הצפייה ב"365 ימים" לא עוברת בקלות בגרון, וזה ממש לא בגלל גודל האיבר של השחקן הראשי. הביקורות שעלו בימים האחרונים על הסרט הפולני שהסעיר את נטפליקס, תיארו אותו כמשגל אחד ארוך בלי יותר מדי עלילה. וואלה? בכיף, חשבתי לעצמי. מה יכול להעביר אחר הצהריים משועמם טוב יותר מאשר קצת סקס ללא מחויבות. אלא שהפעם הראשונה שלחצתי על סטופ הייתה אחרי 40 דקות - כי לא יכולתי יותר, ואגב, עד לאותו רגע לא היה אפילו זיון אחד על המסך.
2 צפייה בגלריה
"365 ימים"
"365 ימים"
"365 ימים"
(מתוך הסרט)
מה כן היה שם? אונס. חד וחלק ואין שום דרך אחרת לתאר את זה. הגיבור האיטלקי מאסימו (מישל מורונה) אכן לוהט (ודומה 2 טיפות מים לאביב אלוש פלוס עוד איזה 15 סנטימטרים. בגובה. כמובן שבגובה), ומסותת כמו האל האיטלקי שיוצרי הסרט חשבו שנרצה לרייר עליו. אלא ששם זה נגמר. הבחור הלא-ממש נחמד, לא יודע לבקש יפה, אז הוא לוקח. זה מתחיל מדיילת במטוס שנאלצת להעניק לו מין אוראלי, ונגמר בכוכבת הסרט שמנסה לצאת מהדלת רק כדי לגלות שהיא נעולה.
אני מכירה את הפנטזיה על הגבר החזק שלוקח מה שהוא רוצה, אבל זה לא מה שראיתי על המסך. ראיתי אונס. כאישה אני יודעת ששום אירוטיקה לא יכולה להתקיים אחרי שגבר מחזיק לאישה כל כך חזק את השיער בזמן מין אוראלי (גם אם היא רצתה!) - עד כדי כך שהיא לא יכולה להתנתק ואפילו לא לנשום. אני לא יודעת מה עבר לבמאית בראש כשהיא הגדילה לעשות קלוז אפ על הדמעה שירדה לדיילת המסכנה על הלחי, בעודה נאבקת עם מה שהיה לה בפה. מישהי אי פעם נחנקה במהלך האקט עד כדי כך שירדו לה דמעות ואז בלעה ואמרה לעצמה - "כן, זה היה לוהט"?
אני לא בת 16 (כדאי לציין שהסרט מלווה באזהרת צפייה לגיל 16 ומעלה), אתם לא תשכנעו אותי שיש דבר כזה. ובחיי שריחמתי על השחקנית. שום אוסקר בעולם לא שווה את מה שהיא עברה שם, ואיך לומר, אפילו ראזי היא לא תקבל על ההופעה הזאת. אני מבינה שבעולם הפורנו, למשוך למישהי בשיער כשהיא מבצעת מין אוראלי, נחשב סקסי. אבל נשים, בעולם האמיתי, אם מישהו מחזיק אתכן כל כך חזק שאתן לא יכולות לברוח - תנו נשיכה ולכו להתלונן במשטרה.
2 צפייה בגלריה
"365 ימים"
"365 ימים"
"365 ימים"
(מתוך הסרט)
בהמשך הסרט, הגיבורה נכנסת לחדרו של הגיבור, עושה לו טיזינג קל וכשהיא מנסה לצאת, היא מגלה שהדלת נעולה. כל אקט שיקרה אחרי אותו רגע בו גילינו שהיא לא יכולה לצאת מרצונה החופשי – הוא אונס פר אקסלנס. אני יודעת שלפעמים זה לא נראה ככה, אבל אנחנו ב-2020. כבר סיכמנו שאישה יכולה להגיד "לא" בכל רגע נתון והגבר צריך לקבל את זה. איזו מין דוגמה זו לנערים ונערות שרואים נטפליקס, ומגלים שאם האישה עושה משהו שלא מוצא חן בעיניי הגבר, הוא פשוט יכול לנעול את החדר ולא לתת לה לצאת? וזה עוד לפני שדיברתי על האזיקים והמוט.
אין לי כוונה להתחיל לנאום בשם הפמיניזם, אני לא אתחיל לדבר על כמה זה לא ריאלי להזדווג כל כך הרבה זמן רצוף בלי להשתפשף, על כמה זה לא הגיוני לקמר את הגב כל כך הרבה זמן בלי שהוא ייתפס או על זה שמקבעים פה את המחשבה שקצת יחס רע ושופינג יכולים לשנות את הדעה שלנו על גבר מקצה לקצה. אין לי כוונה להתייחס לסרט הזה מהזווית ה"פמיניסטית", אבל אני בהחלט רוצה להתייחס אליו בשם נשים. הבעיה שלי עם "365 ימים" כאישה, היא שהוא מקבע ומנרמל אקטים מיניים שאין ביניהם ובין הסכמה דבר וחצי דבר. זוהי לא הפנטזיה שלנו. זה סיוט. אונס זה לא סקסי. אל תנסו למכור אותו במסווה של כל דבר אחר.

אם הותקפתם מינית אנא פנו לקווי החירום לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית - 1202 לנשים, 1203 לגברים. אם את או חברתך במערכת יחסים שיש בה פחד או אלימות – חייגי 118, המוקד הארצי של הרווחה - 24 שעות ביממה, לקבלת יעוץ וליווי