שנת 2023 הסתיימה בגירעון של 4.2% מהתוצר - שיעור גבוה גם מההערכות האוצר רק לפני חודש שעמדו על 4%, וכמובן גבוה מיעד הגירעון המקורי שעמד על כ-1%. כך עולה מנתוני האוצר שפורסמו היום (חמישי). כבר עתה ברור שהגירעון ב-2024 יזנק עוד יותר, בוודאי אם לא יתבצעו צעדי קיצוץ משמעותיים - שההכרעה לגביהם תתקבל בישיבת הממשלה ביום ראשון.
1 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים
בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים
בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ'
(צילום: רויטרס/Ronen Zvulun)

הגירעון רק בדצמבר עמד על כ-33.8 מיליארד שקל. כשבדומה לחודש הקודם, הגידול בגירעון נובע מגידול בהיקף ההוצאות לצד קיטון בהכנסות המדינה בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל'. בשנת 2023 נמדד גירעון מצטבר של כ-77.5 מיליארד שקל. זאת לאחר שב-2022 נרשם לראושנה עודף בתקציב המדינה של 0.6% מהתוצר - לראשונה זה עשרות שנים.
ההוצאות החודש עמדו על כ-71 מיליארד שקל והן כוללות כ-17.2 מיליארד שקל הוצאות מלחמה. סך הוצאות הממשלה בשנת 2023 עמדו על כ-516.1 מיליארד שקל לעומת כ-458.6 מיליארד שקל בשנת 2022. לפי האוצר, סך הוצאות המלחמה בשנת 2023 עמדו על כ- 24.7 מיליארד שקל עד כה.
ההכנסות שנרשמו בדצמבר מנגד הגיעו ל-37.2 מיליארד שקלים, והכנסות המדינה ב-2023 מסתכמות ב-438.6 מיליארד שקל. זאת בהשוואה ל-468.5 בשנה שעברה - ירידה של 6.4%.
לפי האוצר, הירידה בהכנסות המדינה בשנת 2023 ביחס לשנת 2022 מוסברת על ידי הגורמים הבאים: הכנסות חריגות בשנת 2022 בעקבות היציאה ממשבר הקורונה, ירידה בהכנסות עוד טרם המלחמה בעקבות ירידה בהכנסות מנדל"ן, האטה בצריכה הפרטית על רקע עליית הריבית, והתמתנות בפעילות העסקית ובסקטור ההייטק, ולבסוף השפעת המלחמה עצמה על ההכנסות.
נזכיר כי אתמול, לאחר שלא זומן לדיון התקציבי שנערך השבוע, ועל רקע המאבקים סביב הקיצוצים הצפויים, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הבהיר לרה"מ נתניהו במכתב: "לאור היריעה הקצרה בצד ההוצאות בתקציב, ללא נקיטת צעדים להגדלה פרמננטית של ההכנסות כגון העלאת מע"מ, ביטול הכוונה להעניק נקודות זיכוי להורים עם ילדים עד גיל 3 או צעדים אחרים שצפויים להניב הכנסות בהיקף דומה, איני רואה כיצד ניתן לבצע את ההתאמות התקציביות הנדרשות. הביטוי 'אין ארוחות חינם' בהקשר של מימון הגידול המתמיד בהוצאות נכון מתמיד".
הנגיד כתב עוד במכתבו: "אני סבור שכדי לחזק את האמון במשק הישראלי ולשמר את האיתנות שלו יש להחליט כבר כעת באופן מחייב ושקוף ציבורית על התאמות תקציביות מקיפות שכוללות צעדים של ממש להקטנת הוצאות ו/או הגדלת הכנסות בתקציב 2024 ובתקציב 2025 וליישם חלק מהותי מהן באופן מיידי.