עיריית ירושלים אישרה לאחרונה לצרף לרשימת השימור העירונית שישה מבנים בחלקה הדרומי של שכונת רוממה, ממזרח לתחנה המרכזית, כך נודע ל-ynet ו"ממון". בוועדת השימור העירונית אומרים כי "המבנים, חלקם בני יותר מ-100 שנה, מהווים עדות לאדריכלות של ראשית המאה הקודמת ומעצבים את שער הכניסה לעיר".
ההחלטה התקבלה על ידי הוועדה לשימור אתרים, ובמרכזה ההכרזה על המבנים שנבנו בין השנים 1937-1920 כאתרים היסטוריים מוגנים שיצורפו לרשימת השימור העירונית. זאת כחלק ממדיניות העירייה לשמירה על הזהות הירושלמית ועל מורשתה התרבותית וההיסטורית.
המבנים המיועדים לשימור, הממוקמים לאורך הרחובות יפו ומוריה (בקרבת אנדרטת אלנבי), נבנו על ידי משפחות אמידות מהכפר ליפתא ומתאפיינים בסגנון אוריינטלי.
אחד משני המבנים המוקדמים ביותר במקבץ (מוריה 4) נבנה במחצית הראשונה של שנות ה-20 של המאה הקודמת. זהו בניין בן שתי קומות עם גג רעפים אדומים. המבנה משלב אלמנטים אופייניים לתקופה וממוקם לאורך רחוב מוריה, העולה לכיוון אנדרטת אלנבי. מאפיין בולט הוא החצר האחורית מרוצפת האבן, המשופעת בצמחייה עבותה שמעניקה למקום אווירה כפרית-היסטורית בתוך העיר.
מבנה נוסף הוא מבנה חצי העיגול בפינת הרחובות יפו ורוממה, גם הוא מהמבנים המוקדמים (מחצית ראשונה של שנות ה-20), בן שתי קומות בצורת חצי עיגול ייחודית. צורתו החריגה הופכת אותו לנקודת ציון ויזואלית בפינת הרחובות. המבנה נבנה כחלק מההתפתחות המסחרית באזור, ומאוחר יותר התחבר פיזית לבניין סמוך בסגנון בינלאומי (יפו 218), מה שיצר רצף אדריכלי.
בין המבנים בולט "בית חאג' מחמוד", שנבנה ב-1925 על ידי האדריכל הנוצרי ספירו חורי. מדובר במבנה תלת-קומתי שנבנה עבור חאג' מחמוד, בעל מחצבות עשיר מהכפר ליפתא, בסגנון אוריינטלי. עיטוריו הבולטים כוללים קרמיקה ארמנית צבעונית, פסי אבלק (אבן אדומה ולבנה לסירוגין) בפינות ובמסגרות הפתחים בהשראת האדריכלות הממלוכית, קשתות מחודדות ומעקות גג מלוחות אבן משוננים בדגם צמחי. חדר המדרגות הפנימי שומר על אלמנטים מקוריים מרשימים.
מבנה מוריה 5 נבנה מאחורי בית חאג' מחמוד בסגנון אקלקטי, המשלב מאפיינים אוריינטליים ומודרניסטיים. המבנה מיועד כולו למגורים ואינו כולל מסחר בקומת הקרקע. חדר המדרגות, בחזית הפונה לרחוב מוריה, מודגש באמצעות גובהו וכניסה רחבה בעלת קשת מעוגלת. המבנה מציג מגוון פתחים: מלבד הקשת המעוגלת, החלונות בקומת הקרקע מלבניים, ואילו החלונות בקומות השנייה והשלישית הם בעלי קשת מחודדת, המודגשת באמצעות מסגרת אבן לבנה. בחזית הפונה לרחוב יפו ניצב טור מרפסות מעל פורטיקו (מבואת כניסה בולטת ומקורה) בקומת הקרקע, הפונה לחצר.
בית עיסא מוסא הוא המבנה הטורי הפינתי (יפו 220, יפו 218א', מוריה 2) שנבנה ב-1932 על ידי עיסא מוסא אל-חוסייני, שהיה המוכתר (ראש הכפר) של רוממה הערבית. זהו מבנה מרשים ומפואר בסגנון אוריינטלי, המחולק לשלושה אגפים טוריים: האגף הפינתי בן 4 קומות ושני אגפים בני 3 קומות משני צדדיו. מאפיינים בולטים: פתחים עם קשתות מחודדות, מרפסות הנתמכות על זיזי אבן מסוגננים, ציור תקרה מרשים בחדר המדרגות וחצר אחורית מרוצפת אבן, עשירה בצמחייה ובור מים גדול עתיק.
עוד מבנה ממוקם ביפו 218: בית דירות בן 3 קומות, שנבנה ממזרח למבנה הטורי הפינתי של עיסא מוסא בסגנון בינלאומי האופייני לתקופת המנדט הבריטי - שינוי סגנוני לעומת שאר המקבץ האוריינטלי. המבנה מתחבר פיזית למבנה חצי העיגול המוקדם יותר בפינת יפו-רוממה, ויוצר רצף בנוי לאורך הרחוב. למרות הסגנון המודרני, הוא משתלב בהרמוניה עם השאר ומשמר את ייעודו המקורי של מגורים ומסחר להשכרה.
המבנים הוקמו במקור למטרות מסחר ומגורים להשכרה, ומיקומם הפך אותם לשער הכניסה ההיסטורי של העיר. "כפי שלפני כ-100 שנה נכנסו לעיר בעגלות דרך מקטע רחוב זה, כך גם כיום האזור מקבל את פניהם של הבאים לירושלים ברכבת ישראל בתחנת נבון, ברכבת הקלה ובאוטובוסים", אומרים בוועדת השימור.
עוד מוסיפים כי "שימור המבנים, לצד המבנים המיועדים לשימור בגדה הדרומית של רחוב יפו (מתחם הרכב, יפו 195-175), מבטיח את שמירת אופיו הייחודי של האזור כחלון הראווה של העיר. המתחם ימשיך לשמש צומת מרכזי המחבר בין עברה של ירושלים לבין ההווה התוסס שלה, ומעניק חוויה ויזואלית והיסטורית למבקרים ולתושבים כאחד".
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, מסר: "הכנסת המבנים ההיסטוריים של שכונת רוממה לרשימת השימור העירונית מהווה נדבך נוסף בשמירה על הזהות, המורשת התרבותית וההיסטורית העשירה של בירת ישראל, לצד ההתחדשות העירונית ההכרחית. המבנים הייחודיים והמפוארים של רוממה משקפים תקופה מרתקת בתולדות העיר המודרנית שמחוץ לחומות. באמצעות שימורם, אנו מבטיחים להעביר לדורות הבאים מורשת עשירה ולשמר את הזהות הירושלמית הייחודית".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.02.26
