במרכז הארץ, סמוך לסניף איקאה ואזורי התעסוקה ומגדלי המשרדים של ראשון-לציון, מקום שבו עתודות הקרקע מהיקרות במדינה - דווקא שם מתכננת המדינה להקים מתקן כליאה ענק. כעת החליטו בעיריית ראשון-לציון לצאת למאבק נגד התוכנית במתחם שורק בעיר, מאחורי מתחם איקאה, שאושרה לפני למעלה מ-40 שנה, ולא לקחה בחשבון, לטענתם, שהעיר תתפתח ותגדל.
התוכנית היא חלק מתוכנית מתאר ארצית למתקני כליאה (תמ"א 24), שקודמה בשנת 1982. התוכנית המעודכנת אושרה ב-2020 במטרה לתת מענה לצורכי הכליאה של אסירים פלילים בישראל לשנת 2040, ובמסגרתה אותרו שטחים לאשכולות כליאה חדשים ובמקביל הוסדרו אתרים שאושרו, כאמור, לפני עשרות שנים. היא חלה על שטח נרחב של 260 דונם ומיועדת לעד 3,000 אסירים פליליים.
1 צפייה בגלריה
האם יוקם בית כלא לאסירים פליליים? מתחם איקאה ואזור התעסוקה בראשון לציון
(צילום: דוברות עיריית ראשון־לציון)
בספטמבר 2025 ערכה המועצה הארצית דיון בתוכנית מפורטת מכוח תוכנית המתאר הארצית, הכוללת הקמת אשכול כליאה בתחום העיר ראשון-לציון, וכאמור אישרה אותה - למרות ההתנגדויות שהוגשו לה. בהחלטתה כתבה המועצה כי "התוכנית תקודם בראייה מתכללת וצופת פני עתיד על מנת לתת מענה לצורכי הכליאה של מדינת ישראל באזור הדרום, תוך מתן מענה להיבטים ביטחוניים, פרוגרמתיים, שיקומיים וכו'".
במכתבים ששלח בימים האחרונים ראש עיריית ראשון-לציון רז קינסטליך, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ולשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהגיעו לידי "ממון" הוא כתב כי בעירייה מתנגדים נחרצות לתוכנית וסבורים כי להחלטה להקמת מתקן הכליאה יהיו "השלכות חמורות". עוד כתב קינסטליך כי ההחלטה התקבלה "חרף התנגדות עקבית, מנומקת וברורה של הרשות המקומית".
"אני מכהן כראש עיר כבר כ-7 שנים, ובכל יום אני בוחן ונוהג בתקציב הציבורי, כאילו מדובר בכספי האישי. כל שקל שהעירייה בראשותי מוציאה, הוא כסף מוצדק, שהוצאתו נבחנה בחרדת קודש של ממש, כפי שראוי שיעשה עם כספי ציבור. ומנגד, ישנה כאן החלטה של המדינה, שעושה רושם כי נלקחה בקלות דעת וללא מחשבה על טובת הציבור והכסף הציבורי", כתב ראש עיריית ראשון-לציון.
על פי דוח שמאות חיצוני שהוזמן על ידי העירייה, ונערך על ידי משרד השמאות דנוס להט שמאי מקרקעין, שווי הקרקע המיועדת להקמת מתקן הכליאה עומד על 2.25 מיליארד שקל לפני מע"מ להכנסות המדינה, וזאת כשניתן לבנות את המתחם המתוכנן במיקום אחר במרכז בעלות של כ-7 מיליון שקל, המהווה שווי קרקע חקלאית בבעלות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
רז קינסטליךצילום: קובי קואנקסעורכי הדוח כותבים כי "המתקן המתוכנן אושר לראשונה בתוכנית משנת 1982 שלא חזתה ולא יכלה לחזות את הפיתוח וההצלחה הגדולים של אזור התעשייה מעוין שורק וקבעה אותו בשטחים שהיו למעשה באותה העת 'מחוץ לעיר'".
מדובר בקרקע יקרת ערך במרכז הארץ, בסמיכות ישירה לצירי תחבורה ראשיים, לרכבת ישראל ולתשתיות לאומיות. לדברי קינסטליך, "הקרקע היא בעלת פוטנציאל כלכלי, תעסוקתי גבוה, המיועדת לפיתוח מקומות תעסוקה ואף תכנון של קריית ממשלה במתחם זה".
"כיצד ייתכן שהמדינה פשוט 'מבזבזת' קרקע של כ-2 מיליארד שקל עבור מתקן כליאה שאותו ניתן להציב בשטח אחר, מבודד ופחות יקר ערך?" תוהה קינסטליך במכתבו, "האם אותם בעלי תפקידים שלקחו את ההחלטה באופן כל כך שרירותי עשו זאת מפני שלא מדובר בכסף שלהם? הרי כל אדם שהייתה לו קרקע כזו בעלת ערך, לא היה נוהג בה באופן הזה, אז למה כשמדובר בכספי ציבור מותר לנהוג כך?"
קינסטליך פונה לשר סמוטריץ' וכותב כי "גם אם נסתכל על ההחלטה הזו באופן קר ועסקי בלבד, אני מבטיח לך כי יהיו יזמים שיהיו מוכנים לקנות את הקרקע הזו בלמעלה ממיליארד שקל ואם לא, העירייה תהיה מוכנה לקנות אותו במקום ולו רק בכדי להבטיח כי לא יתבזבז לחינם".
"אינטרס ציבורי"
בפנייתו לשר בן גביר כותב קינסטליך כי "מעבר לבזבוז של מקומות תעסוקה שכל כך חסרים בימינו, עבור אלפי עובדות ועובדים, מעבר לפגיעה הכלכלית והתכנונית, יש בהחלטה זו משום החמצה של הזדמנות לאומית לעשות שימוש מושכל בקרקע ציבורית נדירה, לטובת פיתוח עירוני, תעסוקה, תחבורה ודיור – צרכים המצויים בליבת סדר היום הלאומי. אני פונה אלייך על מנת שתבחן מחדש את ההחלטה, גם אם יידרש לכך אומץ שאינו זר לך, ולשקול חלופות מיקום סבירות ומאוזנות יותר – לטובת האינטרס הציבורי והלאומי הרחב".
משירות בתי הסוהר, הכפוף למשרד לביטחון לאומי, נמסר בתגובה: "שירות בתי הסוהר מקדם מספר תוכניות להקמת מתקני כליאה נוספים, המיועדים לתת מענה לצרכי הכליאה הלאומיים העתידיים וליישם את פסיקת בג"ץ בנושא מרחב המחייה לאסיר. מיקום מתקני הכליאה נקבע על ידי מוסדות התכנון, בהתאם למערכת שיקולים רחבה, כפי שבא לידי ביטוי בתמ"א 24 אשר תוקנה לאחרונה בשנת 2020. שב"ס לומד ביחד עם הגורמים המוסמכים את פניית ראש העיר ראשון-לציון ואת דוח השמאות מטעמו".
ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.
ראש העיר ראשון-לציון רז קינסטליך: "יש בהחלטה זו משום החמצה של הזדמנות לאומית לעשות שימוש מושכל בקרקע ציבורית נדירה"
