זוכרים את הפרק הזה ב"חברים" שפיבי ומוניקה ניסו לשחזר את המתכון לעוגת הבריוש המפורסמת של סבתא של פיבי רק כדי לגלות שזו בעצם עוגת שמרים בריוש FRIENDS של רמי לוי? או את הפרק שרוס התעניין בפיננסים ובחר להשקיע בבית ההשקעות מיטב? לא סופת ביירון ולא הסופה העדכנית חסרת השם הן הסופות היחידות ששוטפות את ארצנו, בחודשים האחרונים הוריקן "חברים" הגיע לכל מקום בישראל, כאילו השנה היא שוב 1994.
אתם רעבים? אם תרכשו ארוחת פרינדס במקדונלדס תוכלו לקבל בובות פופ של הדמויות האהובות, או ספלים עם אימג'ים שקשורים לסדרה. אתם רוצים לצאת לשתות קפה? פופ-אפ "חברים" שהתקיים בקיץ האחרון בעזריאלי שרונה הציע העתק של בית הקפה סנטרל פרק עם הספה המפורסמת, שם יכולת להצטלם על הספה כאילו את רייצ'ל גרין ולא רחל גרינברג. יכולת להיות הבעלים הגאים של תמונה שמראה מציאות חלופית שלא קשורה למזרח התיכון, אלא טומנת בחובה חלומות על דירה גדולה בניו יורק ורגעים מצחיקים של אי-הבנות בין חברים ולא של רפרוש אתרי חדשות, תוך כדי תהייה אם איראן תתקוף או שהטיסה שלך לחו"ל תצא בסוף לפועל.
ההתאבססות הישראלית על "חברים" היא לא תופעה חדשה, ובין היתר כוללת רפרנסים רבים לסדרה האהובה בביו של גולשים באפליקציות ההכרויות, צפייה מחודשת של דור שלא נולד כשהסיטקום ירד מהמסך וכמובן האבל שכולנו הרגשנו על מותו בטרם עת של מתיו פרי. הכול חלק מהחלום שלנו על חיים אחרים, פשוטים יותר. מרדף אחרי מרצ'נדייז של הסדרה ומריבות על "האם רוס ורייצ'ל היו בהפסקה או לא", נותנים לנו תחושה שאנחנו אזרחי העולם הגדול ולא תקועים בפריפריה הים-תיכונית המסוכסכת.
עוד אפשר להבין את ספיישל "חברים" של מקדונלדס, זה מותג חו"לי. אבל רמי לוי, המותג הכי ישראלי שיש, השיק גם הוא כאמור לאחרונה טייק בנושא. בפוסט שמקדם עוגה בהשראת הסדרה נכתב: "עוגת בריוש רכה, מתוקה וממכרת במהדורה מיוחדת של Friends. ג'ואי אולי לא אוהב לחלוק אוכל… אבל אחרי ביס אחד גם אתם תגידו: '!JOEY DOESN’T SHARE FOOD וגם אני לא!'. בואו לטעום את העוגה שלא חולקים, רק אוכלים עד הסוף! בלעדי בכל סניפי רמי לוי. קונים חכם, קונים ברמי לוי! עם ישראל חי". שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן שהמילים "מהדורה מיוחדת של פרינדס" דרות באותו משפט עם "עם ישראל חי".
היום "חברים" היא כמו להקה מגניבה שחשבת שרק אתה והחברים שלך שומעים, ואז אתה מגלה שגם ההורים שלך שומעים, וגם סבתא שלך שומעת, ואתה עולה לאוטובוס וגם הנהג שומע, והדודים שלך. כל מי שלא מגניב בעיניך אוהב את הלהקה, ואז אתה כבר לא אוהב. זו ירידת הערך שקרתה לסדרה. ואם ברמי לוי מוכרים עוגת בית של הסדרה, זה הזמן לבדק בית. המותג "חברים" שפעם אולי נחשב מגניב, חצוף וצעיר - נשחק.
אבל דעות לחוד ומציאות לחוד, כי המצב בשטח מראה תמונה אחרת לגמרי. הלקוחות מצביעים ברגליים ומוכיחים שיש ביקוש למוצרי "חברים". כן, אנשים הולכים במיוחד למקדונלדס כדי לנסות להשלים סרייה של כל בובות הפופ של הדמויות האהובות עליהן. "יש לי מוניקה, מחפשת להחליף תמורת צ'נדלר", כתבה גולשת ברשת, ואחרת הגיבה "ברור שהשגתי את כולם".
מדובר באחת הסדרות האהובות על הקהל הישראלי, מה שגם גרם לשבר גדול כשהיא ירדה מנטפליקס בתחילת השנה שעברה (לא רוצה להכעיס עוד יותר, אבל אם תחפשו כיום את "חברים" בנטפליקס תוצע לכם הסדרה המתחרה "סיינפלד"). אבל אם נתמקד באהבה של דור ה-Z לסדרה - צעירים שגילו אותה בזכות שירותי הסטרימינג - אפשר לשייך אותה לתופעה גלובלית גדולה יותר של נוסטלגיה.
סרטוני טיקטוק רבים של ג'ן זי מתארים התרפקות על העבר, וגעגוע לזמנים פשוטים יותר - חלקם אפילו לפני שנולדו. תופעת טיקטוק נפוצה לאחרונה אומנם מתמקדת ברצון לחזור עשור אחורה לשנת 2016 בפרט, אך באופן כללי, הדור הזה מביע רצון לשוב לעבר - יעידו על כך שלל שירים ישנים שזוכים לעדנה מחודשת בטיקטוק. אולי זו אחת הסיבות שבני הדור מתחברים לסדרה, שלמרות ביקורות על המחסור בתוכן ווקיסטי וייצוג שווה, עדיין מבטאת עידן פשוט ונוסטלגי שקוסם לרבים מהם.
"לצפות ב'חברים' זה כמו לאכול קסטה", הסבירה לי חברה, "זה מעפן ומשעמם, אבל נוסטלגי וסוגר פינה כשאני עצובה". ואכן, הסיטקום שכבר הגיע למעמד קאלט מהווה עבור רבים מאיתנו מקום בטוח וחמים, הדמויות מובחנות ולכל אחת תכונות משלה ואופן פעולה קבוע. בזמנים שבהם אנחנו חווים בשבוע אחד אירועים היסטוריים שמספיקים לעשור - אין כמו להתמסר לדבר היחיד שקבוע ומשותף לכולנו: זה שאף אחד לא יודע במה צ'נדלר עובד.
