בנק ישראל על הריבית במשק - ראיון לאולפן - איתמר כספי ויונתן כץ
(צילום: מיקי שמידט)
בהודעה תמציתית המשקפת את הלבטים של חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל נוכח נתונים כלכליים סותרים ומגמות לא ברורות בישר אתמול בנק ישראל על הפחתת הריבית השנתית שלו ברבע אחוז לרמה של 3.75%.
את הודעתו פותח הנגיד פרופ׳ ירון במשפט קובע: ״אי הוודאות הגיאופוליטית המקומית והגלובלית עודנה ניכרת״. במילים יותר פשוטות, מצב המלחמה – ליתר דיוק מצב המלחמות – מערפל ומטשטש את האופק הכלכלי בעוצמה שלא מאפשרת לבנק המרכזי לקבל את החלטותיו בלב שלם ובביטחון מקצועי רב.
גם חברי הוועדה המוניטרית מגששים באפלה ומתמודדים עם התנודתיות של מדדי האינפלציה עד שמגיעים למסקנה לפיה המטוטלת במאי 2025 נעה לטובת הוזלת-מה במחיר הכסף המקומי, היא הריבית השקלית.
בניגוד לתחושה העממית, הורדת ריבית אינה ביטוי לחוזק המשק. הממונים על מדיניות מוניטרית מורידים ריבית כדי להאיץ צמיחה ותעסוקה, מעלים ריבית כאשר הצמיחה והתעסוקה בשיא והאינפלציה מרימה ראש. אלא שמצב המלחמה הנוכחי, יחד עם הייסוף המטורף של השקל וזינוק הבורסאי המקומי, משבשים את ההגיון הכלכלי הצרוף ויוצרים מציאות גדושה בסתירות פנימיות.
לא רק בנק ישראל מחפש תשובות לפרדוקסים הישראלים. השבוע פרסם ״אקונומיסט״, המגזין הכלכלי המוביל בעולם, פרשנות קצרה המתיימרת להשיב על השאלה כיצד ״כלכלת ישראל פורחת למרות המלחמה״. תשובת אקונומיסט: ישראל חיה בסביבת מלחמות זמן כה רב שתושביה למדו לשגשג כלכלית תחת הר הגעש ואף להפיק ממנו רווחה וצמיחה. ״ארץ זבת חלב וחדי-קרן״, מכנה אותנו השבועון.
מה תהיינה ההשלכות של הפחתת הריבית הקטנה (במונחים של ריבית חודשית זו הפחתה של 0.02%)? שערי המניות יגיבו מיד – הם כבר הגיבו – בעוד קפיצה, בעיקר פועל יוצא משיטת החישוב של ערכן העתידי. לעומת זאת שער השקל מול הדולר והיורו לא זז (עדיין), אף שיסוף השקל מתחיל להעיק משמעותית על כושר התחרות של תוצרת ישראל, ובמיוחד בענפי הטכנולוגיה המתקדמת. התפתחות מסוכנת.
האם הורדת הריבית תתמרץ חזרה לשוק הנדל״ן? אשרי המאמין. לבעלי משכנתאות של מיליון שקלים ל-20 שנים, ההורדה תחסוך במקרה הטוב 140 שקלים בהחזר חודשי (עד שהריבית תעלה מחדש…) לא סכום ההופך את קניית הדירה מלא כדאית לכדאית. הגורם המשפיע הכי חזק על שוק הדיור בארץ הוא קצב גידול האוכלוסייה – וזה הואט מ-2% לשנה לכ-1% לשנה. עניין של עליה, הגירה ודמוגרפיה.
לבעלי פקדונות בנקאיים בריבית משתנה הוזלת הריבית תגרע תשואה נטו של כמה עשרות שקלים לחודש, כסף באמת קטן. מקדמי הסיכון הפיננסי של ישראל לא ישתנו: הריבית על איגרות החוב של ממשלות ארה״ב, בריטניה, אוסטרליה ונורבגיה – בין השאר – הייתה גבוהה מממילא מריבית על אגרות חוב של ממשלת ישראל עוד לפני ההפחתה של אתמול. אז במי נותנים השווקים יותר אמון?
נכון עשו הנגיד וחברי המועצה המוניטרית בהחלטתם על הוזלת הריבית, אבל ההשפעה הממשית שהצעד צפויה להיות מינורית למדי ולא להטביע חותם משמעותי על חיינו כאן בצל המלחמות שאין סוף להן ולא די להן.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.05.26
