1 צפייה בגלריה
ארכיון
ארכיון
ארכיון
(צילום: באדיבות משטרת ישראל)
בית משפט השלום ברמלה הרשיע לאחרונה נאשם בחמישה אישומים הנוגעים לגניבות רכב לאחר שנתפס לפני כשנה בורח מחניון. באמצעות הקלטות של מערכת "עין הנץ" קשרו אותו החוקרים לשישה מקרים דומים נוספים. הנאשם טען נגד קבילות השימוש בצילומי המערכת, אך השופט מנחם מזרחי דחה אותו.
"עין הנץ" היא מערכת משטרתית הרשומה במאגר המידע לפי החוק, וכוללת פריסה של מצלמות אבטחה הממוקמות באתרים שונים. המצלמות מתעדות את שטחי הכיסוי שלהן באופן שוטף ומשדרות את הנצפה בהן למרכז בקרה מחשובי. התיעוד המצולם נשמר, נאגר ומאפשר שליפה ראייתית רלוונטית לפי שאילתות הנוגעות לזמן, מקום, מספר רישוי של כלי רכב ועוד. עתירה נגד חוקיות השימוש במערכת תלויה ועומדת בימים אלה בפני בית המשפט העליון.
בפברואר 2021 נתפס הנאשם באזור מעבר חשמונאים על כביש 443, לאחר שנמלט מרכב שנגנב זמן קצר קודם לכן מחניון ציבורי בפתח תקווה. כתב האישום ייחס לו שישה אישומים נוספים של גניבות רכבים שהתבצעו בינואר 2021. לפי כתב האישום, את הרכבים שגנב מערים שונות בארץ הוא העביר לשטחי יהודה ושומרון.
המדינה ביססה את יתר האישומים על צילומים שהונפקו מתוך "עין הנץ" וטענה שהנאשם מתועד ישוב מאחורי ההגה של הרכבים הגנובים. בנוסף התבססו הראיות גם על איכוני מכשיר טלפון נייד שלפי הטענה היה ברשות הנאשם.
הנאשם הודה באישום הראשון אך כפר באישומים האחרים. הוא הכחיש שהוא אינו הנהג שדמותו נצפית בתוך הרכבים הגנובים, ובנוסף טען נגד קבילות וחוקיות הראיות המצולמות שהושגו באמצעות מערכת "עין הנץ".
לדבריו, המדינה פעלה בדרך חקירתית זו בהיעדר סמכות חוקית, תוך פגיעה בלתי מידתית בפרטיות ותוך כדי ביצוע פעולת שיטור שהיא הלכה למעשה חיפוש, בלא צו שיפוטי.
עו"ד אלי גורליקעו"ד אלי גורליקשי אליעזר
השופט מנחם מזרחי דחה את טענותיו בעניין חוקיות השימוש במערכת וקיבל את הראיות והתצלומים שהונפקו ממנה כראיות קבילות. הוא פסק כי למשטרה יש שיקול דעת רחב ביותר ביחס לאופנים ולשיטות שהיא נוקטת כדי למלא את סמכותה לחשוף עבירות ועבריינים.
"איני סבור, כי שוטר בשר ודם אמור לעצום את עיניו מפני פשע המתבצע לנגד עיניו, לחוש עם עיניים עצומות אל בית-המשפט, להתחמש בצו שיפוטי, ומערכת 'עין הנץ' אינה אלא עיניים טכנולוגיות המחליפות את העין האנושית – הא ותו לאו", כתב.
עוד ציין השופט כי אם הנאשם טוען שהאדם שמצולם בתוך רכבו הפרטי צולם בגדר רשות הפרט, ולפיכך נפגעת פרטיותו, יש להשיב לו כי מדובר ברכבים גנובים, שאינם בבעלותו.
בסיכומו של דבר, בשקלול איכות התמונות ותוצאות האיכון הסלולרי, הרשיע השופט את הנאשם בחמישה אישומים וזיכה אותו משני אישומים מחמת הספק.
• לקריאת הכרעת הדין המלאה – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המאשימה: עו"ד עדי סעדה • ב"כ הנאשם: עו"ד הישאם קבלן • עו"ד אלי גורליק עוסק בפלילי • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין