בפסטיבל חיפה שהתקיים השנה לא היה אף סרט של במאית בתחרות הישראלית העלילתית. בתחרות המקבילה בפסטיבל ירושלים הייתה אישה אחת בלבד - לימור שמילה, עם סרטה "ככה את אוהבת". כמובן שלא מדובר בבעיה מקומית, גם מנהלי פסטיבל קאן ופסטיבל ונציה מתמודדים עם סוגיות דומות כל שנה, כשמספר מועט של במאיות זוכות להשתתף בתחרויות הרשמיות. גם הוליווד אינה חסינה: רק לפני יומיים הוכרזו המועמדויות לטקס גלובוס הזהב - ולמרות שהבציר הנשי היה מאוד מכובד השנה, גם הפעם אף אישה לא הייתה מועמדת בקטגוריות הבימוי והתסריט.
אל החלל הזה נכנסות ליהי סבג ושירה מישר, בוגרות בית ספר לקולנוע מעלה, שיצרו סרטים קצרים והקימו את פסטיבל סרטי הנשים הראשון בירושלים. הפסטיבל יפתח ב-16 בדצמבר, ובמשך ארבעה ימים יציג ברחבי הבירה מבחר סרטים של במאיות מהשנים האחרונות. זו לא הפעם הראשונה שפסטיבל נשים מתקיים בישראל - זכור לטובה פסטיבל הנשים ברחובות שנסגר בגלל חוסר מימון בשנת 2014.
"היה לנו חלום להקים פסטיבל קולנוע נשי", מספרת סבג (29), "שירה ואני חברות באיגוד היוצרים בירושלים, פנינו ליו"ר האיגוד ולעיריית ירושלים שמאוד התלהבה מהרעיון, ומשם יצאנו לדרך". "זה מדהים איך הדבר התגלגל מרעיון לביצוע", מוסיפה מישר (28), "היה לנו חשוב לעשות את הפסטיבל בירושלים בגלל הגיוון בעיר. אנחנו מביאות גם סרטים של נשים דתיות, חילוניות וערביות".
את הגיוון הזה אפשר למצוא בקלות בתוכנייה, שבה סרט הפתיחה הוא "המועמדת המושלמת" של הבמאית הסעודית הייפא אל מנסור. הסרט הוקרן בפסטיבל ונציה האחרון וזו תהיה הקרנת הבכורה שלו בישראל. עוד אפשר למצוא את "פלטלנד" של הבמאית ג'ינה באס מדרום אפריקה, "אנדרגראונד בלט" של לינה צ'פלין, עץ תאנה" מלפני שנה של עלמוורק דוידיאן, "האחות של מוסלני" של ג'ונה סולימאן ועוד. הפסטיבל יתקיים בהפקת איגוד יוצרי הקולנוע בירושלים ובתמיכת עיריית ירושלים, המיזם לקולנוע וטלוויזיה ירושלים ומפעל הפיס.
מה החשיבות של פסטיבלי קולנוע נשים?
סבג: "המצב של במאיות הוא לא טוב. הפער בין נשים שמסיימות בתי ספר לקולנוע ועושות סרט גמר לאלה שאחר כך יוצאות לעשות פיצ'ר הוא מאוד גדול. המטרה היא לחגוג יצירה נשית, לעודד עשייה ולהראות שיש סרטים של במאיות, כי תודעה מייצרת שינוי".
מישר: "לאחרונה אנחנו כל הזמן שומעים על מקרים של אלימות נגד נשים. הפסטיבל עושה את ההפך - הוא לוקח את המקום החיובי והטוב".
מה לדעתכן גורם לפער הזה, בין סרטים של במאים לבמאיות?
סבג: "בכללי לעשות סרט זה דבר מאוד קשה. רק חמישה אחוזים מקבלים. אני לא יכולה לשים את האצבע על מה בדיוק הבעיה. אולי יותר קשה להעסיק יותר נשים. אני רואה את זה על הסטים - נגיד מישהי לא יכולה לבוא לצילומי לילה אז מורידים אותה. אבל זה לא רק חיי משפחה, אני בטוחה שיש עוד סיבות".
מישר: "יש משהו בסטים שהוא מאוד גברי. נכון שיש במאיות שהצליחו כמו טליה לביא שעשתה סרט בהיריון. אלה דברים שמשתנים ולוקח זמן, ואנחנו כן בשינוי".
ליהי סבג שירה מישרליהי סבג שירה מישר
ליהי סבג ושירה מישר, מקימות הפסטיבל
(צילום: יח"צ)
נשים בפסטיבלי קולנוע הוא אחד הנושאים המדוברים בתעשייה. האם לעשות פסטיבל נפרד הוא הפתרון?
סבג: "הפסטיבל נותן מקום לנשים. זה שלא היו סרטים של במאיות בפסטיבל חיפה וגם בירושלים המספר היה נמוך מאוד זה כי לא היו סרטים. בעיניי זה סוג של מעגל, אין מספיק סרטים של נשים ואין מספיק הזדמנויות".
מישר: "הרעיון הוא לא להוריד גברים, הרעיון הוא לתת במה לנשים. זו עוד במה לחגיגה נשית, לראות את הייבוא מהעולם, להעלות בעיות ולדבר על נושאים שנוגעים לנשים".
באילו קשיים נתקלתן בדרך?
סבג: "נתקלנו בכל העניין של ה-BDS, היה לנו סרט מצרי וממש רצינו להראות אותו אבל ההפצה לא זרמה איתנו. ואני לא יודעת אם זה קושי אבל בגלל שאנחנו בירושלים הגיוון היה מאוד חשוב לנו והיינו צריכות לייצר התאמות לקהילות השונות. למשל לתושבי מזרח העיר וגם לדתיות - אין לנו שום רצון לכפות שום דבר. זה לא קושי אבל זה אתגר, לשמור על איכות סרטים גבוהה שיכולה לייצר שיח וגם להתאים לקהילות ולשכונות השונות".
אתן מדברות על נשים חרדיות וערביות אבל לרוב זה לא הקהל של פסטיבלי קולנוע.
סבג: נכון, לא בטוח שהן יבואו לסינמטקים ולכן היה לנו חשוב להנגיש חלק מההקרנות לשכונות. יש הקרנות גם בשכונות דתיות וגם במזרח ירושלים".
איך נבחרו הסרטים?
מישר: "בגלל שהכל קרה מאוד מהר ולא היה לנו קול קורא אז ליקטנו סרטים מהשנים האחרונות והייתה ועדה אמנותית שהחליטה איזה סרטים יוקרנו בסוף".
מה לגבי שנה הבאה, יש כבר תכנונים?
מישר: "אנחנו רוצות שזה יהיה מוסד ולא משהו חד-פעמי. אני מרגישה שזו שליחות שתמשיך. יש לזה ערך - גם להביא יצירות של נשים, גם לדבר על הקשיים ובשנה הבאה אנחנו רוצות שיהיו יותר פאנלים".
סבג: "היינו רוצות גם מענק פיתוח לתסריט".
מישר: "הפסטיבל בעצם יצא מהארון רק כשהוא התפרסם, וקיבלנו המון פניות מנשים שרוצות להקרין את הסרט שלהן. אמרנו שהתוכנייה סגורה השנה, אבל היה מאוד כיף לדעת שאנחנו נותנות את המקום ואת הפלטפורמה הזאת. זה נותן אנרגיות לשנים הבאות".