זה קורה פעם בשנה, והיום (ראשון) זה מתחיל - שבוע התקציב - לקראת אישורו בישיבת ממשלה מרתונית ביום חמישי הקרוב, שעשויה, כמיטב המסורת, להימשך לתוך יום שישי, עד רגע לפני כניסת השבת.
השבוע הזה צפוי להיות סוער במיוחד, עד כדי מחלוקות חריפות בין ראשי משרד האוצר לראש הממשלה, וכן התנצחות עם משרד הביטחון. סוגיה זו תקבע את גורל תקציבי המשרדים האזרחיים ואת כלל ההטבות במסגרת כלכלת הבחירות ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבקש לכלול בתקציב המתעכב ל-2026.
כבר מהבוקר יקיימו בכירי משרד האוצר סדרת פגישות עם נציגי משרדי הממשלה, שידרשו לצמצם קיצוצים מתוכננים ואף לבקש תוספות, בעיקר בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה והתחבורה. תקציב המדינה ל-2026 מוגש באיחור ניכר, ושנת התקציב תיפתח שוב עם תקציב המשכי לא מעודכן, לאחר שנתיים של מלחמה קשה וארוכה.
הגירעון יגדל?
התקציב צפוי לעמוד על כ-650 מיליארד שקל, עם גירעון מתוכנן של 3.2%, כפי שהכריז סמוטריץ'. ואולם, איש כמעט אינו מעריך שהגירעון יישאר בשיעור זה ולא יחרוג ממנו משמעותית. קיים ספק אם השר יצליח לקדם מהלכי "כלכלת בחירות", הכוללים ריווח מדרגות המס בשכר שבין 16 ל-25 אלף שקל, מתן הטבות מס מקיפות להתנחלויות וליישובים בגבול לבנון ורצועת עזה, הטבות לחיילי מילואים, וכן את הכפלת הפטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 ל-150 דולר, מהלך המנוגד לעמדת הדרג המקצועי.
באוצר מזהירים מפני גירעון רחב היקף, בזמן שראש הממשלה בנימין נתניהו כבר הבהיר בסוף השבוע שהוא תומך באופן מלא בעמדת מערכת הביטחון ודורש תוספת של 350 מיליארד שקל לעשור הקרוב, עד 2035. המשמעות היא שתקציב הביטחון ב-2026 יעמוד על כ-120 מיליארד שקל - הרבה מעל המלצות ועדת נגל, שעמדו על 100 מיליארד (לעומת 85 מיליארד ב-2022, לפני המלחמה). המלצות נגל לא אושרו עד היום, ולא ברור אם יאושרו בעתיד. מנגד, הרצון של משרד האוצר הוא לקבוע תקציב ביטחון של כ-93 מיליארד שקל, סכום שנחשב בלתי אפשרי בעיני מערכת הביטחון לנוכח אילוצי התקופה והסיכונים.
פערים כאלה צפויים להוביל לגירעון גדול בהרבה מהיעד של 3.2%. כפי שאמר סמוטריץ' בזעם בסוף השבוע, בתנאים כאלה לא ניתן לקדם הפחתות מס, אלא דווקא יידרש להעלות מסים, והוא טען שראש הממשלה יצטרך לקבוע אותם.
לפי נתוני האוצר שהוצגו בשבוע שעבר, עלות המלחמה הגיעה ל-277 מיליארד שקל, ואובדן התוצר נאמד בכ-5%. יחס החוב לתוצר עלה ל-71%, ולדברי האוצר יידרשו כ-10 שנים לצמצמו לרמה של לפני המלחמה – פחות מ-60% - בעוד ב-2026 הוא צפוי לעמוד על כ-70%.
כאמור, במוקד המחלוקת עומד תקציב הביטחון. מערכת הביטחון דורשת 144 מיליארד שקל ל-2026, וגם אם התקציב יעמוד "רק" על 120 מיליארד, מרבית ההטבות שתכנן השר סמוטריץ' יתבטלו, אחרת הגירעון יעלה מעל 5% והסיכוי להעלאת דירוג האשראי ייעלם לחלוטין.
וזה רק חלק מהמתיחות: מרבית השרים יפנו מהבוקר לאנשי האוצר, ובעיקר לאגף התקציבים, שכבר שלושה חודשים פועל ללא מנהל, בדרישה שלא לקצץ בתקציבי המשרדים, אלא להגדילם. שרת התחבורה מירי רגב טוענת כי בעקבות הקיצוצים יהיה צורך לייקר את מחירי התחבורה הציבורית בינואר ב-12% (כרטיס אוטובוס יעלה 9 שקלים במקום 8). במשרד האוצר משיבים בחריפות כי היא מטעה את הציבור, שכן ההעלאה שתוכננה ליולי רק נדחתה לינואר, "ואין לה כל קשר לקיצוצים".
באוצר בטוחים שממלאי מקום השרים לא יילחמו על תקציבים
שרים נוספים ידרשו תוספות, אך באוצר דווקא מרוצים מכך שבחלק מהמשרדים המרכזיים – בריאות, פנים ורווחה – מכהנים רק ממלאי מקום בעקבות פרישת החרדים מהממשלה. בכיר באוצר אמר בסיפוק: "אפשר לקוות שהשרים הזמניים יילחמו פחות מהקבועים, כי הם רק ממלאי מקום".
גורמים בכירים בסביבת שר האוצר אמרו בביקורת חריגה על נתניהו: "הכיוון שאליו הולך ראש הממשלה, ללא תיאום, יוצר פערים תקציביים שלא ברור כיצד הוא מתכוון לסגור. הטלת מסים בהיקף שיידרש תפגע בכלכלת ישראל ותכביד בצורה בלתי אפשרית על האזרחים. נראה ששר האוצר לא מתכוון להשלים עם המהלך. הדברים עוד יתבהרו בין ראש הממשלה לשר האוצר, שדורש תשובות".
כך יוכרעו ביום חמישי, בישיבה המרתונית, עיקרי התקציב, גורל ההטבות שתכנן סמוטריץ' והגזירות שתכנן מנגד (כמו מס רכוש של 1.5% על קרקעות וביטול פטור ממע"מ על תיירות).
וכנוהגו בשנים האחרונות, קבע נתניהו את הישיבה ליום חמישי, כך שאם היא תימשך ליום שישי ניתן יהיה ללחוץ על שרים מתנגדים לקבל החלטות בדקות האחרונות שלפני כניסת השבת.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.11.25
