בית המשפט בלוס אנג'לס גזר 14 שנות מאסר על ג'ו (ג׳וזף) סנברג, יזם פינטק יהודי-אמריקני שייסד את הבנק הדיגיטלי אספיריישן, בגין הונאת משקיעים ומלווים בסכום של 248 מיליון דולר. סנברג בן 46, שהצטייר במשך שנים כ"אביר הצדק החברתי" וכפילנתרופ שתרם גם למען מטרות יהודיות וישראליות, הודה בשנה שעברה בשני סעיפים של הונאת רשת והצליח להפיל בפח עשרות בני אדם, ובינהם שורת מפורסמים.
בין השאר הונה את לאונרדו דיקפריו, רוברט דאוני ג'וניור, דרייק, סינדי קרופורד ואורלנדו בלום, יחד עם הבעלים של קבוצת הכדורסל לוס אנג'לס קליפרס סטיב באלמר. באלמר הפסיד 60 מיליון דולר מהשקעתו האישית, ופרסם ברשת החברתית איקס הודעה בה כתב "רומיתי ואני מרגיש טיפשי".
3 צפייה בגלריה
סנברג
סנברג
סנברג
(צילום: Emergency Supply Donor Group)
במהלך הדיון שהתקיים באולם בית המשפט במרכז לוס אנג'לס, סנברג פרץ בבכי ואמר בקול שבור כי הוא ״כל כך מצטער. רציתי כל כך שאספיריישן תצליח עד שבלהט שלי קיבלתי החלטות איומות״. הוא פנה לקורבנות שהגיעו להעיד ואמר כי מאז יום מעצרו הוא החל ב״תהליך של כפרה. אני מקבל את העובדה שאיבדתי את המצפן המוסרי שלי וחציתי את הקו בטעות". עורך דינו ביקש מבית המשפט לחוס עליו ולהימנע מעונש מאסר, בטענה שסנברג הוא ״אדם טוב שעשה מעשה רע״, והדגיש את פעילותו הפילנתרופית בעמותה שייסד, Golden State Opportunity, שסייעה למשפחות מועטות יכולת בקליפורניה.
אלא שהשופט סטיבן וילסון דחה את הטענות הללו על הסף. וילסון פסק כי נסיבות המקרה הן מהגרועות שראה אי פעם ואמר "התיק הזה נגע כמעט בכל סממן של הונאה". השופט ציין כי סנברג הפך ל״חמדן, חצוף ואטום״, והסתבך ברשת של שקרים שטווה בעצמו לאורך שנים. לדברי השופט, סנברג ״הציג את עצמו כמיטיב שרוצה לעזור לעולם, אך בפועל הפיק רווח אישי רב מההונאה״. התובעים הראו כיצד סנברג השתמש בכספי הלוואות שנועדו לכאורה לחברה, כדי לכסות חובות אישיים ולרכוש מניות בחברות אחרות. התובעים ציינו גם כי סנברג יצר לקוחות פיקטיביים והשתמש במסמך מזויף של ועדת ביקורת כדי להציג לחברה הון זמין של 250 מיליון דולר, בזמן שבפועל היו לה פחות ממיליון דולר.

הפרשה מגיעה עד ה-NBA

הפרשה מסתעפת גם אל ליגת ה-NBA. חברת אספיריישן חתמה בשנת 2021 על הסכם חסות בשווי 300 מיליון דולר עם לוס אנג'לס קליפרס, ובשנה שלאחר מכן חתמה על חוזה שיווק בסך 28 מיליון דולר עם כוכב הקבוצה קוואי לנארד. הליגה פתחה בחקירה בחשד שההסכם עם לנארד, שלא דרש ממנו עבודה בפועל, נועד לעקוף את תקרת השכר של הליגה.
נציגי הליגה עדכנו את בית המשפט במכתב כי סנברג שיתף פעולה באופן מהותי עם החוקרים וסייע להם להבין את השתלשלות האירועים, לאחר שנפגש עמם לשני ראיונות פרונטליים והעביר מסמכים. עורכי דינו של באלמר ביקשו מהשופט להתייחס למידע שסיפק סנברג בספקנות, וציינו כי אמינותו מוטלת בספק לאור הרשעתו בהונאה.
3 צפייה בגלריה
קוואי
קוואי
קוואי לנארד
(צילום: Jerome Miron-Imagn Images)
התביעה דרשה עונש כבד של קרוב ל-40 שנות מאסר, והציגה עדויות של משקיעים קטנים שאיבדו את כל חסכונותיהם. קורבן אחד סיפר שהעסק שלו איבד 50% מהשווי הנקי שלו, אחר איבד 90 אלף דולר שהיוו את כל קרן הפנסיה שלו, וזוג נוסף העידו שאיבד 685 אלף דולר. למרות שסנברג הדגיש במפורש כי לא עמד בקשר עם אף אחד מהקורבנות בשל תנאי עסקת הטיעון שלו, אחד הקורבנות חזר אל דוכן העדים וחשף שסנברג הרגע שיקר לבית המשפט. הקורבן סיפר שקיבל הודעת טקסט ישירה מסנברג, בה ניסה המורשע להשפיע על הצהרת הנפגע שמסר בדיון.
ההחלטה של השופט סטיבן וילסון לגזור 14 שנות מאסר מהווה הקלה מסוימת לעומת דרישת התביעה, אך היא נחשבת לעונש כבד ומשמעותי בעבירות צווארון לבן. השופט הבהיר כי העונש משקף את חומרת המעשים, אותם הגדיר כנמצאים בנקודת השיא של מעשי המרמה שפגש במהלך הקריירה שלו. וילסון דחה לחלוטין את בקשת ההגנה להימנע משליחתו של סנברג אל מאחורי הסורגים, וקבע כי מעשיו של סנברג נבעו מחמדנות ולא מטיפשות, בייחוד בהיותו בוגר אוניברסיטת הרווארד.
חברת אספיריישן שאותה ייסד סנברג הוצגה כבנק דיגיטלי ירוק ובעל מודעות סביבתית מפותחת. החברה הבטיחה ללקוחותיה כי כספם לא יושקע בתעשיות מזהמות, והציעה שירותים כמו השקעות פנסיה נקיות מדלקים מאובנים, כרטיס חיוב שהעניק החזרים כספיים מחברות מוסריות, ואפשרות לעגל סכומי רכישה כדי לתרום לנטיעת עצים. כדי לפתות את המשקיעים ולהזרים הון לחברה, סנברג ניצל את התדמית החיובית שיצר לעצמו, וכן את הרקע האקדמי המרשים שלו והתרומות לצדקה.
3 צפייה בגלריה
סנברג
סנברג
סנברג
(צילום: EITC)
הוא התמקד באנשים בעלי תשוקה לקיימות סביבתית, והשתמש במערכת היחסים איתם כדי למשוך משקיעים נוספים ולשאוב מהם מאות מילוני דולרים. בפועל, סנברג ניפח את הכנסות החברה במרמה. הוא זייף מסמכים, שילם בחשאי לחברות ואנשים פרטיים כדי שיירשמו לשירותי נטיעת העצים של החברה, והסתיר עובדה זו מהמשקיעים כדי להציג מצג שווא של רווחיות.
אספיריישן הגישה בקשה לפשיטת רגל בשנת 2025, בעקבות חשיפת מעשי המרמה ופתיחת החקירה הרשמית של ליגת ה-NBA. התובעים ציינו כי התיק הזה משמש אזהרה ש״כל אחד יכול ליפול קורבן לנוכל״. סנברג נדרש להתייצב לריצוי עונשו באמצע אוגוסט, ודיון בעניין הפיצויים לקורבנות נקבע לסוף יולי.