15 שנים עברו מאז עלתה לשידור "השמינייה", אחת מסדרות הילדים והנוער הנצפות ביותר בארץ. שלוש עונות עתירות באקשן, רומנטיקה ומתח, אבל מה שהצופים זוכרים ומתעקשים להזכיר ליוצר הסדרה, גיורא חמיצר, הוא דווקא האופן שבו הוא בחר לסיים את ההרפתקאה של החבורה הסודית. חברי השמינייה - ספוילר! - מסכימים לוותר על הכוח שלהם כחבורה ובלית ברירה גם על הזכרונות המשותפים שלהם, למען מטרה נעלה יותר: הצלת העולם.
שחקני "השמיניה"שחקני "השמיניה"
שחקני "השמינייה"
(צילום: ניקול דה קסטרו)
הצפייה בדמויות חולפות האחת על פני השנייה באדישות אכזרית, מבלי להראות סימני היכרות, שברה את הצופים האדוקים שעד היום קובלים בפני חמיצר בכל הזדמנות - אבל האחרון מסרב להתחרט. הסיום הזה מסמל מבחינתו את המהות של "השמינייה", או כמו שהוא מגדיר את זה, "סדרה לילדים ונוער שנכתבה על ידי אדם שרצה לכתוב סדרה למבוגרים". סדרה שלוקחת את הצופים שלה לעולם שלא עוגל עבור הדור הצעיר, שלא יופה עבורם או הואבס ברעיונות חינוכיים, אלא סדרה פנטסטית על החיים עצמם.
סצנת סיום "השמינייה"
(מתוך "השמינייה", באדיבות ערוץ הילדים)
בשנת 2004 חזר חמיצר לארץ אחרי תשע שנים של שכרון חושים בניו יורק. במהלך התקופה הזו הוא עדיין עבד בכור מחצבתו, ערוץ הילדים, והגיע מדי פעם לארץ כדי לטפח את "ששטוס", הבייבי שלו, אבל הפעם הוא ידע שהוא רוצה להתחיל משהו חדש. הוא ידע בדיוק גם מה: טלנובלה יומית למבוגרים. הסתובבו לו בראש כמה כיוונים כמו טלנובלה המתרחשת בירושלים בתקופת מלחמת השחרור או טלנובלה על אחורי הקלעים של מערכת חדשות, והוא פנה איתם לכתובת הטבעית דאז לטלנובלות - חברת ההפקות דרסט.
באותה תקופה שלטו בנישת הדרמות היומיות טלנובלות דרום אמריקניות כמו "המורדים" ו"קטנטנות", טלנובלות ישראליות כמו "לגעת באושר", או להבדיל - דרמות יומיות חצי קומיות כמו "השיר שלנו". חמיצר האמביציוזי אך חסר הניסיון נאלץ להתמודד עם דלת טרוקה בדרסט והתכוון לגנוז את חלומות הטלנובלה שלו, עד שאלוהים נזכר בחלון אחד שהוא עדיין לא פתח.
גיורא חמיצרגיורא חמיצר
גיורא חמיצר
(צילום: שאול גולן)
שנת 2005 הייתה שנת מפנה בתחרות בין חברת הלווין yes לבין חברת הכבלים HOT. ערוץ הילדים, אחד המותגים המובילים בלוח השידורים של שתי החברות, פוצל בעקבות החלטה של מועצת הכבלים והלווין. מאחר ו-HOT השקיעה יותר כספים בהפקות מקור בערוץ, אישרה לה המועצה לשדר בו תכנים בהפקתה למנוייה בלבד. תקציב מיוחד הופרש עבור דרמה יומית לילדים ולנוער וחמיצר, האדם הנכון במקום הנכון, פנה לאנשי הערוץ בבקשה לאפשר לו לכתוב את הסדרה ולהגשים את חלומו - דרמה יומית, לא משנה כבר למי.
מנהלי הערוץ העניקו לחמיצר את ההזדמנות, גם אם בחשש מה, אבל חמיצר בן ה-34 לא נתן לזה לעכב אותו ותוך חודש-חודשיים כבר החזיר להם פרק ראשון של "השמינייה", סדרה יומית בהמשכים על חבורת נערים ונערות, שכל אחד מהם מוכשר מאוד בתחומו ויחד הם פותרים חידות ותעלומות ומצילים את היקום. קצת חסמב"ה, קצת הסרט "ביג", קצת חומרים אישיים מהילדות שלו או סדרות שאהב לצפות בהן ו-בינגו.
"המורדים" בישראל"המורדים" בישראל
הבין שאם הוא לא יכול להביס אותם - עדיף להצטרף אליהם. "המורדים"
(צילום: יח"צ)
"לא עשיתי אז שום דבר יצירתי כבר מלא שנים ורציתי להקיא איזה צורך שלי להתבטא", מסביר חמיצר היום. "הייתי בחופשה בפריז, ישבתי כמה ימים וכתבתי כמו גרפומן. כל הקונספט של 'השמינייה' נולד בקלות, בניגוד להיום, שהדברים האלה קשים ולוקחים המון זמן". המנהלים קראו את התסריט, שעדיין נראה להם משונה מאוד, והעבירו אותו למפיקה טמירה ירדני, שלשמחתו של חמיצר הכריזה שהיא רואה בסדרה פוטנציאל להצלחה.
מאחר וחמיצר מעולם לא כתב תסריט בוורד ולא היה לו מושג איך אמורים להיראות דיאלוגים, הוצמדה אליו חן קליימן, עורכת התסריט שגם כתבה איתו את הסדרה, "וגם שלחו לי כמה תסריטים של 'שמש'", הוא צוחק, "כדי שאני אבין את הפורמט של תסריט. אני חושב שהמוטיבציה הכי גדולה שלי הייתה להראות לעולם שאני תסריטאי טוב, וזה הקיק של הסדרה, שזאת סדרה לילדים שנכתבה על ידי מישהו שמאוד רוצה לכתוב סדרה למבוגרים. סדרה שתדהים את צופיה במובן הזה שכל הזמן קורים בה דברים מטורפים, ויש בה תחכום והפתעות ובעיקר קצב פסיכי של סיפור, והכל הגיע לא מתוך תובנות שלא היו לי - אלא מתוך חרדה שזה יהיה משעמם". וככה, עם תקציב של טלנובלה ואמביציה של דרמת מתח הוליוודית, יצאה "השמינייה" לדרך.

"כשרענן שקד כתב שהוא לא משוכנע ש'השמינייה' תהפוך ללהיט, זה היה אחד מרגעי השפל של הקריירה שלי"

בהחלטה אינטואיטיבית ואמיצה במונחים שיווקיים התעקש חמיצר שהשחקנים שילוהקו לתפקידים הראשיים לא יהיו שחקנים מוכרים. "היה לי ברור שזה לא יעבוד", הוא מסביר. "אם אתה מספר סיפור חדש ורוצה שהצופים ייקשרו לדמויות, זה לא יכול להיות עפר שכטר או מי שלא היה אז החשוד המיידי לסדרה כזאת". מה גם שהתסריט דרש שחקנים בני 20 שיוכלו לעבור מסך כבני 15-16. חמיצר, רובי דואניאס הבמאי ויואב צפיר מנהל הקריאייטיב ניהלו כמה ויכוחים על אכלוס הדמויות אבל בסוף התאפסו על שמינייה שהיתה מקובלת על כולם.
מיכאל אלוני נלקח מאודישנים שערך לתפקיד מנחה בערוץ הילדים. עדי הימלבלוי, שבגיל 17 קטפה את תואר "נערת פלפל" בתוכנית של דודו טופז, לוהקה לתפקיד הבלונדינית הנחשקת. דון לני-גבאי נבחנה לדמות של איה (שגילמה בסוף הילי ילון), אבל אחרי כמה ימים קיבלה טלפון מההפקה והוזמנה לאודישן לתפקיד של רוני. "כשהתקבלתי סיפרתי למורה שלי שאני הולכת לשחק גאונה במתמטיקה", היא משחזרת בריאיון ל-Xnet, "הוא צחק עליי. כולם צחקו עליי, כי למדתי לשלוש יחידות בבגרות. עד היום חושבים שאני גאונה במתמטיקה, אבל הקשר מקרי בהחלט".
שחקני "השמיניה" בשבוע הספרשחקני "השמיניה" בשבוע הספר
התעקשו ללהק שחקנים אנונימיים. הימלבלוי ולני-גבאי
(צילום: יריב כץ)
גם ידידיה ויטל נבחן לתפקיד שגילם בסוף אבי קורניק, מול שירה וילנסקי, שגילמה את מיקה. הוא יצא מהאודישן בתחושה איומה וצעד שפוף לתחנת האוטובוס. אחרי כמה דקות הוא קיבל טלפון שהזמין אותו לחזור ולהיבחן לתפקיד של ניני, התאום של איה. "כשהבנו שלהילי וידידיה יש עיניים מאוד דומות היה ברור לנו שהם יהיו האח והאחות", חושף חמיצר.
מכיוון שהסדרה פנתה לצעירים הממוקמים על קו התפר של גיל ההתבגרות - גילאי תשע עד 14 - הליהוק נדרש לתת מענה לכמה רבדים במקביל. "יש שני סוגים של קהלים: ילדים יותר קטנים שהם תמימים, וילדים קצת יותר גדולים שכבר פעילים הורמונלית. מיכאל ועדי היו זוג סקסי יותר, וידידיה והילי, שבעצם היו ילדים בני עשר שהפכו לבני 15, היו משהו הרבה יותר תמים וצעיר. זה היה פיצוח של סדרות נוער שחזר אחר כך בכל הסדרות שלי, ולא רק בשלי", אומר חמיצר. היוצר הנרגש כינס את כל השחקנים בסלון ביתו, הודיע להם שהחיים שלהם עומדים להשתנות ושיתחילו להיפרד מהפריבילגיה שהיא הליכה סתמית ופשוטה ברחוב. "אני זוכר שחצי האמנתי לו וחצי לא", משחזר ויטל בריאיון ל-Xnet. "עם כל ההערכה שלי לגיורא, חשבתי שאולי הוא חי בסרט".
השמיניההשמיניה
הודיע להם שהחיים שלהם עומדים להשתנות. ידידיה ויטל מתוך הופעה של "השמינייה"
(צילום: רפי דלויה)
צילומי העונה הראשונה היו שדה קרב בין הציפיות והשאיפות של חמיצר, לבין העובדה שהתקציב שיועד לסדרה היה תקציב של טלנובלה, עם כל מה שנובע מזה. "זה נכון שלא היה שום קשר בין התסריט לבין התקציב", הוא מודה. "בעונה הראשונה נאבקתי על כל צילום לילה וכל צילום חוץ, הייתי על הסט כמו איזה פסיכי שגורר הפקה שלמה למקום לא ידוע רק בזכות ההתלהבות שלו וגם בזכות החלוציות. לא היה למה להשוות את זה כל כך, אז ברוב המקרים זרמו איתי". חמיצר מצץ את תקציב העונה וכשהגיע הזמן לארוז את המנה - התברר שלא נשאר תקציב לפתיח. רצה הגורל ובאותו הזמן השקיעה HOT בפרומו נוצץ ויקר, כיאה להפקת המקור הראשונה שתהיה בלעדית לערוץ. "פרומואים אז היו נורא חשובים", מאבחן חמיצר, "שמו עליו 150 אלף דולר ולקחו את שירי שחר, שביימה תסריט של מישהו שלא היה קשור אליי. אפילו לא הגעתי לצילומים".
יום אחרי שעלתה הסדרה התפרסמה ב"ידיעות אחרונות" ביקורת של רענן שקד, שכתב "העסק לא ממוקד מספיק... נדמה שקהל היעד לא ממש מוגדר או שמנסים ללכוד כאן את כולם", וחתם ב"אני לא משוכנע ש'השמינייה' בדרך להיות להיט". "זה היה אחד מרגעי השפל של הקריירה שלי", מודה היום חמיצר. "הייתי כל כך בטוח שכולם יבינו כמה זה מדהים". מנהלי HOT קראו את הביקורת והחליטו לוותר על שידור הפרומו. "הם אמרו - אולי הוא צודק וזה פלופ, אז מה אנחנו צריכים לפרסם את הפלופ הזה? שזה ישודר בערוץ הילדים ואף אחד לא ידע שזה שם?". חמיצר, מצידו, לא התכוון לוותר על אף פריים. הוא ביקש מ-HOT את חומרי הגלם שצולמו עבור הפרומו וערך מהם פתיח לסדרה. "היה לו איכות הפקה גבוהה כי הסדרה עצמה מצולמת באולפן דל, אבל בפרומו יש המון אפקטים מיוחדים - הם נכנסים בסוף לאיזה קיר, משהו מתוחכם מאוד. ככה עשינו פתיח מחומרי צילום של פרומו ששודר אולי פעמיים וירד".

"יש דברים ב'שמינייה' שאני עד היום לא מאמין שנתנו לי לשדר, החיים והמוות נכחו כל הזמן"

שמונת המופלאים מתיכון רבין נחשפו לצופים חודש לפני החופש הגדול של 2005, וכיכבו על המסך פעמיים ביום. כחודש אחרי שידור הפרק הראשון, בעולם יחסית נטול רשתות חברתיות ("היה אז איזה אתר של ערוץ הילדים עם כמה טוקבקים", מספר חמיצר), התקיים אירוע של ערוץ הילדים בנתניה. המנחים של הערוץ הופיעו על הבמה וחמיצר הגיע חמוש בכוכבים הצעירים שלו, "סתם כדי שיראו אותם ושהם יעשו שלום לקהל". ברגע שכף רגלם של חברי נבחרת "השמינייה" ירדה מהוואן ונחתה על האספלט, נרשמה נהירה רבתי של כל הקהל בהופעה שעזב את הבמה ושעט לעברם. "זה היה רגע מכונן לכולם", נזכר חמיצר. "כולם היו בשוק. שם הבנו שמדובר בלהיט היסטרי, עד אז להם לא היה מושג לאן הם נכנסו. לא היה להם אפילו למה להשוות את זה כי הם היו טריים והם לא היו מוכנים לזה".
שחקני "השמיניה"שחקני "השמיניה"
"לא היה להם מושג לאן הם נכנסו". שחקני "השמינייה"
(צילום: יוסי צבקר)
ל-HOT הספיק שבוע כדי לתת את ההוראה וחמיצר פצח בכתיבת עונה נוספת. הוא ברא אותה על הלפטופ שלו תוך כדי עריכת פרקי העונה הראשונה ובאופן כללי נגמל סופית משינה. "היום לא הייתי מסוגל לעשות את זה בחיים אבל אז זה היה הדבר שחיכיתי לו כל חיי והוא סוף סוף קרה", הוא אומר. ההצלחה הייתה עצומה וקהל הצופים של "השמינייה" נענה לסדרה והתמכר אליה. בעקבות צירוף מקרים ממוזל זו הייתה גם השנה בה הציעה HOT לראשונה למנויים את שירות ה-VOD, והצופים הצעירים דילגו מקליף האנגר אחד לזה שאחריו. "הם עוד לא הבינו את העוצמה של זה", מוסיף חמיצר. "לא חלמו שתוך כמה שנים זה יהיה הלב של כל המוצר שלהם. מה שעניין אותם אז זה מי רואה איזה ערוץ באיזו שעה, ואיזה ערוץ נוסיף או נוריד. אז 'השמינייה' בעצם הייתה הבינג' הישראלי הראשון, בטח לילדים, הרבה לפני שהמציאו את המילה בינג'".
לסימפטומים הרגילים של הערצה - מרצ'נדייז, הופעות וחמישה ספרים שתיארו עלילות שונות מזאת של הסדרה וטיפסו מיד לצמרת רבי המכר - התווספה עליית שלב של הצופים בהזדהות שלהם עם הסדרה והדמויות: ברחבי הארץ קמו להן שמיניות של חנונים ופחות חנונים, שעשו אודישנים לחברים, נפגשו במקומות סודיים, קראו לעצמם בשמות של המקבילים שלהם בסדרה, אכלו כמוהם פיצה, פתרו חידות וחיכו לזימון הנכסף להצטרף לנבחרת שתציל את העולם.
שחקני "השמיניה"שחקני "השמיניה"
ברחבי הארץ הוקמו להן "שמיניות". כוכבות הסדרה
(צילום: יוסי צבקר)
"היה אלמנט משפחתי מאוד קיצוני בסדרה", מנתח חמיצר את סוד המשיכה של "השמינייה". "המבוגרים בסדרה הזאת, כמו בכל הסדרות שלי, הם בדרך כלל הרעים. הם הורים גרועים ואימפוטנטים או ממש עובדים עם הצד האפל - כמו ההורים של הגיבורים במקרה הזה. אני חושב שזה נותן לצופים חוויה שהם לא היו מעזים לדמיין, של קשר עם הורים ושל פרידה מהם במקום מסוים. סוג של שיקוף של התחושה שלך בתור מתבגר. שאתה שונא את ההורים שלך ולא יכול להיפטר מהם, אבל בסדרה אתה יכול. נראה לי שזה היה מנוע שהכניס ילדים מאוד חזק לסדרה כי הם הרגישו שבפעם הראשונה מראים להם מה המבוגרים אומרים עליהם דברים מאחורי הגב, איך מבוגרים חושבים, מה מניע אותם באמת, איך הם מסוגלים לעשות דברים איומים לילדים שלהם ועדיין יכולה להיות מזה גאולה. הייתה שם כנות לא פדגוגית. אני חושב שזה הימם את הצופים שלנו כי עד אז המשפחות היו משפחות של סיטקומים.
"יש דברים ב'שמינייה' שאני עד היום לא מאמין שנתנו לי לשדר. המתח הוא מאוד קיצוני והחיים והמוות נוכחים כל הזמן. זאת סדרת מתח שפוגשת טלנובלה והדרמה כל הזמן באוקטן מאוד גבוה. אני חושב שגם לזה יש חלק בהצלחה, כי ילדים הרגישו שאנחנו מכבדים אותם ומראים להם דברים שאסור להם לראות או ששייכים לעולם הסדרות שההורים שלהם צופים בהן". כשהוא מתייחס בריאיון ל"פנאי פלוס" לסדרות מקבילות, איבחן חמיצר כי "'השיר שלנו' ו'טלנובלה בע"מ' לא לוקחות את עצמן מראש ברצינות. הן פארודיות עם רגעים יפים וטקסט מבריק, כשהסאבטקסט אומר, 'באנו לעשות דאחקות'. אנחנו, לעומת זאת, לקחנו את עצמנו ברצינות תהומית, כאילו מדובר בספילברג וב-100 מיליון דולר".
השמיניההשמיניה
היסטריה ציבורית שהאיצה מאפס למאה. חברי "השמינייה" בהופעה
(צילום: מאיר אזולאי)
השחקנים עצמם התמודדו עם ההיסטריה הציבורית שהאיצה מאפס למאה, "הם היו די מסכנים חלק גדול מהזמן", מאשר חמיצר, "לחלקם זה היה ממש טראומתי. מיכאל אלוני עדיין מזכיר בכל ריאיון שהוא נותן שהוא פשוט שנא כל רגע. אתה לא מבין מי אתה, אתה בסך הכל בן 21 ומה אתה יודע מהחיים שלך ופתאום אתה מקפץ על במות וצריך לחתום לילדים. גם כשהיום כולם מבינים איך הכל עובד אי אפשר להכין מישהו ללהיות מפורסם בשנייה, לא משנה מי אתה".
ואם ההורים היו זקוקים לעוד סיבות לאפשר לצאצאים שלהם להשתגר אל הסדרה - הגיע פס הקול של הביטלס ונתן להם אחת. הלהקה האהובה על חמיצר כשהוא היה בגיל של אחיו גיבורי השמינייה נשתלה בסדרה כחלק מהיחסים בין שני התאומים, איה וניני, ובין אביהם שנחשב למת אבל התברר כחי מאוד בהמשך. "חשבתי שזה יהיה נחמד שהביטלס יהיה הדבר שלהם ושל אבא שלהם. בשום סצנה בסדרה לא דובר על הלהקה, יש רק תמונה שלה וברגע שהאבא מתגלה הוא משמיע להם את 'היי ג'וד', ואז לביטלס יש משמעות רגשית עבורם.
איה וניני פוגשים את אביהם
(מתוך "השמינייה", באדיבות ערוץ הילדים)
"רציתי גם לבדל את 'השמינייה' מסדרות אחרות, שהפסקול שלהן היה מי שפופולארי באותו זמן", מוסיף חמיצר. "זה היה נראה לי אידיוטי. במילא הילדים רואים את הפרק כי הוא מעניין, אז למה לא לשים מוזיקה שאני אוהב? למה אני צריך לסבול מוזיקה שלא מדברת אליי ושבעוד חצי שנה לא תהיה רלוונטית לאף אחד?". ההימור הצליח. בסקר שנערך בין 20 אלף צופים באתר ערוץ הילדים, כמעט 50 אחוז מהם העידו שהם התחילו לשמוע שירים של הביטלס בעקבות הצפייה בסדרה. "זה עבד טוב כי זה זה כאילו הצופים גילו את הלהקה במקרה, ואם אתה מגלה אותם לבד אתה מרגיש שהלהקה הזאת שלך, כמו כל דבר שקורה לילדים".

"אין יום שאני לא מקבל 20 הודעות מילדים שעכשיו ראו אותה בפעם הראשונה"

כך עברו על "השמינייה" שלוש עונות בריקודים עד שחמיצר אמר 'איני יכול עוד', והחליט להוריד את השאלטר על הסדרה. מהיכרותו כצופה עם תהליכי גסיסה של סדרות, הוא הבין בחושיו שעדיף לו לקטוע אותה כשהיא בטופ מאשר לגאול אותה מייסוריה שתי עונות מאוחר מדי, כשלאף אחד כבר לא אכפת. "אני חושב שזאת ההחלטה הכי חכמה שעשיתי במהלך העבודה על הסדרה", הוא מבטיח, "כי הדבר הכי מדהים ב'שמינייה' עבורי זה שהיא עדיין קיימת. אין יום שאני לא מקבל 20 הודעות מילדים שעכשיו ראו אותה בפעם הראשונה או מאנשים בני 25 שעכשיו רואים אותה בפעם ה-20, וב-VOD של HOT היא עדיין אחת הסדרות הכי נצפות, לא משנה כמה שנים עברו וכמה מיושנת היא נראית בכל מובן. משהו בסיפור שם עובד גם 15-16 שנים אחרי שהיא יצאה, ואני עדיין מרגיש שהיא חיה במובן מסוים".
הסיום, כאמור, היה אכזרי משהו והותיר בה אלמנט לא פתור, שאם הייתם צופים אדוקים ולא מיררתם בבכי בסצנת הסיום, כנראה שאין לכם לב. חמיצר עצמו המשיך להגשמת שאיפותיו האחרות, בין היתר לסדרות כמו "האי" ("חצי ריפ אוף מ'אבודים'", הוא מודה), "החממה" שנמכרה לנטפליקס ו"שכונה". ב- 2013 לא עמד חמיצר בפיתוי והשתתף בכתיבת שתי עונות נוספות ל"שמינייה". את הפרויקט הזה, שכונה "השמינייה - הדור הבא", וכיכבו בו בין היתר הילי ילון וידידיה ויטל, חמיצר היה מעדיף להשמיט מתולדותיה של השמינייה המופלאה.
שחקני "השמיניה"שחקני "השמיניה"
אם לא מיררתם בבכי בסצנת הסיום - לא היה לכם לב. "השמינייה"
(צילום: אוהד רומנו)
"זאת אולי הטעות הכי גדולה שעשיתי", הוא מצר. "לא הייתי צריך להחזיר את הסדרה". כך או כך, לשלוש העונות המקוריות של "השמינייה" תעמוד זכותה של סדרת הנוער שלקחה ברצינות תהומית את הקהל הצעיר והחנוני שלה, וזה החזיר לה אהבה והתבגר יחד איתה. "בתור ילד בעיקר פינטזתי שתהיה לי חבורה כזאת", מסכם חמיצר. "אני תמיד אומר שהיה לי מזל בתור ילד, כי היו שנים שהייתי ממש בתחתית אשפת הדירוג החברתי, והיו שנים שהייתי בטופ. אז הייתה לי חוויה קיצונית משני הכיוונים וממש התחברתי לזה בקלות, לילד הזה בן ה-15 שמאוד רוצה להשתייך למשהו. אני מאמין שהפוזיציה הזאת הפכה את הסדרה למשהו שאפשר להזדהות איתו".