קשה להאמין עד כמה משמעותיים היו השינויים בעולם ובישראל מחג הפסח החולף ועד לפסח 2024. כישראלים, ברור שהמלחמה האכזרית שנכפתה עלינו על ידי ארגון הטרור חמאס בגזרה הדרומית בשבעה באוקטובר היא האירוע הבולט והמצער ב-12 החודשים האחרונים.
עד כמה שמדובר בזעזוע עוצמתי מאוד, המשפיע בראש ובראשונה על משפחות החללים, השבויים והחטופים, המשק הישראלי והשווקים הפיננסיים הפגינו ומפגינים חוסן ראוי לציון. למעשה, מדצמבר החולף אנו רואים את התפתחותה של “שגרה של כלכלה במלחמה”. זו באה לידי ביטוי בחזרה חלקית לנורמליות כלכלית באזורי המרכז, תוך התאוששות בביקוש לצריכה פרטית וגידול במספר העובדים ששוחררו ממילואים וחזרו למקומות העבודה שלהם.
1 צפייה בגלריה
אבישי קרואני
אבישי קרואני
אבישי קרואני
(צילום: גיא הכט)
בתחום הפיננסי, ובשוק ההון, עם תחילת המלחמה חל פיחות מואץ של השקל, ומדדי המניות ואג”ח בבורסה בת”א ירדו בשיעורים לא זניחים. לא עבר זמן רב, ובהשפעת גורמים גלובליים ומקומיים חל היפוך במגמות לעיל, ונכון להיום ערך השקל מול מטבעות אחרים ומדדי המניות ואג”ח נמצאים ברמות גבוהות מאלה שלפני המלחמה.
החוסן הכלכלי והפיננסי שישראל הציגה עד כה נובע, לדעתי, מתנאי ההתחלה המקרו כלכליים הטובים שלנו—שכללו יחס חוב ציבורי לתוצר נמוך יחסית, עודף תקציבי ב-2022, עודף יצוא במאזן התשלומים, והיסטוריה של צמיחה מהירה. כל אלה, היוו תשתית למשק סולידי, דינמי ומאוזן יחסית.
המשק הישראלי נמצא השנה ויהיה בשנים הבאות בתקופת מבחן, בין היתר, על רקע הנטל התקציבי של הגדלה ניכרת בתקציב הביטחון. האתגר המרכזי עבור מקבלי ההחלטות יהיה לתכנן את תקציב 2025-2026, כך שההגדלה הנ”ל תתבצע ותמומן בצורה שאינה מערערת את יסודות המשמעת הפיסקלית, למשל, מבחינת גודל הגרעון, ובמקביל אינה פוגעת משמעותית בסעיפי תקציב שהם מחוללי צמיחה, כגון ההשקעות בתשתית.
אשר לכלכלה הגלובלית, המצב בפסח שעבר היה עדיין תחת ההשפעה של מלחמת רוסיה-אוקראינה, שהחלה בפברואר 2022, תוך האצה של האינפלציה, העלאות ריבית תכופות על ידי הבנקים המרכזיים וחשש כבד להאטה ואף מיתון בפעילות הריאלית.
התמונה בפסח הנוכחי חיובית הרבה יותר. אמנם חלה האטה מסוימת בצמיחה, בעיקר של המשקים המפותחים, אך כיום מדובר על “נחיתה רכה” (soft landing) ולא על גלישה למיתון. כמו כן, על רקע המדיניות המרסנת של בנקים מרכזיים, חלה התמתנות בסביבת האינפלציה וזאת מאפשרת לבנקים המרכזיים המובילים לאותת על הפחתות מסוימות בריבית בחודשים הקרובים. מבחינת הצמיחה, ארה”ב הוכיחה שהיא הכלכלה המובילה בין המשקים המתקדמים, והדבר בא לידי ביטוי בביצועים של וול סטריט.
מירידה לעלייה משמעותית
בשוק ההון הבינלאומי, בפסח 2023 השווקים היו עדיין במידה רבה תחת ה”טראומה” של מלחמת רוסיה ואוקראינה, שהייתה הגורם העיקרי שהוביל לירידות חדות בשווקים ב-2022, שנה שבה S&P500 ירד ב-20%, נסד”ק ירד ב-33% ומדד המניות גלובלי נשחק בכ-19%.
לעומת זאת, מפסח 2023 עד הפסח הזה השווקים הפיננסיים הציגו עליות משמעותיות, חרף העובדה שבנקים מרכזיים המשיכו להעלות את הריבית. דוגמאות: S&P500 עלה ב-32%, נסד”ק ב-39% ומדד מניות גלובלי הוסיף לערכו 27%. בינתיים, הבנק הפדרלי העלה פעמיים את הריבית מ-5% ל-5.50%. שיעור האינפלציה השנתי בארה”ב עמד על 5% בפסח החולף ועומד על 3.2% כיום, ורכיב הליבה של האינפלציה באותה התקופה ירד מ-5.6% ל-3.8%. במקביל להתפתחויות האלה, נמשכה הנורמליזציה של התשואות בשוקי אג”ח, כאשר התשואה לפדיון על אג”ח ממשלת ארה”ב לעשר שנים עלתה מ-3.61% ל-4.20% לשנה. נציין שגם עבור מדדי המניות ביפן, אירופה, טאיוואן והודו המעבר לפסח הזה לווה בעליות נאות במדדי המניות העיקריים שלהם. לעומת זאת, מדדי המניות בסין ובהונג קונג ירדו בשיעורים דו ספרתיים, בהשפעת היחלשות וכמעט משבר בכלכלה הסינית.
האם המומנטום של השווקים יימשך עד לפסח 2025? בעיקרון, המגמות בכלכלה הגלובלית צפויות להמשיך להיות חיוביות וכאמור לעיל, בנקים מרכזיים צפויים להפחית במידת מה את שערי הריבית. עם זאת, כידוע, תמיד ייתכן תיקון טכני ומימוש רווחים כאשר מדדי פיננסיים מגיעים לשיאים היסטוריים חדשים כמעט כל חודש. מעבר לכך, אנו מעריכים שה-fundamentals הכלכליים ימשיכו לתמוך במגמות השווקים, אם כי חשוב להנמיך ציפיות לגבי ביצועי הבורסות עד לפסח הבא.
הבינה המלאכותית ואנחנו
שינוי כלכלי עצום מפסח 2023 עד היום הוא ההתקדמות בהבנת גורמים עסקיים, ובכלל אזרחי העולם, של הפוטנציאל הגדול של מהפיכת ה-AI (בינה מלאכותית יוצרת). נקודת זינוק בולטת של המהפכה הייתה המצאת ChatGPT בנובמבר 2022, והמצב כיום הוא כזה שכמעט כל גוף עסקי רציני בוחן ושוקל כיצד להפיק תועלות מקסימליות עבור החברה ולקוחותיה מיישומי AI בפעילותה.
העובדה שהמהפכה יצאה לדרך והשפעותיה על שיפור הצמיחה, פריון הייצור ורמת החיים בעתיד מופנמת בשווקים וחלק מהמגמות החיוביות במדדי המניות שצוינו לעיל חל על “שבע הגדולות והמוצלחות”, הכוללות חברות כגון אנבידיה, אמאזון, מטא ואחרות. הבינה המלאכותית צפויה להשפיע על כל התחומים של חיינו, ועל כל הענפים, כולל רפואה, בנקאות, מדע החיים, היי טק, חינוך ואחרים.
חשוב להבין שמדובר במהפכה רב שנתית, שלמעשה פותחת עידן חדש של האצת היצירתיות והחדשנות. במקביל, יידרש כמובן צורך בבקרה, רגולציה ומעקב של ממשלות ומוסדות ממלכתיים. למעשה, מדובר בתהליך שאת תחילתו מייצגת בעיקר הפעילות של חברת אנבידיה המייצרת שבבים הנחוצים לבניית מודלים של AI. השלבים הבאים מכאן ואילך כוללים פיתוח של תשתיות שיאפשרו הטמעת והתאמת AI לצרכים ספציפיים, והנהנות העיקריות בשלב הזה צפויות להיות חברות שבבים, ספקי שירותי ענן, מרכזי נתונים, חברות hardware וציוד. לאחר מכן, יבוא שלב של אינטגרציה של AI ליישומים קונקרטיים של חברות, במטרה להגדיל את פריון הייצור ואת ההכנסות. זה שלב שבו חברות תוכנה, שירותי IT ואחרות צפויות להפיק את התועלת המרבית.