תקציב משרד הביטחון צפוי להיות גבוה בעשרות מיליארדי שקלים ממה שתוכנן בתוכנית הבסיסית של משרד האוצר. ל-ynet נודע כי בדיונים שהיו בימים האחרונים בהשתתפות ראש הממשלה, נטה בנימין נתניהו באופן מובהק לתמוך ברוב דרישות משרד הביטחון בתחומי ההתחמשות, הקמת יחידות חדשות וגיוס מילואים, שימשיך להיות בהיקף של לפחות 60 אלף חיילים שישרתו מדי יום בממוצע במילואים.
העדפתו של ראש הממשלה ואימוץ עמדת מערכת הביטחון צפויה להגדיל את הגירעון בתקציב המדינה לעומת תחזית האוצר לתקציב שנת 2026 בשיעור ניכר, ואין ספק שהגירעון לא יפחת בשנת 2026, כמו שהודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ ל-3.2%, לעומת גירעון צפוי השנה של 5.2%.
כמו כן, גורמים כלכליים ממשלתיים בכירים תקפו את עמדת משרד האוצר שהוצגה במסיבת העיתונאים לפני ימים אחדים, לפיה תקציב הביטחון ינוע בין 80 ל-90 מיליארד שקל. "אין שום ספק בכלל שתקציב הביטחון יהיה גבוה בהרבה מ-100 מיליארד שקל, קרוב יותר ל-120 מיליארד שקל לפחות, אולם לא יגיע כדרישת מערכת הביטחון גם ל-144 מיליארד שקל", אמר גורם כלכלי בכיר ל-ynet.
יצוין כי כל הגדלה של תקציב הביטחון ב-2 מיליארד שקלים מעבר לתחזיות האוצר - מגדילה את הגירעון בתקציב ב-0.1%. לכן אפילו פער של "רק" 20 מיליארד שקל לעומת תחזיות האוצר יגדיל את הגירעון שצופה סמוטריץ' מ-3.2% ל-4.2%.
המשמעות של הגידול הזה בגירעון הוא חוסר האפשרות לקיים את כוונת שר האוצר להקטין את תשלומי מס ההכנסה בכ-5 מיליארד שקלים, תוך הפחתת תשלומי המס של מעמד הביניים בשכר שבין 16 ל-25 אלף שקל ברוטו לחודש.
הדיונים על תקציב הביטחון נמשכים ברציפות בין בכירי האוצר לראשי מערכת הביטחון, וההחלטה הסופית שתובא לאישור הממשלה ב-4 בדצמבר תהיה מכרעת לגבי ביצוע הרפורמות השונות והפחתות המס המתוכננות במסגרת תקציב המדינה לשנת 2026.
התקציב צפוי, לפי תכנית משרד האוצר, להיות מובא לקריאה ראשונה במליאת הכנסת באמצע חודש ינואר ולאישור סופי בחודש מרץ. עד אז תתנהל מדינת ישראל, זאת השנה הרביעית ברציפות בתקציב המשכי על פי המתכונת של תקציב 1 חלקי 12 מתקציב שנת 2025 בכל חודש, עד לאישור הסופי של תקציב שנת 2026.
