“האוכלוסייה בעולם מחולקת חצי חצי בין גברים לנשים, וזה צריך להיות היחס בכל המקומות הייצוגיים ובמוקדי מקבלי ההחלטות”. זו אחת המטרות של עו”ד ד”ר אורית רישפי לביא, ממייסדות ויו”ר עמותת כ”ן, שמפשטת את הכל למסר ענייני וקצר: “כשעושים – אז זה קורה. כשפועלים באופן ממוקד, כשעושים, יש תוצאות”.
התוצאות שעליהן מדברת עו”ד ד”ר אורית רישפי לביא הן, למשל, הקפיצה המשמעותית במספר הנשים שנבחרו כראשות רשויות וחברות מועצה בבחירות המקומיות שהתקיימו בפברואר האחרון. רק לפני 20 שנה היו בקושי 4% נשים במועצות המקומיות, וכיום הנתון עומד כבר על 30% (לא כולל, למרבה הצער, את המועצות המקומיות באוכלוסייה החרדית והערבית).
זאת בעקבות העשייה הממוקדת של העמותה, שהייתה מהגורמים המשמעותיים שהביאו אותן לשם. היא בעצמה כיהנה במשך שנים רבות כחברת מועצת העיר הרצליה ואף ייסדה את הארגון הארצי לחברי וחברות מועצות ברשויות המקומיות. למעשה, התנסויותיה בתחום המוניציפלי הם מהגורמים שדחפו אותה לפעול במטרה לשנות.
“התחלתי את הקריירה הציבורית שלי בגיל מאוד צעיר, ובמועצת העיר הרצליה הבנתי שני דברים: שהנשים לא נמצאות שם, ושבכלל כל הנושא של ממשל ושלטון מקומי לוקה מאוד מאוד בחסר. הגעתי לתובנה שצריך לדבר על כוח. לפני 25 זה לא היה מנומס, אבל לי זה היה מאוד ברור. ואז הקמנו את עמותת כ”ן”.
הגעתן למסקנה שכדי להזיז מנגנוני ומבני כוח, צריך כוח
“כן. אנחנו תיכף חוגגות 25 שנה של פעילות ובהחלט היינו פורצות הדרך. החלוצות באמירה שנשים צריכות להיות במוקדי קבלת החלטות בפוליטיקה, שפעם זו הייתה אמירה גסה והרתיעה מאוד. לא פחדנו לומר את זה, והיום יותר מתמיד זה ברור מאליו. העמותה נולדה מתוך התובנה הזו שצריך להתמקד במוקד קבלת ההחלטות”.
איך בפועל העמותה פועלת למען המטרות הללו?
“הפעילות שלנו עומדת על שלוש רגליים: רגל אחת אלו ההכשרות המגוונות והייחודיות שלנו, שנהיינו בהן נושאות הדגל. הרגל השנייה היא קיום מחקרים והוצאה החוצה של נתונים והתובנות שעולות מהם. הרגל השלישית היא רגל מאוד חשובה. רגל של חקיקה. זאת אומרת, שכל פעם שתהיה התקדמות, אנחנו דורשות לחזק את זה בחקיקה”.
עמותת כ”ן פועלת כגוף מקצועי שמקדם מדיניות, וחברותיו שותפות לדיונים רבים בגופים הרלוונטיים. “יש כמה חוקים שאנחנו גאות שהובלנו. למשל, התיקון לחוק להגדלת יחידת המימון בבחירות המקומיות לרשימה שיש לה למעלה משלושים אחוז נשים. זה גרם לכך שנראה הרבה יותר נשים ברשימות, אבל במקומות ריאליים כי ההגדלה נקבעת לפי אחוז הנשים שנכנסו למועצה כך שהתחילו ברשימות ריצרץ’, אם ראש הרשימה הוא גבר אז אישה תהיה מספר שתיים ולא מספר עשרים ושתיים, כדי שהן תיכנסנה בפועל למועצות. זה חוק שעבדנו עליו 10 שנים, ובסוף אחרי מאבקים לא פשוטים זה קרה”.
ה-רגל של ההכשרות
“אנחנו עושות הכשרות ספציפיות, מקנות כלים גם ברמות מוניציפליות גם ברמות של דירקטוריונים מכל הסוגים. ברשויות המקומיות עשינו את המהפכה בשני סבבים של הכשרות, כשמדובר למעשה בעשור כי קדנציה ברשות מקומית היא חמש שנים. לבחירות של 2018 עשינו הכנה אינטנסיבית והייתה עליה לא גדולה, של ארבעה או חמישה אחוזים, שמצד אחד זה חדשות נהדרות אבל מצד שני כלום ושום דבר.
“עכשיו, לקראת 2023 שהפך להיות 2024 בגלל המלחמה, היה מאמץ מרוכז וגדול, והייתה התעוררות גם בציבור והקפיצה הייתה משמעותית. הגענו כמעט לשלושים אחוז נשים ברשויות המקומיות סביב שולחן מועצת הרשות”.
לא רק מוניציפלי
עמותת כ”ן מנהלת עשרות הכשרות בכל רחבי הארץ, היא מגיעה באופן מודע ומכוון לכל המגזרים בפריפריה. “אנו רוצות להגיע גם לנשים הפחות מנוסות, להגיע לנשים שיש להן רצון להשפיע. חשוב לנו להגיע גם לנשים שיש להן ניסיון וצריכות רק את הליווי המקצועי שלנו. בהכשרה שעשינו בנתניה לדוגמה נולדו יוזמות כמו הכיכר להנצחת גיבורות המלחמה “כיכר הגיבורות” והמיזם ללימודים משותפים לקראת תואר אקדמי. מיזם מוצלח נוסף שנולד באחת מן ההכשרות שלנו הוא קורס דיגיטאלי ללימודים פיננסים המנגיש סוגיות כספיות שנשים נוטות להתרחק מהם בד”כ.
כגוף שמייעץ גם לאו”ם ולוקח חלק בכל שנה בכנס הגדול שהאו”ם עורך בנושא, בעמותה לוקחים ברצינות את ההצהרה מ-2015 (שגם ממשלת ישראל אישרה אותה) של כוונה להגיע לשוויון מגדרי עד 2030.
איך מתקדמים למטרה החשובה הזו?
“אנחנו הכרזנו על הכוונה להקים אקסלרטור לשוויון מגדרי, שצריך לתת מענה לסיטואציה האבסורדית שנוצרה כאשר מצד אחד כשאנחנו פועלות יש תוצאות, אבל אין מימון מסודר, בטח לא ממלכתי. אנחנו עכשיו שמות את הרגל על הגז, לא מחכות יותר לאף אחד ומקוות לגייס גם מימון תאגידי. הייתי רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי לבקש שיתופי פעולה יותר משמעותיים”.
מה למשל
“הייתי שמחה ליצור לדוגמה קשר עם יבואני רכב או חברות המשווקות רכב. למה? כי כל המחקרים היום מראים שנשים הן שמחליטות על הרכב המשפחתי, אז כדאי להפסיק עם הדוגמטיות של פעם שהגבר קונה רכב והאישה בוחרת את הצבע. צריך לקחת חלק בקידום נשים בעולם הזה, בהכשרות, במינויים, בצורה מודעת והרבה יותר מהירה”.
“עוד דבר באקסלרטור הוא להעמיד מספר האקאתונים. כדי לעשות, למשל, אפליקציה שתעשה ספירה עולמית של נתונים לגבי מצב הנשים – כמה נשיאות, כמה יושבות ראש בדירקטוריונים מסדר גודל מסוים וכן הלאה – ולשדר את זה מראש בניין בטייימס סקוור. זה משהו בומבסטי שבהחלט יכול להיות, לא יקר ולגמרי אפשרי”.
מה השאיפות שלכן הלאה?
“כמובן, באופן ברור, השאיפה שלנו היא שוויון במקומות שבהם מקבלים החלטות, במקומות שמחנכים אותנו. במקומות שעושים סוציאליזציה לילדים הקטנים. צריכים להיות מורים ומורות. וצריכים להיות גננים וגננות. וצריכים להיות חוקים כדי שהדברים יישארו מקובעים. למה זה חשוב? מכיוון שבכל פעם שיש משבר קולוסאלי כמו הקורונה, אז 86% מהמפוטרים בימי הקורונה היו מפוטרות. המטרה הכללית היא בסופו של דבר שתהיה דמוקרטיה נקייה וטובה. המוטו הוא מאוד פשוט: אין דמוקרטיה בלי שוויון מגדרי, ואין שוויון מגדרי בלי דמוקרטיה”.
