"אם יהיה סיבוב מלחמתי נוסף עם איראן יהיה צורך למנוע גידול בגירעון, ולכן תצטרך הממשלה ככל הנראה להעלות מיסים ולבצע קיצוצים בתקציב. עוד לפני כן אני מצפה שהתקציב לשנת 2026 יאושר עם הגירעון של 3.9%, שגם הוא הרבה מעל ל-3.2% שאנחנו המלצנו, ושלא תהיה עוד חריגה בהוצאות עד לאישור הסופי בכנסת. בכל מקרה רצוי שהתקציב יאושר עד סוף החודש הקרוב, אחרת יהיה כאן תקציב המשכי עד נובמבר ויהיו חסרים 55 מיליארד שקלים לניהול המדינה". כך אמר ל-ynet ול"ממון" נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.
הריאיון עם ירון התקיים לאחר ההחלטה של בנק ישראל לא להפחית שוב את הריבית ולהשאיר אותה על 4%. בהתייחסו להתקפת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שקרא לו לחזור בו מההחלטה, אחרי שהודיע אתמול כי הריבית לא תרד בפעם השלישית ברציפות, אמר פרופ' ירון: "אני לא קם בבוקר, פותח את החלון ומחליט מה יהיה גובה הריבית. יש כאן ועדה מוניטרית שעושה עבודה רצינית כולל ניתוח של כלל נתוני השוק. אנחנו פועלים רק על פי אמות מידה מקצועיות".
גם בכירים נוספים במשק תקפו את ההחלטה. מה אתה אומר להם?
"חלק מהתגובות מוצלחות יותר וחלק פחות. אבל צריך לזכור שיש כאן רוחות מלחמה וזה חלק משמעותי מההחלטה. נתוני הכלכלה הנוכחיים לא הצדיקו הורדת ריבית רצופה נוספת".
אבל יכולת אולי לסייע למשק בזמן שהממשלה לא עושה זאת ויוקר המחיה מעיק על כולם?
"צריך להבין שלהורדת ריביות יש השפעה שלוקח לה זמן מסוים. הכרחי לוודא שעודף הביקוש לא גדל בצורה כזאת שיאיץ בחזרה את האינפלציה. כעת אנחנו במרכז יעד האינפלציה וצריך לראות לאן זה הולך".
יש בכירים במשק שדורשים שתוריד בהקדם בבת אחת חצי אחוז בריבית. יש אפשרות שזה יקרה?
"אני לא שולל שום אפשרות בעתיד. אם נכון יהיה לבצע הפחתה גדולה יותר, כמו חצי אחוז, אנחנו נבצע. אני מותיר לעצמי את דרגות החופש".
מלחמה נוספת עם איראן עלולה לפגוע במשק. מה צריך לעשות בתחום הכלכלי?
"תקציבית זה יהיה כמובן מאוד תלוי במשך האירוע ובעוצמתו וחלילה אם תהיה פגיעה בעורף. המערכה הקודמת עלתה לנו בחצי אחוז תוצר. ברור שתהיה במלחמה עם איראן פגיעה כלכלית. אבל, לגבי הטווח הבינוני והארוך תלוי מה תהיה התוצאה של אירוע כזה. אם זה יוריד את הנטל הביטחוני לעתיד, זה יוריד משקולת מאוד גדולה בהוצאות הביטחון העתידיות והדבר יאפשר יותר השקעות במנועי צמיחה".
מה יקרה אם התקציב לא יעבור לפי ההצעה הנוכחית או שבכלל לא יאושר תקציב עד סוף מארס?
"אני חושב שרואים שאנחנו במצב גיאו פוליטי טוב יותר כעת, אבל יש כאן אי וודאות גדולה מאוד. קיבלו את ההמלצות שלנו לעשות התאמות (העלאות מיסים וקיצוצים בתקציב - ג.ל.) של אחוז אחד בשנת 2024 ושל אחוז וחצי ב-2025. התקציב הנוכחי מותיר אותנו ביחס חוב תוצר של 68.5% וצריך למנוע שיגדל. ההמלצה שלנו הייתה לגירעון של 3.2% והוא הוגדל בממשלה ל-3.9%. אסור שהוא יגדל עוד".
ואם תהיה עוד מערכה עם איראן?
"צריך יהיה לבדוק מה יהיה היקף ההוצאה".
הממשלה תצטרך להעלות מיסים ולבצע קיצוצים כואבים אם תפרוץ מלחמה?
"יהיה ראוי שיבוצעו התאמות. בהחלט יצטרכו לקצץ ואולי גם להעלות מיסים ולפגוע במה שלא מהווה מנועי צמיחה". (כוונת הנגיד להעברת כספים קואליציוניים - ג.ל.).
אם התקציב לא יעבור זה יהיה מצב נורא למשק?
"נצטרך אז לפעול עם תקציב המשכי בפער עצום מול התקציב שהיה צריך לאשר. זה ימשיך כך עד נובמבר וזה מצב לא טוב למשק. יהיו לכן קשיים רבים מאוד בתקציב המשכי שיימשך שישה חודשים. חשוב מאוד שהכנסת תאשר את התקציב ללא עוד הגדלה של סעיפי ההוצאה. זה בטוח לא רצוי".
