בית המשפט למשפחה בירושלים קבע לאחרונה שאישה תקבל חצי מדירת הפנטהאוז של בעלה לשעבר למרות הסכם ממון ביניהם שקבע הפרדה רכושית. השופט משה בראון שוכנע שהבעל הסתיר את הנכס במכוון.
בני הזוג לשעבר נישאו בתחילת שנות האלפיים ולימים חתמו על הסכם הממון שאושר בבית המשפט במרץ 2018. מדובר במסמך כוללני שלא הכיל פירוט של רכוש הצדדים, למעט שתי חברות בבעלות כל אחד מהם. כשנה לאחר חתימת ההסכם נפרדו בני הזוג וביולי 2019 פנתה האישה לבית המשפט בתביעה לבטלו.
לטענתה, בעלה לשעבר העלים ממנה במהלך הנישואין בין היתר את דירת הפנטהאוז בירושלים, ששוויה מוערך בכ-4.5-3.5 מיליון שקל. היא סיפרה שבידיה שורת ראיות לכך שהוא למעשה רכש את הנכס היוקרתי מהוריו, ולא קיבל אותו מהם במתנה כפי שטען, ולכן יש לכלול את הנכס באיזון המשאבים.
מנגד דבק הבעל בטענתו העקרונית שקיבל את הדירה במתנה מהוריו. הוא אמנם הודה שלא סיפר עליה לפרודתו, אבל תירץ זאת בבקשת הוריו - שלהם עוד 11 ילדים חוץ ממנו - לשמור את הדבר בסוד כדי לא לגרום ל"רעידת אדמה" במשפחה. מכאן, לטענתו, שהפנטהאוז שייך לו בלעדית ואין לפרודתו חלק בו.
השופט בראון הסביר כי במישור המשפטי, גרסת הבעל ("הסתרתי, אבל...") היא טענה מסוג "הודאה והדחה" שמעבירה אליו את נטל ההוכחה. לכן, היה עליו לשכנע שקיבל את הפנטהאוז במתנה. אולם נקבע שהוא כשל בכך ולכן יש ללכת אחרי הכלל שלפיו אם אין אזכור בהסכם הממון – הרי שגם אין ויתור.
עו"ד מיכאל בן לולובפסק הדין הודגש כי בהתאם לפסיקה, סעיפי ויתור כלליים בהסכם ממון אינם תופסים לגבי נכסים מהותיים שהוסתרו, או שלא היו ידועים לצד השני בעת החתימה. במקרה זה, כאמור, דובר על הסכם כוללני שהתייחס לשתי חברות בלבד.
את קביעתו שהבעל לא הוכיח שהפנטהאוז הוענק לו במתנה ביסס השופט בין היתר על בחירתו החשודה שלא להביא לעדות את עדי המפתח – הוריו, עורך הדין שכביכול ערך את הסכם המתנה, ויתר האחים שמהם על פי הנטען הוסתר הסוד המשפחתי. בנוסף הוגשו לבית המשפט הקלטות שבהן נשמעים הבעל ואביו מודים במפורש כי מדובר בעסקת מכר ולא במתנה.
השופט תהה מדוע שהורי הנתבע יעניקו דווקא לו את דירתם היחידה במתנה, כאשר הם עצמם מתגוררים בשכירות, ויש להם 12 ילדים. הוא ציין שלא הובאו ראיות לרעידת אדמה במשפחת הנתבע כשהתגלה ה"סוד", ומכאן שניתן להניח כי האמת אינה כפי שהציג.
לפיכך נקבע שהפנטהאוז ייכלל באיזון המשאבים שבין הצדדים, וכי על הבעל לשלם לאשתו לשעבר את מחצית ערכו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מאז חתימת ההסכם. בנוסף הוא חויב ב-40 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לטובתה.
• לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד אברהם אטיאס
• ב"כ הנתבע: עו"ד דוד הכהן
• עו"ד מיכאל בן לולו עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין




