בטבריה חולמים על עתיד אחר: אחרי שנים של הזנחה מתמשכת וכאוס פוליטי, בטבריה מנסים להרים את הראש ולשרטט מחדש את עתיד העיר. התוכנית השאפתנית כוללת השקעה של מאות מיליוני שקלים בשיקום התיירות, הקמת 7,000 יחידות דיור חדשות, בניית שמונה בתי מלון חדשים סביב הכנרת וחידוש יסודי של הטיילת. אלא לצד תוכניות הפיתוח הנוצצות בטבריה מודעים גם למיקום על קו השבר הסורי אפריקאי ודוחפים להתחדשות עירונית כפתרון להצלת חיים מפני רעידת אדמה קטלנית.
"התחדשות עירונית היא לא עוד פרויקט נדל"ן. זו הצלת חיים", אומר ראש עיריית טבריה, יוסי נבעה, בראיון ל"ממון" ו-ynet על רקע החלטת הממשלה להרחיב את הסיוע להתחדשות עירונית בצפון הארץ. לדבריו, מאות מבנים בעיר עלולים לקרוס ברעידת אדמה, אך מודל ההתחדשות העירונית בפריפריה עדיין אינו מקבל מענה מספק מהמדינה. במקביל הוא מציג תוכנית שאפתנית לטבריה הכוללת התחדשות עירונית, אלפי יחידות דיור חדשות, שיקום התיירות והבאת מקומות תעסוקה.
"אחרי כל אסון כזה בעולם אני לא ישן בלילות", הוא אומר. "יש פה קרוב ל-600 מבנים שברעידת אדמה של 6.5 בסולם ריכטר פשוט נופלים. אם תהיה פה רעידה של 6-7 בסולם ריכטר יהיו פה 1,830 הרוגים בחצי דקה. זה נתון שאני חייב להתריע עליו בכל מקום – בממשלה, בוועדות הכנסת ובכל דיון אפשרי".
כאוס פוליטי של 20 שנה
נבעה נכנס לתפקיד לאחר שנים של אי-יציבות בעיר. "היינו אחרי כאוס פוליטי של כ-20 שנה", הוא אומר. לדבריו, עם כניסתו לתפקיד קיבל החלטה לאמץ כמעט במלואן את התוכניות שקידמה הוועדה הקרואה, ובהן הסכם הגג שנחתם עם המדינה ותוכניות פיתוח התשתיות בעיר המוזנחת. "אמרתי שאני מיישם 95% מהתוכניות, כי אם אתחיל לשנות הכל – נאבד שנים", הוא מסביר. במקביל, הוא צירף לקואליציה את יריבו בבחירות, אביב יצחק. "אמרתי לו: אנחנו יכולים לריב חמש שנים ולהמשיך לתקוע את העיר, או לעבוד יחד ולקדם אותה".
מלון סירונית בטבריה
(הדמיה: Shir Bargil cohen)
לדבריו, עבודת העירייה מתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים, כאשר שלושה מהם עומדים כיום בראש סדר העדיפויות: התחדשות עירונית, הסכם הגג ופיתוח התיירות. בתחום ההתחדשות העירונית כבר מקודמים 15 מתחמים, כאשר לטענתו בארבע תוכניות כבר נרשמה התקדמות משמעותית. אם כי ברור שגם כך ייקח עוד שנים עד שמשהו יקרה בשטח.
"חלק מהתוכניות כבר נמצאות בהפקדה, חלק בתהליכי תכנון מתקדמים וחלק כבר עברו את הוועדה המקומית ונמצאות בוועדה המחוזית. אנחנו עובדים יחד עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומקדמים כל תוכנית שאפשר", הוא מוסיף.
עם זאת, הוא טוען כי המדינה עדיין מתייחסת לפריפריה באותם כלים הנהוגים במרכז הארץ. "המדינה לא השכילה להבין שבפריפריה אי-אפשר להסתכל על התחדשות עירונית רק דרך הפן הכלכלי. עשינו מסמך מדיניות במשך כחמישה חודשים והמכפילים אצלנו מאוד גבוהים. גם לוועדה המחוזית קשה לעכל מגדלים של 30 קומות, אבל אנחנו מנסים למצוא את האיזון. בסוף מגיעים גם ל-25 קומות, כי כאן מדובר קודם כל בהצלת חיים".
נבעה סבור כי ההתחדשות העירונית לבדה אינה מספיקה. הוא מזכיר מודל שנבחן בעבר באשקלון, שלפיו המדינה תממן חיזוק ומיגון מבנים קיימים בעלות של כ-350 אלף שקל ליחידת דיור, ובתמורה תירשם הערת אזהרה על הנכס עד למכירתו. "לא הבנתי למה המודל הזה לא התקדם. רציתי להביא אותו כפיילוט גם לטבריה, כי המדינה כמעט הפסיקה לחזק מבנים, ולי יש מאות מבנים שזקוקים לחיזוק או להתחדשות עירונית".
במקביל מקדמת העירייה את הסכם הגג, הכולל 7,000 יחידות דיור חדשות המתוכננות לקום בחמש שכונות. לדבריו, חלק מהשכונות כבר נמצאות בביצוע ואחרות עומדות לפני שיווק. "נשארו לנו עוד כ-4,000 יחידות דיור לשווק. אנחנו בונים במקביל כבישים, בתי ספר ותשתיות".
פרויקט אליזבט בטבריה
(הדמיה: יוכלמן ארבוב)
גם תוכניות ההתחדשות עצמן מותאמות לאופי השכונות. כך למשל, בשיכון ד', שבו מתגוררות קהילות חרדיות, חלק מההתחדשות מיועד לתת מענה לאוכלוסייה זו. "גם שם המבנים במצב שמחייב התחדשות. אם צריך לשקם – זה לא משנה מי גר שם".
לצד הבנייה למגורים, נבעה מציג חזון לשיקום מעמדה של טבריה כעיר תיירות. לדבריו, יותר מ-200 מיליון שקל כבר הושקעו בחידוש הטיילת לאורך הכנרת. "הוצאנו את כל הדוכנים שהסתירו את הכנרת ובנינו טיילת חדשה. באילת לקח שבע עד עשר שנים לפנות את הדוכנים, אצלנו זה לקח 70 יום. עשינו את זה בשיתוף פעולה עם בעלי העסקים".
לדבריו, סביב הכנרת נמצאים כיום בשלבי תכנון או ביצוע קרוב לשמונה בתי מלון חדשים, ובטבריה עצמה מקודמים שני פרויקטים גדולים לצד חידוש מלון קלאב הוטל. "היזמים מאמינים בטבריה", הוא אומר. "זו עבודה קשה. זה לא זבנג וגמרנו. זה נדבך על נדבך, והרבה אמונה של התושבים ושל המדינה. מגיע לטבריה לחזור לגדולתה".
שלושה מפעלים ביטחוניים בשלבי אישור
ראש העיר מתייחס גם למלחמה בצפון ולתפקידה של טבריה בתקופת הפינוי. לדבריו, העיר קלטה 16-17 אלף מפונים, בעיקר מקריית-שמונה, שלומי ויישובי הגליל. "לחיות שנה בחדר של 22-25 מ"ר בבית מלון זה לא פשוט. חיבקנו את המפונים לאורך כל הדרך, וכשאני פוגש אותם היום הם מספרים בעיקר על החום שקיבלו מהתושבים". במקביל, לדבריו, שופצו כ-90% מהמקלטים המשותפים בעיר.
נבעה על רקע עבודות פינוי וחידוש טיילת אלון בטבריה
(צילום: הפייסבוק העירוני)
בנוגע להחלטת הממשלה החדשה לסיוע להתחדשות עירונית בצפון, נבעה אומר כי עדיין מוקדם לדעת כמה כסף תקבל כל רשות, אך הוא רואה בהחלטה צעד ראשון. "טבריה וצפת זקוקות במיוחד להתחדשות עירונית בגלל השבר הסורי-אפריקאי. הסיוע של כ-180 אלף שקל ליחידת דיור עבור היזמים ישפר את הכלכליות של הפרויקטים. זה קצה הקרחון, אבל זו התחלה טובה".
לצד הבנייה והתיירות הוא מסמן יעד נוסף - תעסוקה. "הצלחנו להביא שלושה מפעלים ביטחוניים שנמצאים כיום בשלבי אישור והקצאת קרקע. אחד האתגרים הגדולים שלי הוא להביא עוד מקומות עבודה לטבריה", הוא מסכם.
