בטקס הגראמי האחרון, ברנה בוי (Burna Boy), היה מועמד לפרס האלבום הטוב ביותר בקטגוריית "מוזיקת עולם" על היצירה African Giant. עבור המוזיקאי הניגרי, שהולך וצובר תאוצה, זה היה אמור להיות רגע מפתח, אבל הוא בילה אותו במקום אחר. "אני זוכר שלא הצלחתי להתמודד", הוא שר על אותו לילה בקטע שפותח את האלבום החדש והמעולה שלו, Twice As Tall, "בגלל שהגראמי עשה אותי חולה/מקיא וחרא שכזה/שואל שאלות כמו 'למה זה לא אנחנו'?".
הוא באמת הפסיד באותו ערב, למוזיקאית המצוינת אנג'ליק קידג'ו (חפשו את אלבום המחווה שלה ל-Remain in Light של טוקינג הדז). אולם כשקידג'ו עלתה לבמה, היא הפתיעה את הנוכחים והקדישה את הפרס דווקא לברנה בוי: "הוא בין האמנים הצעירים שבאים מאפריקה ומשנים את האופן בו היבשת שלנו נתפסת", היא אמרה בנאום הקבלה שלה, "ואת האופן בו המוזיקה האפריקנית הייתה היסוד של המוזיקה כולה".
המחמאה הנדיבה חיזקה את מעמדו של דאמיני אוגוּלוּ, המכונה בפי כל ברנה בוי, בתור אחד הקולות הכי מקוריים ומרעננים שיצאו מאפריקה ב-10 השנים האחרונות. במקביל לקריירת הסולו המרשימה שלו, שכוללת עד היום חמישה אלבומים (לרבות החדש שיצא בחודש שעבר), הוא הפך גם לסייען מבוקש - מעין נשק קטלני שצובע שירים של אחרים בגוונים המיוחדים שהביא מסיפור חייו שמתחיל בלאגוס, בירת ניגריה, עובר בלימודים בלונדון ומגיע לשיאו בימים אלה.
כך, לצד הביקורות המעולות של Twice As Tall, הסינגל My Oasis עם סם סמית' חשף אותו לקהלים נוספים, האלבום הוויזואלי עם ביונסה כולל דואט איתו (שכבר הופיע בפסקול "מלך האריות") ואפילו ברק אובמה הכניס את הלהיט הנהדר עם ג'ורג'ה סמית, Be Honest, לפלייליסט הקיץ המפורסם שלו. כולכם חיכיתם לקלישאה הזאת, והנה היא באה: ברנה בוי, ובכן, בוער.
Twice As Tall משוגר לאוויר העולם עם סיפור על אמן מצליח אך חסר ביטחון, אבל ההמשך שלו לא משאיר ספק בנוגע למציאות: ברנה בוי נמצא בשלב שבו כמעט כל ירייה שלו פוגעת. החזון הפן-אפריקני שלו, ששואב מהרגאיי, הדאנסהול והאפרו-ביט ומתערבב עם היפ הופ ופופ, נשמע מגובש ושרירי מתמיד. "המוזיקה גרמה לי להרגיש כמו מייקל ג'ורדן" הוא שר ב-23, שנקרא על שם מספר הגופיה של גדול הכדורסלנים בהיסטוריה.
ההשוואה אולי מעט מוגזמת, אבל גם לא מופרכת בהכרח. תחת ההפקה הראשית של לא אחר מאשר פי דידי (ובסיוע של מפיקים בכירים נוספים, מטימבלנד ועד מייק דין), שירים כמו Wonderful ו-Way to Big מציגים לראווה דמות כריזמטית וכובשת, ביטים ממכרים וקול עמוק ועשיר. בגזרת שיתופי הפעולה, ברנה בוי ממקם את עצמו כגשר בין יוסו נ'דור (Level Up), סטורמזי (Real Life) וגם כריס מרטין (Monsters You Made). הוא עבד עם סולן קולדפליי כי חיפש, לדבריו, את הקול הלבן הנכון לשיר פוליטי וחריף על הקולוניאליזם התרבותי של המערב כלפי אפריקה. "הוא אחד האנשים היחידים שיכולים להביא את האיזון ועדיין להתחבר", הסביר ברנה בוי ל-NME.
עוד במוזיקה:
לא במקרה Monsters You Made נפתח עם סימפול של Fela Kuti, החלוץ האגדי של האפרו-ביט. המורשת האדירה שלו הייתה חלק מהותי מהבית שבו ברנה בוי גדל. סבא שלו היה למשך תקופה המנהל של קוטי, וכך גם חלחלה התודעה הפוליטית שאפיינה חלק נכבד מיצירתו. "הוא ההתגלמות של מוזיקת המחאה", אמר ברנה בוי על קוטי למגזין ג'י.קיו. Monsters You Made מוכיח שברנה בוי הוא בהחלט תלמיד שקדן. מחד, השיר חריג באלבום דווקא בגלל האגפים היותר פופיים שלו, ומנגד, הטקסט כולו תוכחה זועמת נגד היחס הצבוע כלפי התרבות האפריקנית.
האלבום מסתיים עם Bank on It, שבו ברנה בוי מסכם זמנית את המסע בנימה מהורהרת על הפער בין המתיקות של החיים כשהשמש זורחת, לעומת הרגעים שבהם הוא "תמיד מסתכל על החלון שלי, פרנואידי ומבולבל". לאפל מיוזיק הוא סיפר שהשיר נכתב בעקבות מותו של הראפר המבטיח פופ סמוק, לא רחוק מהמקום שבו שהה בלוס אנג'לס. אולם גם בתוך התנודה הקיצונית בין אופוריה לחרדה, ברנה בוי חותם את Twice As Tall עם הדבר היחיד שבאמת משנה לו: יכולת להתייצב מאחורי האמנות שלו. וכל עוד זה יימשך כך, ברנה בוי יוסיף לעצמו לא רק מעריצים וכסף, אלא גם את הקרדיט בתור היורש של פלה קוטי. Bank on It.
