כדברי הפרסומת העצמית של ערוץ הטלוויזיה כאן 11, מספרים לא משקרים. והמספרים שפירסם אתמול בנק ישראל על הצפוי לכלכלת ישראל בשנים 2026 ו-2027 מתארים תמונה חלומית, חיובית מאין כמותה, תהיינה ההסתייגויות המילוליות אשר תהיינה. רק לצלם אותה ולתלות על הקיר כמגן מפני עין רעה. כבר התחזית הקודמת של חטיבת המחקר של בנק ישראל, שיצאה לאור בספטמבר אשתקד, הפתיעה לטובה; זו של אתמול מוסיפה עליה כמות לא מבוטלת של אופטימיות.
הבה נצא אם כן להרפתקאה של עתידנות ונעמיד את עצמנו בתחילת 2028 מביטים אחורה על שנתיים שחלפו בדיוק לפי התחזיות של בנק ישראל. מה השתנה בהן? הנה התמונה הגדולה. התוצר הריאלי של הכלכלה גדל ב-2026 ו-2027 בקרוב ל-10%, שהם כ-8% לנפש. רמת החיים הפרטית של המשפחה הממוצעת עלתה ב-13%, זינוק מסחרר שמחק את רוב הקיפאון בתקופת מלחמה. ההשקעות הריאליות היצרניות, מנועי הצמיחה הקריטיים, קפצו ב-21% - שוב, נתון כה חריג שקשה למצוא לו מקביל. האבטלה נשארה מאוד-מאוד נמוכה, כ-3.3% מכוח העבודה, בשעה ששיעור התעסוקה גדל לשיא של 81%. הממשלה, על אף שנת בחירות (על כך בהמשך) הצליחה לדכא את גירעונותיה והחשש מפני חציית המחסום של 70% ביחס בין חוב לתוצר לא התממש. מקדם הסיכון של המשק בעיני משקיעים זרים נסוג לכן לשיעור זניח.
והאינפלציה, תשאלו? תודה, הכל בסדר. לפי ציפיות בנק ישראל האינפלציה רוסנה ב-2026/27 אל מתחת לקצב שנתי של 2%. מה שאיפשר הורדות ריבית נוספות.
העננה הקלה היחידה שריחפה מעל שמחת המשק בשנתיים מדומיינות אלו: מאזן סחר החוץ הורע. ישראל הוצפה ביבוא והתקשתה בהגדלת היצוא. אבל אל דאגה: רזרבות במטבע חוץ לא הפסיקו לגדול. הללויה.
צפו: ראיון עם ד"ר איתמר כספי
(צילום: ירון ברנר)
במה מותנית הגשמת התחזית החלומית הזו, שתציב שוב את ישראל בצמרת כלכלות מצליחות ביותר? נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הבהיר בדבריו: בשתי מילים, הכל תלוי בהיעדר מלחמה; בארבע מילים, היעדר מלחמה ותקציב אחראי. שקט בגבולות יאפשר ריסון בהוצאות ביטחון, שחרור מילואים וגירעון ממשלתי מצטמק; תקציב אחראי יאפשר הסטת המשאבים משוחד קואליציוני ומעידוד השתמטות - להשקעה בתשתיות, בתחבורה, בבינה מלאכותית ועוד.
2 צפייה בגלריה
תקציב אחראי יאפשר הסטת המשאבים משוחד קואליציוני ומעידוד השתמטות - להשקעה בתשתיות, בתחבורה, בבינה מלאכותית
(צילום: שלו שלום)
וכאן אין מנוס מהתייחסות לפיל שבחדר: הבחירות לכנסת. אם ההתפתחויות המשקיות, התקציביות, התעסוקתיות (כולל עלייה בשכר ריאלי) והאינפלציוניות במהלך 2026 יהיו ככתוב בתחזיות בנק ישראל, ואם אכן המצב הכלכלי משפיע על נטיות הבוחרים, התשובה ברורה מאליה.
התחזית הסופר-אופטימית הנ"ל עומדת בבסיס ההחלטה של בנק ישראל – שכל מומחי השוק הפיננסי לא ציפו לה – להוריד ריבית גם החודש, בעוד 0.25%. הבנק המרכזי לא מושפע בעליל מגל התלונות על יוקר המחיה; כשהשכר עולה יותר מהר מעליית המחירים, כפי שקרה אשתקד ויקרה השנה (לפי תחזיות הבנק המרכזי עצמו) מדובר מבחינתו בקיטורים בלבד. הנגיד גם בחן מקרוב את השינויים באשראי שלוקחים עסקים ומשקי בית ולא מצא סיבות להיות מודאג. כך נוצר הבסיס הכלכלי למהלך הורדת הריבית השופך עוד שמן על גלגלי הצמיחה ומקל עם ציבור הלווים.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.01.26
