"הצורך לחקור ולפרק דברים מלווה אותי מילדות, עד היום. הייתי מפרק מכשירים אלקטרוניים ומרכיב מחדש. אבל בגיל 17 פירקתי גם את היסודות שעליהם גדלתי. שנים אחר כך צפיתי בסרט 'גראביטי' (זוכה האוסקר, בכיכובה של סנדרה בולוק — י"ו) על אסטרונאוטית חוקרת שהייתה קשורה לחללית בכבל; כשהוא התנתק בבת אחת היא נותרה לרחף אבודה בחלל, בלי חיבור לכלום. זו בדיוק התחושה שחוויתי".
שאתה לא פה ולא שם. באף עולם.
"נכון".
בעוד שבועות ספורים יארוז יוסי תורתי, 38, את משפחתו הקטנה — אשתו איידן ובנו בן השלוש — ויעבור לניו-יורק כדי להקים בה מטה מכירות לחברה החדשה שהוא עומד בראשה כמנכ"ל: "אין ברירה, צריך לבנות אותה מהתחלה כחברה חזקה, שמסוגלת לתת מענה לשוק האמריקאי. הפיתוח, כמובן, יישאר פה".
A Security, שתורתי הוא אחד משלושת ממייסדיה, היא סטארט-אפ סייבר חדש — בן כשנה וחצי בלבד — שעד לפני כשלושה שבועות עוד נחשב לאחד הסודות היותר כמוסים בעולם ההייטק הישראלי; עד כמה שאפשר לשמור על חשאיות כשאתה מעסיק 80 טאלנטים במקום הכי מרכזי בארץ — בניין טמפלרי יפהפה במתחם שרונה בתל-אביב.
A יכלה להיזכר, או להישכח, כעוד אחת מכ-500 חברות הסייבר הפועלות בישראל, לולא הודיעה על גיוס הון ראשוני בסך 37 מיליון דולר, שמאחוריו עומדות כמה מקרנות העל המובילות בשוק — המשקיעים והיזמים של וויז ("סייברסטארטס" של גילי רענן ו"לייטספיד"), וגם מנכ"ל וויז עצמו, אסף רפפורט. הבעת אמון יוצאת דופן בסטארט-אפ שעושה את צעדיו הראשונים בשוק. ותורתי יכול היה להיזכר, או להישכח, כעוד אחד ממנכ"לי החברות הללו — עם הטייפקאסט המוכר של בוגר 5 יחידות במתמטיקה, יוצא 8200 — לולא היה מדובר באדם הכי רחוק מן השבלונה הזו: בחור ישיבה נחשבת בבני ברק, שנולד במאה שערים וגדל בקרית מלאכי, בן למשפחת עולים חרדית מאיראן, יוצא בשאלה, שמעולם לא למד לימודי ליבה ונטול השכלה אקדמית. לרוב עמיתיו בסצנת יזמות ההייטק בארץ זו ודאי הפתעה. כמו A המסתורית שלו, גם סיפורו נחשף כאן לראשונה.
A מתמקדת באיום המרכזי שמטריף כיום את העולם — מניעת תקיפות סייבר המבוססות על בינה מלאכותית. לא לחינם החליט השבוע המימשל בארה"ב בבהלה להשבית את שני מודלי ה-AI הטריים, החזקים במיוחד, של חברת אנת'רופיק: ה-AI מעניק לתוקפי הסייבר יכולות שהיו שמורות בעבר למדינות ולגופי מודיעין בעלי משאבים. וכל זה קורה במהירות מסחררת, כשרוב העולם עוד לא מוכן למהפך.
תורתי: "אנחנו בצד ההגנה. אנחנו מספקים למגינים אותן יכולות AI שיש בידי התוקפים. דרך היכולות האלה אנחנו מוצאים את כל הדרכים שבהן התוקפים יכולים להיכנס לארגון, לנוע בתוכו, להגיע ליעד ולבצע את זממם, ומאפשרים לחסום אותן. המטרה היא לא סתם 'לגלות חולשות' — זה נחשב לפרקטיקה ישנה, שכבר לא רלוונטית לעידן החדש. אלא מסלולי תקיפה מלאים: מהכניסה לארגון עד ביצוע המטרה".
ייחודה של A הוא, שהיא מחברות הסייבר הבודדות בעולם שנולדו בעולם ה-AI ולא נדרשות לבצע לכבודו הסבה מסובכת, הכרוכה גם בהכשרת כוח אדם ובפיטורי עובדים, כמו רוב מתחרותיה. החברה כבר פעילה, ומכניסה מיליונים מול הבורסה לניירות ערך בתל אביב ו-PTC האמריקאית.
אינטרנט בתחנה המרכזית
יוסי תורתי נולד בשכונת מאה שערים בירושלים: "אבא שלי ברח משיראז ב-1982, שלוש שנים אחרי המהפכה האסלאמית, דרך מעברי ההרים, סמוך לגבול טורקיה. כאן עשה הסמכה לרבנות, נכנס ישר לישיבה, ואז שידכו לו את אימי, שגדלה גם היא במשפחה מסורתית באיראן וחלמה להתחתן עם אברך כולל. היא עבדה, ועדיין עובדת, כמורה. בשלב מסוים עברנו לשכונת רמות בירושלים ואחר-כך לקריית מלאכי בדרום".
חיים צנועים.
"הכי שאפשר. ארבעה ילדים, דירת 3 חדרים. בלי רכב. אבל לא הרגשנו עניים. כשגרנו בקרית מלאכי למדתי בתלמוד תורה של ש"ס ביישוב יסודות. כשסיימתי את כיתה ח', אבי כבר רצה שאעבור לישיבה ספרדית טובה. וכך הגעתי ל'תפארת משה' בבני-ברק, שנחשבה ישיבה ברמה גבוהה, עם שיטת לימוד ליטאית".
וכמו שאני מכיר כבר את הכישורים שלך, לא היית תלמיד בינוני.
"לא", הוא מחייך, "הייתי בין הטובים, בן טיפוחיו של הר"מ (רב מלמד) שלי".
אז מה קרה?
"החברה החרדית היא חברה סגורה, עם תפיסות בסיסיות מאוד לגבי העולם. הייתי נער סקרן, ובסביבות גיל 16-17 התחלתי להבין שהדברים מורכבים יותר. זה היה תהליך ארוך, שנמשך יותר משנה והחל בשיחה אקראית עם אדם שהתגורר ליד הישיבה על תורת האבולוציה. זה פתח לי פתח. עד אז ידעתי שהאבולוציה היא מן דרך מאולצת של החילוניים או הגויים להסביר את היווצרות העולם. פתאום, כשנחשפתי אליה מקרוב, זה היה מסקרן: היו שם היגיון ולוגיקה, ותפיסה מדעית שמאוד סקרנה אותי. אמרתי, רגע – אני הולך לחקור את העניין.
"אני זוכר שנסעתי לתחנה המרכזית בירושלים, ל'אינטרנט קפה' - קומה שלישית, 15 שקל – התיישבתי מול המחשב ופשוט הקלדתי בזו אחר זו מילות מפתח בחיפוש. התעניינתי בהכל – כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, אמנות, מוזיקה. פשוט הכל. נחשפתי פתאום לאוקיינוס שאין לו סוף. מאז זו תחושה שתמיד חוזרת אצלי".
ולחקור אתה יודע.
"כן. אני חושב שאחד הדברים החיוביים בחברה החרדית הוא, שמושאי ההערצה שם הם אלה שיושבים ולומדים. אפשר להתווכח על מה מלמדים ועל הצורך בלימודי ליבה – אבל העיקרון הוא חשיבות הלמידה".
זה היה תהליך הדרגתי. בהתחלה חשבתי שאני יכול לחיות עם הדבר הזה. אבל באיזשהו שלב התפתח סוג של הבנה הדדית ביני לבין הרב שלי, שפשוט עדיף שלא אגיע יותר לישיבה, שלא אשפיע גם על אחרים. וחזרתי הביתה, לקריית מלאכי
ואיך הגיבו בישיבה?
"לאורך תקופה ארוכה הר"מ שלי קירב אותי במיוחד, הזמין אותי אפילו לארוחות שבת עם משפחתו: אם יש ספקות באמונה - צריך להתפלל חזק ואז הכל יתבהר. היו גם ניסיונות לספק תשובה אינטלקטואלית, אבל לחברה החרדית יש פרדיגמה משלה, שמעצבת את הדרך שבה הם מתמודדים עם השאלות האלה.
"אחרי שכבר עזבתי את הישיבה הר"מ סיפר לי, שחלם אז על הפסוק 'כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו', והבין את המסר כפשוטו: אל תעזוב את (יוסי) תורתי".
"קפה אינטרנט" עולה כסף והחקירות שלך בטח דרשו זמן.
"נכון, אבל בסוף יש גם דברים שאפשר לקרוא לא רק באינטרנט, ובתוך התהליך הזה יצא לי גם להיפגש עם אנשים שעברו מסע דומה. יש אומנם עמותות שמסייעות לחוזרים בשאלה, אבל הן לא עובדות עם נערים מתחת לגיל 18. אז דרך 'פורום תפוז', שנחשב אז לכיכר העיר, נכנסתי לפורומים ליוצאים בשאלה, ושם פגשתי אנשים שחלקם הם החברים הכי טובים שלי עד היום".
ובאותה תקופה, אתה עדיין ממשיך בישיבה.
"זה תהליך הדרגתי. בהתחלה חשבתי שאני יכול לחיות עם הדבר הזה. אבל באיזשהו שלב התפתח סוג של הבנה הדדית ביני לבין הרב שלי, שפשוט עדיף שלא אגיע יותר לישיבה, שלא אשפיע גם על אחרים. וחזרתי הביתה, לקריית מלאכי".
ואביך, שיודע שאתה ילד טוב, מתקשר ודאי לר"מ ושואל מה קורה עם הבן.
"אני לא יודע מה אמרו לו, אבל אני כן יודע שהוא ניסה לדבר. אבא הוא אדם מוכר, תלמיד חכם מוערך מאוד, שמתפקד בעצם כרב קהילה למרות שמעולם לא החזיק בתפקיד רשמי, כי לא רצה להפוך את התורה קרדום לחפור בו. הרבה אנשים מתייעצים אתו. לא אכנס למה שנאמר בינינו, אבל הייתה הבנה שאני לא ממשיך בישיבה. המצב החדש הזה פתח לי אפשרויות אחרות".
למשל?
"לעסוק בדברים שעניינו אותי. כילד מאוד אהבתי טכנולוגיה: זו הייתה תקופת קלטות הטייפ הפיזיות, עם הסליל, שלא ניתן למחוק אלא בהקלטה חוזרת. אז פירקתי את הטייפ ושיחקתי עם זה, עד שהגעתי להבנה שאם אתה לוקח את הסרט ומריץ אותו הפוך, ההשראה המגנטית מוחקת אותו. כך יצרתי מכשיר שמוחק קלטות.
"עכשיו, כנער בוגר, לרגע השתעשעתי במחשבה שאולי אני יכול להיכנס פשוט לתיכון רגיל וללמוד, אבל אז הבנתי שזה לא ישים. אחרי התובנה הזו - ואני ממש זוכר את הלילה הזה - אני מחליט שאני רוצה דרך אחרת, זהו. מתוך האהבה שלי לטכנולוגיה נכנסתי לחנות מחשבים בקריית מלאכי וביקשתי לעבוד שם. התשובה הייתה, כמובן, 'לא'.
"אמא שלי ניסתה לעזור, והצליחה לשכנע את הבעלים שיסכימו לאפשר לי לפחות לשבת שם בהתנדבות. כך התחלתי ללמוד רשתות מחשבים וללמד את עצמי אנגלית. אחרי זמן מסוים הפכתי לטכנאי ראשי בחנות. אז נחשפתי גם לתחום ההאקינג (פריצות) בסייבר, שריתק אותי מאוד, כי גם כאן יש פירוק והרכבה וחקירה. אחרי תקופה, עשיתי רישיון, קניתי רכב, והתחלתי לעבוד כטכנאי מחשבים נייד, שמגיע עד הבית.
"כשהגיע צו ראשון, ניגשתי לזה כמו כל תחום שמחייב בירור. התברר לי שבקרב היוצאים בשאלה יש שתי אסכולות בנושא: האחת אומרת - חבל על הזמן, אל תתגייס, כי תגיע לצה"ל בלי נתונים מינימליים ופשוט יזרקו אותך באיזה תפקיד שולי. האסכולה השנייה אומרת: להיפך - זה כרטיס הכניסה לחברה החילונית, זה יפתח לך את הדלת להמשך החיים. התגייסתי".
"קצין אתה לא תהיה"
הגיוס לצה"ל, עם הכיפה כבר בכיס, חתם אמנם את הגולל על מסלול החיים הקודם, אבל הרקע שממנו הגיע תורתי – בעיקר העדר תעודת בגרות – יצר מחסום ענק בעולם החדש. "החלטתי לשתף פעולה, להבין את המערכת - ואז לפעול מתוכה. היום יש כבר עמותות של יוצאים בתשובה שפועלות בנושא, ומכירים במצב המיוחד הזה; אני פשוט פילסתי לעצמי את הדרך. כשאמרו לי שאני מיועד למקא"ם (מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות, לחיילים עם נתוני פתיחה נמוכים – י.ו) – לא כעסתי. אמרתי 'בבקשה'. מיד הודעתי גם, שאני רוצה להיות קצין. אמרו לי: 'לפי הנתונים, יוסי, קצין אתה לא תהיה'.
"אז מיד כשהגעתי לטירונות התחלתי לעשות טלפונים, לברר, לשלוח מכתבים ולהפעיל חוזרים בשאלה שהכרתי. סיימתי את הטירונות בהצטיינות, והצלחתי להגיע לקורס טכנאי מחשבים בחיל הים. סיימתי גם אותו בהצטיינות, והשאירו אותי לפקד עליו במשך שלוש שנים. לאורך כל השנים הללו עבדתי כדי לשפר את כל הנתונים האישיים שלי. הצלחתי לשנות אפילו את הקב"א. עשיתי את כל המבחנים מחדש. הכל במטרה אחת — לצאת לקצונה".
המאמץ השתלם. תורתי, לא רק שהתקבל לקורס קצינים — סיים בהצטיינות גם את בה"ד 1 וגם את ההשלמה החיילית ביחידה הטכנולוגית של חיל הים. בהמשך שירת כקצין מחשוב במפקדת החיל, ואחר כך קודם לממונה על אבטחת המידע והמחשוב בחיל הים, תפקיד שעליו הוכתר כמצטיין רמטכ"ל.
בינה מלאכותית מספקת לתוקפים, קודם כל, יכולת גבוהה לגלות חולשות מורכבות (כלומר פרצות – י.ו) במערכות ממוחשבות - יכולת שבעבר הייתה שמורה לטאלנטים מאוד מאוד ייחודיים. שנית, היא מאפשרת הרצה במקביל של תהליכים במהירות עצומה
תורתי השתחרר מצה"ל בדרגת סרן, אחרי שבע שנים בשירות קבע, "ומרגע שהשתחררתי היה לי ברור שהיעד שלי הוא להקים חברה בעולם הסייבר". בינתיים עבד שש שנים בחברת בינת. לקראת השנה השישית ניסה להתקבל לחברת הסייבר "סיגניה" (Sygnia), שמגנה על תשתיות מרכזיות ברחבי העולם, ונדחה ("היה חסר לי ידע התקפי בעולמות הסייבר"). ואז, כדרכו, במשך שנה שלמה - במקביל לעבודה האינטנסיבית בבינת ולהתנדבות כנהג אמבולנס – למד את התחום, התייצב מחדש לראיון, והתקבל. ב"סיגניה" עבד כשש שנים, שמהלכן ניהל אירועי סייבר מהמורכבים בעולם, וליווה ארגוני ענק ובורסות קריפטו במהלך מתקפות סייבר שאיימו על מיליארדים.
נהג אמבולנס?
"זה התחיל בתקופת השירות הצבאי, כשהייתי נוסע לבסיס באוטובוס ולידי התעלפו אנשים כמה פעמים. אמרתי לעצמי: אם משהו מתקלקל בבית אני ישר קופץ לתקן אותו, אז לא הגיוני שאין לי את היכולת הבסיסית לטפל בבני אדם. עשיתי קורס נהגי אמבולנס במשך חצי שנה, וכשהבנתי שבלי התנדבות לא אוכל להחזיק את הידע, התנדבתי במד"א במשך שלוש שנים. אני חושב שגם זה עזר לי לפתח יכולת לקפוץ בבת-אחת למשבר ולהתנהל בתוכו בקור רוח".
במקביל לעבודה ב"סיגניה", רשם תורתי בשנתיים וחצי האחרונות 130 ימי מילואים כנציג חיל הים מול חטיבת ההגנה בסייבר. "ואז פגשתי את יובל יצחקוב, אחד משני השותפים שלי להקמת A. הוא ועומר גל, השותף השני, הכירו קודם, עבדו ביחד, והחיבור בינינו נעשה דרך חבר משותף".
בליגה של הגדולים
בטוח שאתם לא מגזימים? למה אנחנו צריכים לחשוש כל כך ממה שהבינה המלאכותית תעשה למתקפות הסייבר?
"ההגנות שלנו היו בנויות עד היום לתוקף אנושי; התוקף של היום הוא לא תוקף אנושי. בעבר התרגלנו, שרק כחצי שנה אחרי שמתגלה טכנולוגיית פריצה חדשה מתחילות להתפתח יכולות הגנה עבורה. היום אנחנו נמצאים בעידן התפתחות מטורף. מעולם לא חווינו קצב כזה.
"AI מספקת לתוקפים, קודם כל, יכולת גבוהה לגלות חולשות מורכבות (כלומר פרצות – י.ו) במערכות ממוחשבות - יכולת שבעבר הייתה שמורה לטאלנטים מאוד מאוד ייחודיים. שנית, היא מאפשרת הרצה במקביל של תהליכים במהירות עצומה. בעידן הישן, אחרי שחוקר מוכשר היה מגלה חולשה ומדווח עליה, היצרן נדרש לתקן אותה תוך 90 יום, ואז הופץ בעולם עדכון בנושא; היום כל גוף תקיפה יכול למצוא חולשה ולנצל אותה מיידית".
והתהליך הזה יזלוג לדעתך לקרבות בין-מדינתיים? כלומר, הוא ישמש ככלי מלחמה?
"אני חושב שזה כבר קורה. היכולות האלה לא תאורטיות. אנחנו יודעים למה הטכנולוגיה מסוגלת היום".
אז איך זה משנה את הג'וב שלכם?
"הייחודיות שלנו היא פתרון לבעיית המתקפות המבוססות על AI. אנחנו מזהים מראש איפה ניתן לתקוף אותך. אנחנו יודעים לקשור בין חולשות בצורה מתוחכמת, ולהציג בפניך את כל מסלול התקיפה הצפוי".
יש היום בעולם אלפי חברות סייבר, מתוכן מאות טובות ועשרות מצוינות. מה יש עוד לחדש בתחום הזה? אני מנחש שמה שאתה מתאר עכשיו, צ'ק פוינט כבר יודעת ופאלו אלטו כבר גילתה.
"אין היום נישה בסייבר שאין בה מתחרים. תחרות זה בריא, וגם אינדיקציה לכך שאתה בכיוון הנכון. אבל התשובה האמיתית היא, שאנחנו מבינים יותר מאחרים איך פותרים את הבעיה הזו, הבאנו את האנשים הנכונים שיידעו לעשות את זה, והדרך שלנו גם שונה משל כל החברות האחרות.
"בשש השנים שהייתי ב'סיגניה' ליוויתי אירועי ענק בקרוב ל-40 מדינות, בכמעט כל תעשייה אפשרית, כשתחום המומחיות שלי הוא עולמות הקריפטו. הובלתי אירועים כמעט מול כל קבוצת תקיפה אפשרית בעולם - מצפון קוריאה, מרוסיה, מסין, ממזרח אירופה, מאיראן. כשאתה במרכז האירוע, בתוך ההוריקן, אתה רואה את כל מוצרי הסייבר שקיימים, מה עובד ומה לא, מה סתם עושה רעש ומה סתם גוזל משאבים. התמונה הזו היא הבית-ספר הכי טוב בעולם להבין איך עושים סייבר".
מה, תחליפו את צ'ק פוינט?
"צ'ק פוינט זו חברת ענק. יש לה סל מוצרים רחב, שחלקו נדרש במערך ההגנה שלנו. אבל חלק מהשירותים שחברות ענק כמוה מספקות באמת יוחלפו במוצר שלנו".
או שחברת ענק תקנה אתכם ואתם תהפכו לאחד המוצרים שלה.
"יש פרקטיקה כזו בתעשייה. אנחנו בונים חברה שמטרתה לא להימכר אלא לבנות ערך אמיתי לעולם".
הפערים בלימודי ליבה מאוד משמעותיים וקשים לגישור. הרבה יוצאים בשאלה מתמודדים עם קשיים גדולים באנגלית ובמתמטיקה, ומושקעים הרבה מאמצים כדי לעזור להם, לא תמיד בהצלחה. אלו כישורים בסיסיים שנחוצים לכל אדם בעידן שלנו
כלומר, אתה הולך להתחרות בהכי גדולים. אפשר לעשות את זה עם 80 איש בלבד, מבניין קטן בשרונה?
"בעידן ה-AI אנחנו יכולים לעשות הרבה. לצורך היכולת לגדול אנחנו מגייסים הון. גייסנו עכשיו 37 מיליון דולר, וזה מאפשר לנו לגייס כישרונות מאוד ייחודיים, הכי טובים בתעשייה, כדי לבנות את המכונה שתעשה את זה. חלקם אנשים בעלי ניסיון של שנים באיתור חולשות, והם בונים עכשיו את המכונה בדמותם. ה-AI בעצם תחליף את היכולות הספציפיות הייחודיות של האנשים האלה; היא תהיה תאום וירטואלי שלהם".
אתם חברה ישראלית חדשה בעולם שמאוד לא מחבב אותנו. אתם חשים באיזושהי הסתייגות כשאתם מציעים את המוצר לחברות בחו"ל?
"בסביבות שאנחנו פועלים בהן אנחנו לא פוגשים עוינות. להיפך, לקוחות מפגינים אמפתיה, מעריכים את הטכנולוגיה הישראלית. אני לא מסתיר את הישראליות שלי, וכך גם החברה. אבל בינינו, הצורך שלהם כל כך גדול, שאני לא חושב שיש להם פריווילגיה להפגין עוינות".
פערים קשים לגישור
עד כמה אתה רחוק כיום מן העולם הדתי?
"בסוף אני ישראלי-יהודי. גם אשתי באה ממשפחת עולים דתית מניו-יורק. על הדייט הראשון היה לנו הרבה מן המשותף. ברור שנבסס את המשפחה על היכרות עם היהדות והמסורת. אני רוצה שהילד שלי יגדל על ההבנה של המקורות".
מה דעתך לגבי גיוס תלמידי הישיבות?
"אני חושב שאנחנו נמצאים בתקופה מאוד מורכבת בחברה הישראלית, וכמו סכנת מתקפות הסייבר — בסופו של דבר נצא ממנה חזקים וחסינים יותר. גם בתחום הזה רואים כרגע התכנסות, ואני מאמין שבסופו של דבר יימצא לזה מענה, כי הגענו לנקודה שבה זה בוער לכולם, בשני הצדדים. אנחנו רואים רק את הצד שלנו, אבל יש תהליכים שמתרחשים במקביל בחברה החרדית, והמציאות תכריח פתרון".
היכולות המיוחדות שלך הן לכאורה חיזוק לטיעון החרדי, שתלמיד ישיבה כלל אינו זקוק ללימודי ליבה; שבחריפות שכלו הוא ישלים בקלות לימודי אנגלית, מתמטיקה ופיזיקה.
"זה לא נכון. הפערים בלימודי ליבה מאוד משמעותיים וקשים לגישור. הרבה יוצאים בשאלה מתמודדים עם קשיים גדולים באנגלית ובמתמטיקה, ומושקעים הרבה מאמצים כדי לעזור להם, לא תמיד בהצלחה. אלו כישורים בסיסיים שנחוצים לכל אדם בעידן שלנו".
ובכל זאת, תראה לאן הגעת.
"האנגלית שלי טובה כי אני נשוי לאמריקאית וגם עובד בזה כבר שנים. ויש גם יתרונות לאוטודידקטיות שלי — ללמוד בדיוק את מה שצריך כדי לפתור את מה שעל השולחן כרגע. אבל אני לא מפחית לרגע בחשיבות הלמידה המסודרת. חסרה לי התמונה הרחבה. אני לא מפסיק להשלים: בכל פעם שאני מרגיש שחסר לי מידע בתחום מסוים, אני מגדיר אותו, מפרק אותו ולומד אותו עד הסוף. אני נאלץ לעשות את זה. אם הייתי עובר את המסלול הנכון זה היה נחסך ממני והייתי היום בנקודה יותר גבוהה".
כלקח מהסיפור האישי שלך, דרישות הקבלה בחברת A שונות מן המקובל בהייטק? אתם לא דורשים תואר?
"לא. אני לא מסתכל על השכלה, אני בודק אם יש פוטנציאל והתאמה לצרכי החברה. זה מאפשר לכל מי שרוצה, מכל מגזר ועדה, להיכנס. זה מה שחשוב. בסוף, אחת הסיבות שבגללן אני מספר כאן את הסיפור שלי היא, שאנשים יידעו שהכלים קיימים, ואם יש גם רצון – אפשר לחבר ביניהם. מי שרוצה צריך למצוא את הכלים הנכונים, את הדרכים הנכונות, ומי שיתמיד למרות הקשיים יצליח".
יצא לך לחזור ל"תפארת משה"?
"כן, הגעתי פעם אחת לביקור. קיבלו אותי יפה. מהר"מ שלי אני עדיין מקבל ד"שים, ואני מחזיר".
