רק 11% אחוז מהמשרות בצמרת המערכות הציבוריות בישראל מאוישות בידי נשים, והקיפוח הולך ומחמיר בשנים האחרונות ברוב המגזרים – כך עולה מנתוני דוח חדש המתפרסם לראשונה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות".
הדוח של מרכז "לראשונה" למנהיגות נשית בישראל, הפועל במסגרת מכון גולדה מאיר, בוחן את תמונת המצב העדכנית בנוגע למספר הנשים העומדות בראש המערכות הציבוריות בישראל. הדוח מתמקד ב-566 תפקידי מפתח במוסדות השונים. "השפיץ של תקרת הזכוכית", מגדירה זאת מנכ"לית המרכז, תמר זעירא: שרים, ראשי רשויות, מנכ"לי משרדים ממשלתיים, בתי חולים וקופות חולים, חברי פורום מטכ"ל ומקביליו בשאר מערכת הביטחון, וכן נשיאי מוסדות אקדמיים.
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
תמונת המצב המצטיירת מהנתונים עגומה: בכל אחת מהמערכות שנבחנו, נשים מיוצגות בחסר משמעותי. הייצוג הנמוך ביותר לנשים נרשם במערכת הביטחון, שם נשים תופסות 6% בלבד מעמדות המפתח; גם בשלטון המקומי, נשים הן 6% בלבד מכלל ראשי הערים והמועצות המקומיות והאזוריות; בדרג המקצועי בשירות המדינה, נשים תופסות 15% מעמדות המפתח – מנכ"ליות של משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות וכדומה; ובדרג הפוליטי, נשים הן 11% מכלל השרים.
במערכת המשפט ומערכת הבריאות, ייצוגן של נשים בעמדות מפתח זהה: 27% מכלל המשרות הבכירות שנבדקו. אולם המגמות הפוכות: במערכת המשפט, בשנת 2022 החזיקו נשים ב-40% מהמשרות הבכירות – שופטות בבית המשפט העליון, נשיאות בתי משפט מחוזיים ותפקידי מפתח נוספים. ב-2023 צנח שיעור הנשים ל-33% בלבד, והשנה הוא כבר עומד על 27%.
במערכת הבריאות, לעומת זאת, בשנת 2022 היה שיעור הנשים בעמדות מפתח 24% בלבד, וכיום הוא גבוה יותר. השינוי החיובי התרחש בין השאר בזכות מינויה של ד"ר מיכל מקל למנהלת בית החולים רמב"ם בחיפה, והודות למינויה של ד"ר גלית קאופמן לבית החולים אסותא באשדוד.
אולם במבט כולל, במצב רק מחמיר. מתוך 86 משרות של "מספר 1" אשר אוישו בשנה החולפת, רק שבעה מינויים היו של נשים. "המצב מאוד חמור, והוא מחמיר", אומרת זעירא, "בשנה האחרונה היו מינויים של גבר אחרי גבר. לא סתם המונח ׳חבר מביא חבר׳ נכתב בלשון זכר. אלה מינויים שמתבססים לא פעם על רשתות היכרות בין בכירים, במועדון שמייצר עוד ועוד אנשים שדומים זה לזה. אלה המערכות שמנהלות את החיים של כולנו בישראל".
גם בממשלה הנוכחית נרשמה נסיגה בייצוג נשים כשרות וכמנכ"ליות משרדי ממשלה. בחודש פברואר 2025 קיבל בג"ץ עתירה שהגישו ארגוני נשים במחאה על הייצוג החסר של נשים במשרות בכירות בממשלה, וקבע כי הממשלה הפרה את הוראת המחוקק לייצוג הולם של נשים. בעקבות זאת פורסם בסוף 2025 נוהל של נציבות שירות המדינה שמטרתו לשפר את ייצוג הנשים, אך מוקדם לדעת כיצד השפיע.
הדוח של "לראשונה" מלמד כי חרף ההנחיה, הייצוג של נשים בעמדות הבכירות ביותר לא השתפר כמעט בשום היבט. אולם זעירא סבורה שהבחירות המתקרבות הן חלון הזדמנות לשינוי. על פי בדיקת המרכז, בשנה הקרובה צפויים מינויים ב-41 תפקידי מפתח, שעתידים להתפנות בין אם בשל הבחירות ובין אם בעקבות סיום כהונה. "על כל תפקיד כזה, תפקידנו לדאוג שתהיה רשימה של מועמדות טבעיות מתאימות – לא כי הן נשים, אלא כי הן ראויות וצריכות למלא את התפקיד", היא אומרת, "התמונה יכולה להשתנות. זה בידיים שלנו".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.06.26
