חלק ניכר מפיתוח העיר והבנייה החדשה נובע מהתחדשות עירונית. אחרי תקופה ארוכה שבה הבירה דשדשה ולא התקדמה בתחום, בשנים האחרונות המגמה התהפכה וירושלים הפכה למובילה. מדובר בקידום משמעותי של תוכניות להתחדשות עירונית ברחבי העיר, לצד היתרים רבים שאושרו. נכון להיום כבר ניתן לראות גם את הביצוע בשטח.
איילת קראוס, שותפה ומנהלת מרחב ירושלים בחברה לפיתוח והתחדשות עירונית, שבעבר כיהנה כראש תחום באגף להתחדשות עירונית במשרד הבינוי והשיכון וכמנהלת תחום התכנון במִנהלת להתחדשות עירונית בירושלים, מתייחסת למציאות הנדל"נית בעיר בכלל ולהתחדשות העירונית בפרט. קראוס מספרת על סקר חשוב שמעיד מה חשוב לבעלי הדירות הישנות וגם מעניקה טיפים למי שנמצא או רוצה להיכנס לתהליך ההתחדשות.
"החברה לפיתוח והתחדשות עירונית ערכה לאחרונה סקר בקרב עשרות מתושבי ירושלים, שנשאלו: מה הכי חשוב לכם בתהליך התחדשות עירונית", מספרת קראוס. "סקר מקיף זה מגלה תמונה ברורה לגבי סדר העדיפויות של הירושלמים: השמירה על אופי השכונה ניצבת מעל כל שיקול אחר. 62% מהמשיבים ציינו, כי השיקול החשוב ביותר עבורם בתהליך פינוי־בינוי הוא שמירה על אופיה הקהילתי והפיזי של השכונה. עוד עולה מן הסקר, כי עבור 24% מהתושבים, החשיבות העליונה היא ניהול תהליך אמין, שקוף ובטוח, ו־11% הדגישו את קידום הפרויקט במהירות וביעילות כשיקול ראשון במעלה. תוצאות הסקר מחזקות מגמה שעולה גם מן השטח: רבים מתושבי השכונות הוותיקות בירושלים מביעים חשש מאובדן המרקם הקהילתי והמרחב הציבורי המוכר. עבורם, התחדשות עירונית צריכה לשפר את איכות החיים, החוסן התשתיתי והביטחון, אך מבלי למחוק את הזהות הייחודית של השכונות. סקר תושבי ירושלים מלמד, כי כאשר מתייחסים להתחדשות עירונית כאל מהלך קהילתי ותכנוני ארוך טווח, ולא רק כאל עסקת נדל"ן נקודתית, גוברים הסיכויים ליצירת פרויקטים יציבים, בני־קיימא ומתאימים באמת לצורכי התושבים. עבור ירושלים, עיר רבת זהויות ושכונות, אין מדובר במותרות, אלא בתנאי בסיסי להצלחת ההתחדשות העירונית בשנים הקרובות".
איילת קראוס: "תמונה ברורה לגבי סדר העדיפויות של הירושלמים"צלם: דוד סקוריכאמור, קראוס מעניקה כמה עצות זהב למי שרוצה להתקדם עם התהליך אך חושש: "בעלי דירות השוקלים יציאה לתהליך התחדשות עירונית, יכולים לאמץ מספר כללי זהירות בסיסיים. ראשית חשוב לדאוג כבר בשלב הראשון לליווי מקצועי משפטי, תכנוני וחברתי, שמייצג את האינטרסים שלהם בראש ובראשונה. שנית מומלץ להעדיף מודלים שבהם תחילה מקודמת ומאושרת תוכנית בניין עיר (תב"ע) למתחם, ורק לאחר שיש ודאות תכנונית, יוצאים למכרז יזמים. כך, ההצעות של היזמים מבוססות על תוכניות מאושרות ולא על כוונות או רצונות, אשר לעיתים רבות משתנים בהמשך תהליך התכנון. כמו כן רצוי לוודא שההסכמים מול היזם כוללים מנגנוני שקיפות, חובת דיווח שוטף, לוחות זמנים מוגדרים וסעיפים ברורים להתמודדות עם עיכובים או כשלי ביצוע. חשוב להסדיר מראש את מנגנון קבלת ההחלטות בין הדיירים ואת דרך הייצוג מול הרשויות, כדי למנוע שיתוק פרויקטים עקב סכסוכים. לבסוף חשוב מאוד שבעלי הדירות יבחנו לא רק את שטח התמורה האישית לדירה או תוספת המטרים למרפסת, אלא יבחנו את התמונה הרחבה: ניסיון היזם בביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית, אופן ההתייחסות החברה לבעלי הדירות, השקיפות בתהליך ואופן שיתוף בעלי הדירות במסע לעבר דירתם החדשה".
קראוס מסכמת: "החשש מחתימה מוקדמת מול יזם, בלי ודאות תכנונית ובלי שקיפות מלאה, מוביל בעלי דירות רבים להימנע מקידום תהליך ההתחדשות העירונית. דיירים מצפים לראות תכנון מגובש ומאושר, להבין את היקף הבנייה, את התמורות הצפויות ואת לוחות הזמנים, ורק אז להתחייב ליזם ספציפי".
