"האמונה שלנו כבר אבדה. תחזיר לנו אותה בבקשה": חברותיה של היימנוט קסאו שרות ומתפללות לזכרה, לאחר שיותר מחודש חלף מאז הן ראו אותה לאחרונה. חברותיה לכיתה ד' בבית הספר היסודי 'שבט סופר' בחצור הגלילית, יצאו עם היימנוט בת התשע לטיול שנתי ובצהרי יום ראשון 25 בפברואר נפרדו ממנה בחיבוק לשלום. כמה שעות לאחר מכן היא כבר נעלמה ומאז אין כל קצה חוט אודותיה. לפני חמישה ימים כתבו לה כמה מחברותיה תפילה. נטעלי אזרזר שיתפה בה את אביה, אופיר אזרזר, בעל אולפן הקלטות "תגל" וקלידן שהלחין את המילים שכתבו והציע להן לשיר לכבודה.
"האמונה שלנו כבר אבדה. תחזיר לנו אותה בבקשה. אמן גם בלי שריטה. תחזיר לנו את היימנוט שלנו בריאה ושלמה", כתבו הילדות שרק חגגו תשע שנים ולא מבינות למה ילדה קטנה בגילן נחטפת ונעלמת מעל פני האדמה, ואין אף מבוגר בעולם שיוציא אותה מהשאול וישיב אותה אל הוריה ואליהן. "אני וחברה שלי כתבנו את זה כתפילה כי היימנוט כבר חודש נעדרת ואני מאוד מתגעגעת אליה", אמרה ל-ynet נטעלי אזרזר. היא סיפרה כי "היימנוט חברה טובה שלי. כל הזמן מחייכת וצוחקת ועוזרת לכל החברות. אם מישהי הייתה מקבלת מכה היא מיד רצה אליה ומחבקת ומרגיעה".
אופיר אביה הסביר כי "נטעלי הראתה לי את השיר, וביחד עם חברה שהייתה איתה הן סיפרו לי כמה הן מתגעגעות אליה ולכן הן כתבו אותו. הצעתי להן שאלחין אותו ואתמול הן הגיעו לאולפן, לימדתי אותן לשיר והן הקליטו ומאוד התרגשו". מאז שנעלמה היימנוט, בבית הספר מלווים אנשי מקצוע וצוות המורים את התלמידים המודאגים ועוטפים אותם, בתקווה לחזרתה. התלמידים לקחו חלק בחיפושים אחריה, תלו שלטים וקיימו עצרות תפילה יחד עם בני משפחתה. "בימים הראשונים הבנות היו עם חוסר ביטחון ושאלו הרבה שאלות", מתאר אופיר. "עד היום הן מזכירות כמה שמחה הכניסה היימנוט לכיתה ואיך החיוך שלה היה מדביק את כולם, ועכשיו הכיתה כבר לא שמחה. הן השתתפו בהפרשות חלה ואפילו יצאו לחיפושים אחרי חברתן והזכירו אותה בתפילות של פורים. באותו יום שהיא נעלמה, הן היו איתה בטיול בבוקר. ראיתי אותה גם אז, מצאתי כובע שאבד לה והבאתי לה אותו והיא חייכה חיוך ביישני. זה מאוד עצוב ומדאיג".
1 צפייה בגלריה
היימנוט קסאו
היימנוט קסאו
היימנוט קסאו
למרות שבמילות השיר שיתפו חברותיה של היימנוט כי כבר איבדו אמונה בשובה, נטעלי לא איבדה את התקווה: "כשאני אראה אותה אספר שדאגנו לה מאוד ואני אראה לה את השיר שהכנו לכבודה. אנחנו מתפללים כל יום בבית הספר ובבית שהיא תחזור ומדליקים נר לכבודה".