בית הדין לעבודה בירושלים דחה לאחרונה תביעה שהגישו שני מנהלים בכירים ברשות המסים בדרישה להשוות את שכרם למנהלים למנהלי מעברי המכס הבינלאומיים של ישראל, על ידי הגדלת את מכסת שעות הכוננות החודשיות המגיעות להן. השופטת יפה שטיין קבעה שמדובר באופי שונה של תפקיד.
התובעים משמשים בתפקידים בכירים ברשות המסים: אחד מנהל תחום אכיפה במעבר הגבול של עזה והשני מנהל תחום אכיפה במעברי יהודה ושומרון. שניהם נכנסו לתפקיד בשנת 2006. במסגרת תפקידם הם אחראים לאכיפה של חוקי המסים בגזרתם ונדרשים לזמינות ומתן מענה גם מעבר לשעות העבודה.
בסוף 2017 המליצה ועדה של רשות המסים לאחד את כל היחידות בתחום האכיפה תחת מנהל תחום אכיפה אחד וליצור זהות בין בתי המכס השונים, והוגדר תפקיד "מנהל תחום בכיר (אכיפה)" ותפקיד "מנהל תחום בכיר (מכס)".
בתביעה שהגישו נגד רשות המסים ביקשו השניים להשוות את שכרם למנהלי תחום אכיפה במעברים הבינלאומיים של ישראל (נתב"ג, חיפה מרכז ואשדוד). לטענתם, תפקידם הוגדר כמנהלי תחום בכיר (אכיפה) באופן חד צדדי, בעוד שהיה נכון להגדירם כמנהלי תחום בכיר (מכס) כפי שהוגדרו מנהלי תחום האכיפה במעברי הגבול הבינלאומיים.
לדבריהם, כתוצאה מההגדרה השגויה נגרעה מהם הזכות לתוספת חמש כוננויות בימי חול וכוננות נוספת בשבת כפי שמקבלים מקביליהם במעברי הגבול הבינלאומיים.
התובעים ביקשו השלמות של שכרם משנת 2014 ועד הגשת התביעה בסכום של 63,336 שקל ו-54,601 (כל אחד בהתאם לשכרו השעתי), וכי מכאן והלאה תשולם להם תוספת השכר המשולמת למקביליהם. עוד הם תבעו פיצוי של 5,000 שקל לכל אחד בגין שינוי הגדרת תפקידם מבלי שקיבלו הודעה על כך.
עו"ד ורד שדות  | צילום: אלדד רפאליעו"ד ורד שדות | צילום: אלדד רפאלי
הרשות טענה בתגובה שישנם הבדלים מהותיים בין בתי המכס הפנימיים (שבהם עובדים התובעים) לבין הבינלאומיים, למשל בהיקף שעות הפעילות במעברים. לשיטתה, הגדרת התפקיד של התובעים לא השתנתה מאז תחילת עבודתם והם לא הציגו ראייה לכך. עוד נטען כי התמורה בעבור הכוננויות היא זכות שמוקנית בהסכם, וללא הסכם אין להם זכות לקבלה.
ואכן, השופטת שטיין קבעה כי התובעים לא הצליחו להוכיח שהגדרת תפקידם שונתה, ודחתה גם את טענתם לזכאות לתוספת שעות כוננות. היא הסבירה כי בניגוד לבתי המכס הבינלאומיים, במעברים שאליהם משתייכים התובעים ישנו מבנה ארגוני מצומצם יחסית שמותאם לאופי הגאוגרפי ולהיקף הפעילות של בית המכס.
היא התרשמה כי בבתי המכס הגדולים נדרשת עבודה לאורך כל שעות היממה לשם אכיפת פקודת המכס, בעוד שבמעברי הגבול הפנימיים העבודה היא בשעות הרגילות של מעברי הסחורות, כך שהיקף העבודה הוא מצומצם יותר ואינו דורש עבודה בלילות ובשבתות. כך גם אופי העבודה הוא שונה – אכיפת דיני המס מול אכיפת דיני מע"מ.
משכך קבעה השופטת כי ההחלטה על היקף שעות הכוננות להם זכאים התובעים היא הולמת, והתקבלה במסגרת הפררוגטיבה הנתונה למדינה כמעסיקתם.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד ולדמיר פוסטרנק • ב"כ הנתבעת: פרקליטות מחוז ירושלים • עו"ד ורד שדות עוסקת בדיני עבודה • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין