הפזמונאי והמתרגם אבי קורן הלך לעולמו הערב (ה') בגיל 75. קורן, זוכה פרס אקו"ם על תרומתו לזמר העברי ופרס מפעל חיים מטעם אמ"י, חתום על כמה מהקלאסיקות הגדולות בזמר העברי, בהן "אנחנו לא צריכים", "בוא הביתה" ו"שלווה". הוא נפטר בבית החולים בילינסון בתום מאבק של שנים במחלת הסרטן.
אבי קורן נולד ברמת גן בשנת 1945. בשנת 1963 התגייס ללהקת הנח"ל במסגרת גרעין של השומר הצעיר ולאחר זמן קצר מונה למפקד הלהקה. בזמן שירותו הכיר את שולה חן, לה היה נשוי מאז 1967 ועד שנות ה-90.
3 צפייה בגלריה
אבי קורן
אבי קורן
אבי קורן
(צילום: ירון ברנר)
בריאיון ל-ynet סיפר לפני שנתיים על פגישתו ויחסיו עם חן: "כשהייתי מפקד הלהקה, התקבלה נערה צעירה מנהלל. כמפקד, לקחתי את הזכות והייתי הראשון שהציע לה חברות. היינו חברים, זוג, ואז הייתה החלטה ברורה שהפחות מוכשר מבין שנינו צריך לוותר, כי אם אנחנו רוצים לבנות חיים ביחד, לא טוב שניים בתחום הזה. בית אחד לא יכול להכיל אגו כזה גדול בשביל שניים. חוץ מזה שבלהקה היו איתי טוביה צפיר, ששי קשת, שלום חנוך, חנן יובל, אלי מגן ומנחם זילברמן, והבנתי שאני לא הכי מוכשר. בתחום הזה אם אתה לא 'הכי', אין לך מה לעשות". חן וקורן נישאו, הביאו לעולם בן ובת והם סבא וסבתא לשבעה נכדים ונכדות. מאוחר יותר השניים התגרשו.
את השיר "שלווה", אחד הפזמונים היותר מוכרים בזמר העברי, כתב קורן במהלך שירותו הצבאי והוא הפך לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית. "כתבתי אותו על ליל שבת בימי הטירונות שלי במחנה 80. בזמני עשינו טירונות שלושה וחצי חודשים. זה היה איום ונורא. הכניסו אותנו דרך השער ומאותו רגע אנחנו של הצבא. לי זה היה נורא קשה. והרגע הזה של ליל שבת שפתאום 24 שעות כל הגיהינום הזה נרגע, זה בעצם השיר 'שלווה'", קורן סיפר על הלהיט.
3 צפייה בגלריה
אבי קורן
אבי קורן
אבי קורן בלהקה
(צילום מתוך האלבום המשפחתי)
לאורך השניים עבד קורן עם שמות גדולים כמו יפה ירקוני, נעמי שמר, אילנית, אלונה טוראל וגם עם זמר צעיר בתחילת דרכו העונה לשם שלמה ארצי, לו כתב, כאמור, את הלהיט "יותר מזה אנחנו לא צריכים". "במאי בשם שמוליק אימברמן בא עם רעיון לעשות קליפים משירי הלהקות הצבאיות. אני מסתכל בקליפים ורואה פתאום חייל שר, יושב באמבטיה וקורע את המסך. אמרתי לשמוליק, 'תעצור, מה זה הדבר הזה? זה כוכב. הוא יוצא לך מתוך הטלוויזיה'. החייל הזה, שלמה ארצי, הגיע, ואמרתי לו, 'תשמע, אתה כוכב'. הוא אמר לי, 'איזה כוכב? תעזוב כוכב. אני לא רוצה בכלל להמשיך בזה, נרשמתי ללימודי משפטים'. אמרתי לו, 'בחייך, אתה הולך להיות ענק'. הוא אומר לי, 'איך נעשים כוכב? צריך להקליט, צריך שירים, מי יכתוב לי? מי יקליט איתי?' ואז אימברמן, שהוא גם מלחין, אמר לו: 'תשמע, יש לי מנגינה, אבי נמצא פה - ניתן לך שיר'". קורן נכנס לאחד החדרים ויצא עם השיר, "השיר הזה לא בא לי פתאום כשישבתי בחדר עריכה, התהלכתי עם הרעיון הזה הרבה שנים, אבל עד אז לא היה רגע שיוציא אותו ממני, כי זה היה מאוד עמוק".
קורן כתב ותרגם גם הצגות רבות לתיאטרון, בהם המחזה על חיי אדית פיאף "פדם פדם", "ברנשים וחלומות", "כל נדרי", "קרליבך חי", "מאחורי הגדר" ועוד. במשך שנים אף הופיע בערב שנקרא "כל הדרך חזרה", כאשר לפעמים התלוותה אליו שולה חן. בנוסף לעיסוקיו כפזמונאי, כמחזאי וכמתגרם, קורן אף פרסם ספרי שירה.
3 צפייה בגלריה
אבי קורן
אבי קורן
שולה חן ואבי קורן
(צילום מתוך האלבום המשפחתי)
הייתה לו אף נגיעה לעולם הרדיו: לאחר שירותו הצבאי הגיש תוכניות מוזיקליות בקול ישראל ולאחר מכן בגלי צה"ל, ובשנים האחרונות אף הגיש תוכנית שהוקדשה לזמר עברי ברדיו 103FM.
כשנשאל לפני שנתיים בריאיון ל-ynet האם הוא מרגיש שקיבל את הקרדיט לו הוא ראוי כמחזאי, השיב קורן: "תראה, זה יישמע צדקני ומצטנע. אף פעם לא הרגשתי שמגיע לי. כלום לא מגיע לי. מה שאני עושה, אני עושה. דווקא בתחום הזה, של כתיבת פזמונים, אתה מקבל את הפידבק מיד. אם הפזמון טוב ומצליח, אתה מקבל מיד מהקהל את התגובה. מהמאזינים. אם אתה חותר לעניין של פרסים, אז נכון שהיו שנים שסביבי כולם קיבלו פרסים ואני ישבתי וחיכיתי כמו ילד טוב. ידעתי שזה יגיע. ידעתי שאו שכשאזדקן או כשאחלה או שכבר לא יישאר אף אחד. זה בסוף יגיע אליי".
שולה חן ספדה לו הערב: "זכיתי לחיות לצד אדם נדיר, מוכשר וטוב לב. חבר נאמן ואבא וסבא למופת, שנגע בכל כך הרבה אנשים בשיריו ובכתיבתו הייחודית והאנושית. כמו רבים בתרבות הישראלית גם אני חייבת לו רבות. אבי היה יוצר בחסד, עם למעלה מ-500 שירים ומחזות, אבל לרבים מאוד שפגש בדרך היה גם חבר. חבר אמיתי, כזה שעליו אפשר תמיד לומר 'את אבי אני ממש אוהב'".
אור צלקובניק, מנכ"ל 103fm, ספד: "אבי קורן, אבי הקלאסיקות ומי שתרם תרומה ענקית לפזמונאות העברית בשיריו, הלך מאיתנו. הייתה לנו הזכות ליהנות מכשרונו, כשליווה אותנו בשנים האחרונות ברדיו כעורך 'שבת עברית'. לא היה מאושר ממנו מלעסוק בחומרים, שמהם צמח והפרה את כולנו, ואת התוצאה זכינו לשמוע ונמשיך להשמיע. יהי זכרו ברוך".