"חי" - עפרה חזה (1983)
לאיזה מקום הגיע: 2
בסוף, שירי אירוויזיון טובים – ורובם אינם כאלו - הם מוצרי פופ קלילים שצריכים להזדמזם לאחר האזנה אחת. "חי" היה יותר מזה. הרבה יותר. כשעפרה חזה עלתה על במת התחרות במינכן ב-1983 ושרה למיליוני הצופים בעולם את המילים שכתב אהוד מנור והלחין אבי טולדנו, נדמה שלפחות בישראל, לא נותרה עין אחת יבשה. רגע לפני שחזה קיבלה את השיר, מנור הציע אותו לירדנה ארזי - המתחרה הגדולה שלה במצעדים – שבחרה לוותר עליו. למרות ש"חי" הגיע "רק" למקום השני, הוא נותר אחד מהניצחונות הישראלים הכי גדולים בתחרות. כמה שנים לאחר מכן, חזה הפכה לכוכבת ענקית גם בגרמניה, וסימנה עוד וי ישראלי גדול. אמיר שוורץ
"השקט שנשאר" - שירי מימון (2005)
לאיזה מקום הגיע: 4
פעם לייצג את ישראל באירוויזיון לא היה הפרס הראשון בריאליטי, אלא פרס ניחומים עבור מי שהפסיד. וכך, שנתיים בלבד אחרי הגמר ההיסטורי של "כוכב נולד" בניצנים, שירי מימון כבשה את הקדם-אירוויזיון כשהביסה מתחרים כמו צביקה פיק, זהבה בן ורינת גבאי וברגע האמת בקייב התברר שהקהל הישראלי לא טעה: "השקט שנשאר" הוא בלדת פופ מושלמת, סוחפת כמו מערבולת ומנחמת כמו גלידה אחרי פרידה. ברור שהגיע לו יותר מהמקום הרביעי (והוא בטח ברמה יותר גבוהה מהזוכה, My Number One של הלנה פפריצו היווניה), אבל להגיע כל כך רחוק אחרי אינתיפאדה בשטחים ועוד עם שיר שחצי ממנו מבוצע בשפה העברית? היינו כחולמים. עינב שיף
"גולדן בוי" - נדב גדג' (2015)
לאיזה מקום הגיע: 9
לפני שהאירוויזיון הפך לאחת החזיתות המרכזיות של ישראל בעולם, במשך שנים רק יחידי סגולה באמת צפו כאן בתחרות. בתחילת העשור הקודם, עם שירים פחות בולטים ומושקעים, ישראל אפילו לא הצליחה להעפיל לגמר - אבל אז משהו השתנה.
קשת, עם "הכוכב הבא", חברה לתאגיד השידור הציבורי שזה עתה נפרד מחבלי הערוץ הראשון - ואת השנים השחונות שבר "גולדן בוי" של נדב גדג'. כשדורון מדלי פיצח לראשונה את הנוסחה שתוביל אותו בהמשך גם לניצחון עם "טוי", הוא יצר שיר קצבי עם נגיעות ים-תיכוניות, אנגלית פופית ופזמון בלתי נשכח. גדג' אמנם לא זכה, אבל אחרי שנים של כישלונות הוא החזיר את ישראל לטופ 10 - וסלל את הדרך למהפך שהגיע אחריו. איה חיות
"עולה עולה" – יזהר כהן (1985)
לאיזה מקום הגיע: 5
קחו את יזהר כהן שזכה עם "אבניבי", תוסיפו לו את קובי אשרת שזכה כמלחין של "הללויה" וקיבלתם הרכב מנצח. טוב, כמעט מנצח. על הנייר, "עולה עולה", שליחנו לאירוויזיון שנערך בגטבורג, שבדיה ב-1985, היה אמור לחזור עם הזכייה השלישית בתחרות. המסע של כהן החל בקדם די קשה, שבו הוא הצליח לחלוף על פניהם של "כמו צועני" של שלישיית כמו צועני ו"עוד נגיע" של ירדנה ארזי. למרות ש"עולה עולה" סיים רק במקום החמישי, הוא אחד מהנציגים הכי שמחים שישראל שלחה לתחרות, הרבה בזכות תופי הטימפני המרעימים בסוף הבתים ומחיאות הכפיים המידבקות בפזמון. ויש גם בונוס: אדם, כוכב הפופ הגדול של שלהי האייטיז הישראלי, התגלה כאן. אמיר שוורץ
Feker Libi - עדן אלנה (2020)
לאיזה מקום הגיע: לא זכה להתחרות
הקורונה גרמה לאבידות בנפש, מפלות כלכליות וסגרים בכל רחבי העולם, אך יש לה עוד קורבן אחד נשכח - השיר "פקר ליבי" שהיינו אמורים לשלוח לאירוויזיון 2020 בביצוע עדן אלנה. על המילים הופקדו דורון מדלי ועידן רייכל ועל ההפקה ינון יהל, ויחד הם רקחו שיר אהבה שמשלב ארבע שפות שנוכחות במרחב הישראלי: עברית, אנגלית, ערבית וגם אמהרית. אלנה הצליחה ללהטט בין מתיקות לסקסיות, וכשביצעה את השיר בלייב במשדר השיר הרשמי לאירוויזיון היה ניכר שזה הפייבוריט שלה. הכול השתנה כשהקורונה הובילה לביטול התחרות, ובשנה לאחר מכן ישראל חויבה לשלוח שיר חדש. כך הפסדנו שיר שהימרו עליו למקום גבוה מאוד לטובת Set Me Free הבנאלי. לפחות למדנו ש"פקר ליבי" באמהרית זה אהוב ליבי, ולכמה רגעים היה מקובל שכל ישראלי וישראלית יכולים לרקוד עם הכתפיים. שירה נאות
"נתתי לה חיי" – כוורת (1974)
לאיזה מקום הגיע: 7
חוקי התחרות קובעים שעל הבמה יכולים להיות מקסימום שישה אנשים. אז מה עושים כשרוצים לשלוח להקה שבה חברים שבעה? התשובה: נותנים לקלידן יוני רכטר "לנצח" על התזמורת. "נתתי לה חיי", היה בסך הכול השיר השני שישראל שלחה לתחרות. דני סנדרסון של אחרי מלחמת יום הכיפורים אומנם כלל בו שורות כ"אחד אומר שנגמרים לו השמיים, כשיש מספיק אוויר למדינה או שתיים", אבל בגלל הדימוי הקליל של כוורת נדמה שאף אחד לא קלט – או רצה לקלוט – למה הוא מתכוון באמת. למרות ש"נתתי לה חיי" הוא מהשירים היותר טובים שישראל שלחה לאירוויזיון, לא היה לו באמת סיכוי, בטח לא כשמולו התמודדה להקת אבבא עם Waterloo. אמיר שוורץ
Toy - נטע ברזילי (2018)
לאיזה מקום הגיע: 1
יש שירים שכבר מהשמיעה הראשונה מרגישים כמו רגע היסטורי בהתהוות - ו"טוי" היה בדיוק כזה. מהרגע שבו נטע ברזילי עלתה עם הלופר, הקרקורים, האנרגיה המתפוצצת והופעה שלא דמתה לשום דבר אחר על הבמה, היה ברור שישראל לא הגיעה לאירוויזיון 2018 כדי להשתתף - אלא כדי לנצח.
עם שיר חצוף, ממכר ומבריק שדורון מדלי וסתיו בגר תפרו בדיוק למידותיה, ברזילי הצליחה להפוך את כל מה שנחשב פעם מוזר או מוגזם מדי ליתרון עצום. ובתקופה שעוד נדמה היה שמוזיקה באמת יכולה לגבור על הכול, הניצחון הזה הרגיש לרגע כמו הוכחה שיש רגעים שבהם כריזמה, מקוריות ושיר ענק מצליחים להשתיק גם את כל רעשי הפוליטיקה ולהביא את אירופה לישראל.
Push the Button - טיפקס (2007)
לאיזה מקום הגיע: לא העפיל לגמר
הבחירה בטיפקס לייצג את ישראל באירוויזיון 2007 לא החליקה בגרון, והשיר שבסופו של דבר אחר כבר היה נתקע במיצרי הורמוז של הלוע. אבל הבעיה היחידה של Push The Button זה שהוא הקדים את זמנו בערך ב-20 שנה ולא רק בהקשר של התחרות: אז, אפילו בישראל לא ידעו איך לעכל את הכאוטיות של השיר, השינויים, המחוות, הציטוטים (כולל לשירי האירוויזיון של כוורת ועפרה חזה) וכמובן העולם המטורף שהצטייר מהטקסט. היום כל העולם מחכה לראות מי יעשה פוש דה באטון קודם. עינב שיף
"יום הולדת" - עדן (1999)
לאיזה מקום הגיע: 5
אחרי ההצלחה של "דיווה" המוחצן (שבאופן מפתיע נשאר מחוץ לרשימה זו), נדמה שלקראת אירוויזיון 1999 שהתארח בבנייני האומה בירושלים רצו למצוא מכנה משותף שיפנה באופן שווה לכל אדם בעולם. כולנו נולדנו, ולכולנו (כמעט, מחילה מילידי 29 בפברואר) יום ההולדת בא פעם בשנה! ג'קי עובד, גבריאל בטלר, יעקב למאי ומשה דץ כתבו את השיר, ששילב מילים בעברית ואנגלית, ובוצע על ידי להקת עדן בשיאה של מגפת הבוי-בנד ששטפה את הגלובוס. "יום הולדת" סיים לבסוף במקום החמישי, אבל בינינו - זה לא פחות משיר של ווינרים. עובדה שמאז הוא מלווה כל חגיגת יום הולדת בערך, אבל רבים בכלל לא יודעים שבמקור הוא שיר אירוויזיון. עומר טסל
"הלילה" – הכל עובר חביבי (1981)
לאיזה מקום הגיע: 7
האגדה מספרת ששלומית אהרון ויתרה על "הללויה" בגלל שחטפה מכת חשמל במהלך ההקלטות. אבל בפעם השנייה שלהקת הכל עובר חביבי קיבלה הזדמנות לייצג את ישראל באירוויזיון, אהרון לא התכוונה לוותר. אחרי שתי זכיות רצופות – ישראל נעדרה מהתחרות שנערכה ב-1980, כיוון שזו נערכה ביום הזיכרון – יותר מאדם אחד בארץ פינטז שיש מצב לשחזר את ההישג. ייתכן שזו הייתה הסיבה שבגללה חזרו על הפורמט המגדרי שעבד ב"הללויה" – זמרת עם שלושה מלווים. אהרון, אז בהיריון ובחודש השביעי, ושלושת הגברים שלצדה (כן, כולל ההוא עם השפם) הגיעו לתחרות בדבלין עם שיר מצוין (שהיא כתבה יחד עם יובל דור ושוקי לוי הלחין), סיפקו ביצוע טוב אך נאלצו להסתפק במקום השביעי. אמיר שוורץ
"כאן" - אורנה ומשה דץ (1991)
לאיזה מקום הגיע: 3
ב-1991 דץ ודצה היו פאוור-קאפל ישראלי בתחילת דרכו, עדיין לא כוכבי ילדים מוכרים בכל בית, אבל בהחלט זמרים שיש מאחוריהם שני אלבומים וגיבוי של עוזי חיטמן שכתב והלחין את "כאן". השניים סחפו את הקדם אירוויזיון הישראלי, ואחר כך את אירופה כשהגיעו למקום השלישי באירוויזיון - במרחק זעיר מאוד מהמקום הראשון. זו קפסולה של מתחרה ישראלי - פופ לאומי ופומפוזי, פזמון קליט שיש בו מילה אחת קלה לשינון ("כאן", "חי". מה ההבדל?) וסיום במודולציה בלתי נשכחת.
אלא ש"כאן" הוא לא רק שיר פטריוטי אדיר משום שהוא מבטא תשוקה להשתרש בארץ, אלא בעיקר משום שהוא מציין בחצי מילה את היכולת לפתוח דלת לשכנים שלנו ולומר להם "אהלן" - מילה בערבית שרומזת ליכולת לקיים חיי שלום במדינה. וחוץ מזה, סיבה נוספת שאני כל כך אוהבת את השיר הזה היא שבשולחן השיפוט הדצים ישבו עם שלטים שכתוב עליהם "תודץ" ו"תודצה". איך אפשר שלא להתאהב בנציגים שכאלה. שירה נאות
"אבניבי" - יזהר כהן (1978)
לאיזה מקום הגיע: 1
קדחת הדיסקו לא פסחה על מולדתנו הקטנה, ובשנת 1978 השיר שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש קיבל את הבמה הראויה לו: במקום פסטיבל שירי הילדים שאליו יועד בהתחלה, הוחלט לקחת אותו כמה שיותר רחוק - לפסטיבל הזמר והפזמון. משם הדרך לאירופה הייתה קצרה, והיא הביאה לנו את הגביע וכמובן גם את הזכות לארח את התחרות בשנה לאחר מכן. לא רק ש"אבניבי" נשאר באנגר עד לימנו, בשנה שעברה הוא אפילו זכה לגרסת כיסוי תאילנדית בסדרת הלהיט "הלוטוס הלבן" ולהוכיח שאהבה ומוזיקה הן שפות אוניברסליות שכולם מבינים. עומר טסל
Time - איזבו (2012)
לאיזה מקום הגיע: לא העפיל לגמר
בגדול, זה מחדל יצירתי שטרם נכתבה קומדיה סאטירית שנונה על האופן המוזר שבו מצאה את עצמה להקת שוליים מתל אביב על במת האירוויזיון (כמה לסתות עדיין לא התאוששו מהנפילה לאחר שיצאה ההודעה מטעם רשות השידור). ומרגע שקם הדבר ונהיה, לא היה צריך דוקטורט באירוויזיון כדי לדעת שהוא לא ייגמר בניצחון, אבל זאת גם לא אשמתה של איזבו ובטח לא של Time, שיר כיפי ומרים שהביא בקליפת אגוז את כל מה שיפה במפגש בין אינדי-רוק למוזיקה ערבית. דוז פואה לא היה שם, אבל הזמן עושה ל-Time רק טוב. עינב שיף
"זה רק ספורט" - דפנה דקל (1992)
לאיזה מקום הגיע: 6
אומרים שכל הטרנדים מגיעים לישראל באיחור וזה מסביר למה השיר הכי אייטיזי בעולם היה הנציג שלנו לאירוויזיון בשנת 1992. הג'קטים הצבעוניים, מכונות התופים, התלתלים האייקוניים של דפנה דקל ופזמון אחד חזרתי ומצוין. השיר נכתב על ידי אהוד מנור בקריצה לאולימפיאדה שהתרחשה באותה שנה בברצלונה, אבל בגרסה שנשלחה לאירוויזיון המיקוד הוא בכמה כיף זה להתמסר לקצב ולוותר על שאיפות לגדולה או לרצינות. מה שכל כך מרענן בשיר הזה זה שהוא מנוגד למה שישראל בדרך כלל מנסה להשיג מהאירוויזיון. בישראל האירוויזיון תמיד כבד ורציני, תמיד הופך לשאלה על גורל העם היהודי ואיך הוא ייתפס בעיניים האנטישמיות באירופה. אבל דווקא השיר הזה, הפשוט והקליל, הגיע למקום בשישי והמכובד. דפנה דקל ואהוד מנור הצליחו להזכיר לישראלים שהאירוויזיון הוא רק ספורט - לא שאלה על המשך קיומו של העם היהודי. שירה נאות
"כאילו כאן" - בועז מעודה
לאיזה מקום הגיע: 9
היום כבר טבעי לנו לחכות לגמר ריאליטי כדי לגלות מי ייצג את ישראל באירוויזיון, אבל ב-2008 זה עוד היה מהלך די חדשני. בועז מעודה, שזכה ב"כוכב נולד" כשגבר על מארינה מקסימיליאן, נשלח לבלגרד עם "כאילו כאן" - בלדה שכתבו דנה אינטרנשיונל, זוכת האירוויזיון הישראלית המיתולוגית, ושותפה שי כרם.
עם שילוב נדיר בין דרמה אירופית גדולה לרגש מאוד ישראלי מסורתי ואינטימי, מעודה סיפק את אחד הביצועים הקוליים המרשימים שישראל שלחה לתחרות, אבל איכשהו נדחק עם השנים לשולי הזיכרון הקולקטיבי, חבל כי הוא נשאר אחד השירים הכי יפים, אלגנטיים ועל-זמניים שהיו לישראל באירוויזיון. איה חיות
"אי שם" – אילנית (1973)
לאיזה מקום הגיע: 4
הקלישאה גורסת שהפעם הראשונה היא אף פעם לא משהו, אבל במבט לאחור, ישראל בהחלט יכולה להתגאות בביקור הבכורה שלה בתחרות הזמר האירופאית שנערכה ב-1973 בלוקסמבורג. התחרות התקיימה כחצי שנה לפני מלחמת יום הכיפורים, כשישראל הייתה עדיין די תמימה בכל מה שנוגע לטרנדים בפופ העולמי. למשימה נשלחת אילנית – כוכבת הפופ הכי מצליחה (לא פחות משבע זכיות רצופות בתואר "זמרת השנה"), אהובה ובלונדינית בארץ.
עם שמלה שאין לה סוף, היא ביצעה את "אי שם" הנפלא שכתבו עבורה אהוד מנור ונורית הירש. אילנית סיימה במקום הרביעי והסופר מכובד, תוך שהיא מפסידה בדרך לבין היתר לאן מארי דוד ולקליף ריצ'ארד. לא ממש כוחות. ארבע שנים אחרי, הזמרת חזרה לסיבוב נוסף באירוויזיון, הפעם עם "אהבה היא שיר לשניים". אמיר שוורץ
