גאי ריצ'י נמצא בשנים האחרונות ב"היפר דרייב" של עשייה. לא בהכרח של יצירה, לפחות לא במובן של איכות או חדשנות מהסוג שהקנה לסרטיו המוקדמים קהל מעריצים נאמן. פעם אחר פעם הוא חוזר למחוזות הז'אנרים החביבים עליו - סרטי שוד ופעולה, עם גברים שהפוזה הקולית והמאצ'ואיסטית שלהם מבוססת על משחקי דומיננטיות מול גברים אחרים, ורצף אינסופי של הקנטות הדדיות שמתחת להן יש "קוד כבוד" ונאמנות עמוקה. במבנה העלילתי הדברים מוכרים היטב: העלילות סבוכות ומשלבות משחקים ברצף הזמנים וטון מודע לעצמו.
"שטח אפור" - טריילר
(באדיבות פורום פילם)
זה ריצ'י, וזה מה שהוא מספק גם כשנדמה שהוא משעמם את עצמו. ייתכן שחלק מהחובבים המושבעים של סרטיו יתקרבו לנקודת המיצוי לאחר הצפייה ב"שטח אפור" (In The Grey) שמפגין שילוב של אדישות מכאנית ורישול.
בקודקוד משולש הדמויות העלילתי נמצאת עורכת הדין רייצ'ל ווילד (אייסה גונסאלס) המבריקה כשם שהיא יפה. תחום ההתמחות שלה הוא החזרת כספים מלווים סרבניים רבי עוצמה וממון. מדובר על סכומים שיכולים להגיע גם לתשע ספרות. עם אנשים שכאלו בתי המשפט הם רק מרכיב אחד במתקפה הרב-זרועית שהיא מתמרנת במיומנות-על, ולכן היא פועלת ב"תחום האפור". משמעות הדבר היא שימוש מרובה באנשי ביצוע שמיומנים בשלל טקטיקות של לחימה ומניפולציה. יחידת צלצל (ז"ל)+סיירת מטכ"ל.
הצלעות הגבריות במשולש הן של ברונקו (ג'ק ג'יילנהול) וסיד (הנרי קאוויל), צמד חמד שווילד הצילה בעבר מתקופת מאסר בכלא התאילנדי (למרות שהיא צעירה משמעותית משניהם הם מכנים אותה "אימא"). ברונקו הוא קצת יותר ציניקן, עם פוזה אפאתית שמקרינה ביטחון מוחלטת ביכולות שלו. סיד הוא "בחור טוב" יותר קונבנציונלי באופיו (גם אם הוא יקבל הזדמנות לזייף שכרות ולהשתין על רגל של שוטר).
ריצ'י כבר עבד עם שלושת השחקנים הראשיים. עם ג'יילנהול בסרט המלחמה היחסית מוצלח "החוזה" (2023), עם הנרי קאוויל ב"שם קוד מ.ל.א.ך" (2015) ו"היחידה ללוחמה לא ג'נטלמנית" (2024) שבו השתתפה גם גונסאלס שהמשיכה עם ריצ'י ל"מעיין הנעורים" (2025). גם מהבחינה הזו לא נראה שריצ'י מאתגר את עצמו במיוחד. מבין השלושה גונסאלס היא זו שפחות עובדת על אוטומט.
ברונקו וסיד מפעילים צוות שכולל אדם ממוצא אסייתי, אדם שחור ואדם מזוקן. זה בערך מה שאתם תדעו עליהם. השמות של החברים בקבוצה יוזכרו, אבל לא תדעו עליהם שוב דבר עד סוף הסרט. ככה זה נראה כשבונים בצורה מרושלת צוות ל"משימה בלתי אפשרית". לקראת סוף הסרט, כשאחד מהאנשים בצוות המלווה יהיה בסיטואציה גורלית, הדמויות הראשיות תתנהגנה כאילו זה דבר שאמור לנו להיות אכפת ממנו. זה כמעט מכמיר לב בהתחשב בחוסר ההשקעה של הסרט בפיתוח הדמויות.
הרע בסיפור הוא סלאזאר, איש עסקים שידו בכל וקרימינל בכיר שממש לא מתכוון להחזיר מיליארד דולר שלווה מחברת השקעות. מגלם אותו קרלוס ברדם, אחיו הגדול של חאווייר ברדם, שבנה קריירה על גילום דמויות מסוג זה (כמו אחיו הצעיר גם קרלוס הוא אוהד גדול של המפעל הציוני). ווילד יוצרת קשר עם בובי שיין (רוזמונד פייק), מנהלת בחברת ההשקעות שהלוותה לסלאזאר את מיליארד הדולרים האבודים, ומבטיחה להשיב את הכסף תמורת כ-10 אחוז מהחוב.
מנקודה זו מתחילה להתגלגל העלילה הכוללת שימוש מרובה בסיקוונסים שמציגים פרטים בתוכניות של הדמויות. עוד תוכנית ועוד תוכנית גיבוי, ועוד גיבוי לגיבוי – וכל אחת מהן זוכה למונטאז' עם וויס-אובר. הכל חולף במהירות כה רבה עד שאין זמן – ומוטב שלא יהיה זמן – לחשוב כמה לא סביר שהתוכניות תצלחנה. כשיש תכנון שלא בוצע בפועל בשלב אחד של הסרט, מובטח שהוא יחזור וייושם בהמשך. זו צורה עצלה ליצירת פוזה של תחכום שאמורה להספיק לצופים הלא בררניים .
בסרטים מסוג זה ההצגה של "התוכנית הסבוכה" והביצוע שלה בפועל דורשים איזון ומחשבה. הבמאי בריאן דה פלמה קבע את רף מצוינות לקטעים מסוג זה ב"משימה בלתי אפשרית" (1996), בפריצה לכספת במטה ה-CIA. יש ערך רב בלספר מה התוכנית, אבל לא לספר הכול. להציג את הביצוע בפועל, אבל לתת לדברים גם להשתבש בדרכים לא צפויות. אבל ריצ'י מראה הכול, והדמויות מצליחות לבצע על פי התוכנית – כמעט ללא סטייה. ניתן היה לחשוב שאחרי כל כך הרבה סרטים ריצ'י כבר לא יבצע טעויות של טירונים. ואולי זה פשוט חוסר אכפתיות כשאתה אתה הופך לבמאי שעובד בשיטת הסרט הנע.
ההפקה הבעייתית ניכרת בתוצאה הסופית. הסרט צולם בקיץ 2023, ומגיע למסכים כמעט שלוש שנים מאוחר יותר. מה שצולם נזקק לצילומי השלמה, אך המועד של ביצועם הלך ונדחה בגלל מחויבויות מקצועיות אחרות של השחקנים המבוקשים ושל הבמאי (ריצ'י עבד בשנים אלו על ארבעה סרטים ושתי סדרות טלוויזיה). קצת יותר משנה לאחר השלמת הצילומים התייאשו בחברת ההפצה ליונסגייט ופרשו מהעניין. המפיצה השנייה, חברת בלאק בר, נשארה לבד וכנראה שהחליטו שם לשחרר את הסרט ללא אותם צילומי השלמה. אולי בגלל זה הסרט קצר יחסית (97 דק') והסצנות האחרונות שלו תפורות בגסות.
חברה נוספת שמעורבת בסרט היא חברת ההפקה הסעודית Red Sea Film Foundation, שכבר עבדה עם ריצ'י ב"היחידה ללוחמה לא ג'נטלמנית". יש לה תפקיד חשוב בניסיון של סעודיה להפוך למוקד של הפקות בינלאומיות. מצד אחד זה אומר שיש נוכחות לא מבוטלת של המזרח התיכון בסרט – ובאופן ספציפי לעיר ג'דה בערב הסעודית. אך יש לכך ממד נוסף שקשור לתככים הפיננסים של הסרט. חברת ההשקעות המרומה ע"י סלאזאר נקראת ספנסר-גולדשטיין, ויש לא מעט רמזים לכך היא חברה נכלולית למדי. לסלאזאר יש עורך דין שמשמש כמוציא לפועל של הנוכלויות הפיננסיות של הבוס ושמו הוא ויליאם הורוביץ (ומגלם אותו השחקן היהודי פישר סטיבנס). כנראה שלא יצא לעם היהודי יותר מדי מזה שריצ'י למד קבלה והוא דובר עברית.
