשונים לחתונה השנייה. השופטת לירון זרבל-קדשאי דחתה את הבעל שטען שטען שהסכם ממון שעליו חתמו מחיל משטר של הפרדה רכושית.
בני הזוג נישאו לראשונה לפני כעשור וכשנה בלבד לאחר מכן מצאו השניים את עצמם בבית הדין הרבני, חותמים על הסכם ממון שקבע כי הם יתנו צ'אנס נוסף לזוגיות במסגרת של הפרדה רכושית, תוך הסדרת ענייני הגירושים ככל שהדבר לא יצלח. ואכן, מתווה הזוגיות לא צלח וכעבור שנה נוספת הם התגרשו רשמית.
ואולם, זמן קצר לאחר מכן חזרו השניים לקשר. בשלב זה נרכשה דירת "מחיר למשתכן" שנרשמה בטאבו על שם הגבר בלבד. פחות מחודש לאחר מכן הם התחתנו בשנית.
כעבור שנתיים הם התגרשו בשנית, והאישה הגישה את התביעה שבה עתרה להכיר בה כבעלים של מחצית מהדירה. לטענתה, הם ראו בה דירה משותפת וסמיכות הרכישה לחתונתם השנייה מאששת זאת. מנגד טען הגרוש שהן המשטר הרכושי הגלום בהסכם הממון והן העובדה שמימן בעצמו את הוצאות רכישת הדירה מובילות למסקנה שהיא שייכת לו בלבד.
אבל השופטת זרבל-קדשאי דחתה את טענותיו. באשר להסכם הממון היא קבעה שהלכה למעשה בני הזוג זנחו את ההפרדה הרכושית שגזרו על עצמם וממילא אין להחיל הפרדה זו על דירת המגורים. היא הדגישה כי בעוד ההסכם נועד להסדיר את ענייני הפרידה, במועד רכישת הדירה כבר היו הצדדים מאורסים בשנית וראו לנגד עיניהם חיים משותפים, כך שאין לראותם כמי שהתכוונו "למשוך" את תחולת ההסכם לנישואיהם השניים.
אלא שעדיין נותר להתמודד עם העובדה שהדירה, ולו ברמה הרשמית, נקנתה טרם הנישואים השניים ואף נרשמה בטאבו על שם הבעל בלבד, באופן ההופך אותה ל"נכס חיצוני" - אשר ככלל מוחרג מחלוקת רכוש בין מתגרשים. השופטת קבעה שהדבר לא עומד לאישה לרועץ.
"הנתבע חתם על החוזה כשהוא חובק בת חדשה מבת זוגו, לה עתיד להינשא בעוד פחות מחודש ימים", כתבה. "נסיבות אלה אינן הולמות את טענות הנתבע לפיהן התקשר בהסכם מכר לרכישת דירת מגורים בת 5 חדרים עבור עצמו בלבד, מבלי שהוא רואה לנגד עיניו את בת זוגו בשנתיים האחרונות".
אינדיקציה נוספות המבססת כוונת שיתוף בנכס נעוצה, לדברי השופטת, במעורבותה של האישה בתהליך רכישת הדירה, בהתאמתה למגורים ובאבזור שלה. בהקשר לכך הוצגו קבלות על שם האישה או שני בני הזוג, שמוכיחות הוצאות של עשרות אלפי שקלים על מטבחים, ריהוט, קרמיקה וכיוצא באלה. לאור זאת נקבע שחצי מהדירה שייכת לאישה. הגרוש חויב לשלם לה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 7,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האישה: עו"ד דורית ענבר סברדליק
• ב"כ האיש: עו"ד הילה זיסמן
• עו"ד ירון גרוס עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
