כפי שפורסם הבוקר (רביעי) ב-ynet, פקידי האוצר כבר העריכו שעבודתם על תקציב 2023 ככל הנראה תהיה לחינם, והערב שר האוצר אביגדור ליברמן אישר את ההערכה והודיע כי דיוני התקציב מוקפאים בשלב זה. זאת לאחר שהקואליציה נחלה עוד מפלה בכנסת עם חוק שכר המינימום של האופוזיציה שעבר בקריאה טרומית בניגוד לעמדת הממשלה. ליברמן אמר אחרי החלטתו: "זה לא הזמן הנכון להביא תקציב, עד שהכל יירגע ויתייצב".
גורם בכיר במשרד האוצר אמר ל-ynet כי "לא הייתה ברירה כרגע אלא להשהות את הדיונים. התקציב לא יובא לממשלה במועד שסוכם לאחרונה, ה-23 ביוני, אבל בהמשך הקיץ הוא ודאי יובא ויאושר בממשלה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
2 צפייה בגלריה
שר האוצר אביגדור ליברמן
שר האוצר אביגדור ליברמן
שר האוצר אביגדור ליברמן
(צילום: משה מזרחי)
הגורם באוצר אמר כי "יש לנו זמן. שום דבר לא בוער. אפשר לאשר את התקציב עד סוף חודש מרץ בשנה הבאה. נחכה שהממשלה תתייצב ונעביר את התקציב". עוד אמרו באוצר כי כדי לזכות בתמיכה בתקציב יתכן שבוצעו בחוק ההסדרים מספר שינויים שיביאו לרוב בכנסת "לתקציב טוב וחוק הסדרים מצוין"
הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2023 התנהלו אמנם באוצר בשבועות האחרונים במהירות רבה מאשר בעבר, אולם באגפי האוצר העוסקים בתקציב קיימת, כאמור, בימים האחרונים אווירה של "סוף עונה", וכעדות עובדים במשרד, הדיונים מתקיימים "בחוסר חשק, כי כמעט ברור לגמרי שאנחנו שוב עובדים לחינם והתקציב הזה לא יעבור במצב הפוליטי שנוצר בכנסת".
בכירים במשרד האוצר, ובהם השר ליברמן, דרשו בשבועות האחרונים מראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, וראשי אגפים נוספים, שעוסקים בפרקי חוק ההסדרים הצמוד לתקציב החדש, לזרז את הכנת החוק ולהתדיין בענייני החוקים השונים עם הנוגעים בדבר.

סוף ידוע מראש

אולם, פקידי האוצר חששו כי עבודתם תהיה שוב לריק, כפי שאירע להם כבר רק לפני שנה וחצי, אז הם הכינו תקציב מדינה לשנים 2021-2020, אך כאשר עסקו בהכנת סעיפי תקציב המדינה וחוק ההסדרים כבר היה ברור להם בוודאות שאין כלל כוונה לראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, ולשר האוצר לשעבר, ישראל כץ, להגיש את התקציב לאישור הכנסת.
אישורו היה מביא כעבור חודשים אחדים למינויו של שר הביטחון בני גנץ לראש הממשלה במקומו של נתניהו. הסוף היה ידוע מראש: התקציב לא הוגש לאישור הכנסת, ועל פי חוק הוכרזו בחירות, שבעקבותיהן קמה ממשלת בנט-לפיד.
כעת, כאשר אין לקואליציה עוד רוב בכנסת (המצב הנוכחי הוא 60-60), והיא לא מצליחה אפילו להעביר חוקים שמזוהים עם הימין והליכוד, כמו חוק הארכת תקנות יש"ע, או את מינויו לשר הדתות מחדש של סגן השר מתן כהנא, אין סיכוי אמיתי להעברת תקציב המדינה ואישורו בכנסת בתוך שלושה חודשים.
2 צפייה בגלריה
משרד האוצר
משרד האוצר
משרד האוצר
(צילום: עמית שאבי)
לאחרונה כבר חלו עיכובים באישור התקציב בממשלה. הדיון שנועד להתקיים ב-9 ביוני ונדחה ל-16 ביוני, נדחה בפעם השלישית ל-23 ביוני, אבל כאמור הוא לא אמור להתקיים.
בשנים רגילות החלו הדיונים באוצר על גיבוש התקציב רק בסביבות החודשים מרץ ואפריל, התקציב הוצג לראשונה לראש הממשלה ולשרים במאי ויוני, והובא לאישור הסופי של הממשלה ביולי או אוגוסט. התקציב הוגש אז לכנסת אחרי החגים, בראשית נובמבר, ואושר עד ל-31 בדצמבר.
כידוע אי אישור תקציב המדינה בכנסת מוביל אוטומטית לפיזור הכנסת ולהכרזת בחירות. יחד עם זאת מותר יהיה, על פי החוק הקיים מזה שנים, לאשר את תקציב המדינה לשנת 2023 ברוב רגיל (אין צורך ב-61 קולות) במליאת הכנסת גם מעבר ל-31 בדצמבר 2022, עד ל-31 במרץ 2023.