אחרי ימים של אי-ודאות, שבהם נדמה היה שההסלמה מול איראן עלולה להשאיר גם את שבוע הספר מחוץ ללוח האירועים - החגיגה הספרותית נפתחה השבוע כמתוכנן. לרגל המאורע, ריכזנו עבורכם כמה מהספרים הבולטים, המפתיעים והמהנים שראו אור בשנה החולפת.
"חטוף" / אלי שרעבי (הוצאה לאור: סלע מאיר)
ספר הוא לרוב תולדה של עבודה ממושכת הכוללת התחבטויות פנימיות, פענוח, שכתוב ותובנות מאוחרות. אבל יש ספרים שצריכים לצאת לעולם מהר. "חטוף" של אלי שרעבי, שיצא לאור פחות מארבעה חודשים לאחר ששוחרר משבי חמאס, הוא ספר כזה.
הזמן הקצר שעבר בין תקופת השבי לבין פרסומה של העדות משם, שומר עליה אותנטית וחפה מפילטרים של פרספקטיבה ועיבוד מאוחר של זיכרונות. שרעבי, שאיבד באותו בוקר נורא של 7 באוקטובר את כל משפחתו, ולמשך תקופה ארוכה גם את חרותו, אינו מבקש שתזילו דמעה על הכתף שלו. ברובו זהו תיעוד קר ושכלתני של חיים בתוך גיהינום. ניתוק הרגש המכוון וניתוב האנרגיות הפנימיות של שרעבי לטובת ההישרדות שלו ושל חבריו לשבי, מעניקים למילים של שרעבי פסקול שקט ומצמרר - והופכים את העדות כולה למסמך עוצמתי על גדלותה של הנפש האנושית. אליסף דעואל
"חיים אחרים משלי" / עמנואל קארר (הוצאה לאור: בבל, ידיעות ספרים)
"חיים אחרים משלי" נולד מתוך שני אירועים מטלטלים שחווה עמנואל קארר בחייו. הראשון - מפגש עם משפחה שאיבדה את בתה באסון הצונאמי בסרי לנקה, והשני - הסיפור של גיסתו, שופטת צעירה שנפטרה מסרטן, והותירה אחריה בעל וילדות.
מתוך הסיפורים הללו הוא כותב מסה אישית, חכמה ומלאת חמלה על אהבה, אובדן, זוגיות והאופן שבו בני אדם מתמודדים עם כאב. אבל מה שהופך את הספר באמת ליוצא דופן ואת קארר לאחד מגדולי הסופרים בדורו, הוא לא רק התובנות שבו - אלא הדרך שבה הוא מצליח להפוך את המציאות עצמה לספרות. זו תזכורת לכך שגם בעידן שבו נדמה שהכול כבר סופר, עדיין יש כאלו שמוצאים דרך חדשה לגמרי לספר סיפור. איה חיות
Half His Age / ג'נט מקארדי
אחרי שהממואר שלה I'm Glad My Mom Died הפך לרב-מכר בינלאומי, השחקנית-לשעבר ג'נט מקארדי ("איי קרלי") חוזרת למדף הספרים עם רומן ראשון שעוסק בנושא שיצירות רבות נוטות לעשות לו דווקא רומנטיזציה: מערכת יחסים בין תלמידת תיכון למורה מבוגר.
אלא שבמקום סיפור פתייני על אהבה אסורה, מקארדי מתמקדת דווקא בפערי הכוחות, בבדידות ובצורך הנואש בתשומת לב שחשה וולדו, הגיבורה התיכוניסטית מהבית השבור שמתאהבת במר קורגי, המורה בן ה-40 שלה לכתיבה יוצרת בבית הספר. התוצאה היא ספר סוחף, שגם אם לפעמים לוקח את הקורא למחוזות שיגרמו לו לנוע באי-נוחות, הוא עדיין מצליח לבחון נושא נפיץ ומוכר מזוית מורכבת, מפוכחת ובעיקר מעוררת מחשבה. נעמה ברקן
"קרבה יתרה" / סלין אסייג (הוצאה לאור: יצירה עברית, חוג קריאה)
לא חייבים לשמוע אזעקות כדי להרגיש את הדריכות מהרע האורב. לא תמיד יש אזהרה או קול שדורש ממך לפחד. ספרה היפה של סלין אסייג (גילוי נאות: אסייג עורכת המקור של ידיעות ספרים, שבו יצא ספרי) הוא יומן גיבורה שמתקיים אחרי טבח 7 באוקטובר. זה ספר על החיים בתוך המלחמה. מה קורה לכולם בתוכה. ההשפעה על השכונה העלובה בבת ים, בעלי החנויות, התושבים המסכנים ממילא. הסגנון המיוחד של אסייג, אישי ופרטי אבל גם מוכר כמו בית, הוא סיבה מספיק טובה לצלול פנימה לביקור אצלה בראש. יערה יעקב
"במחילה מכבודה של אשת המערות" / אופיר טושה גפלה (הוצאה לאור: כתר)
במבט ראשון, "במחילה מכבודה של אשת המערות" נראה כמו סיפור אישי ומשפחתי, קטן ונוגה: בן שמנסה להבין את החלטתו של אביו להיעלם מחייו ומחיי אמו, ואת האופן שבו הבחירה הזו עיצבה את עולמו. אלא שככל שהדפים מתקדמים, מתברר שהשאלות האישיות הללו הן רק שער לעולם שלם, מוכר למראית עין אך מעוות בדרכים עדינות ומטרידות.
8 צפייה בגלריה
עטיפת הספר "במחילה מכבודה של אשת המערות", מאת אופיר טושה גפלה
(באדיבות כתר הוצאה לאור)
זהו כוחו הגדול של אופיר טושה גפלה בספר שאי-אפשר שלא לקרוא בנשימה אחת: הוא בורא מציאות דיסטופית שאינה נשענת על המצאות גרנדיוזיות או על חזונות עתידניים, אלא על הסטה קלה של המציאות המוכרת. אט-אט צומח סביב הסיפור האישי עולם מפחיד אך משכנע, שמעורר אי-נוחות דווקא משום שהוא נשען על פחדים ממשיים ומציג גרסה קיצונית - אך אפשרית - של מציאות שהופכת מנוכרת וקשה יותר מיום ליום. איה חיות
"דיוקן עצמי של אימי" / יערה שחורי (הוצאה לאור: כתר)
זו מחשבה בלתי נסבלת לחשוב על מותה של אם. על מחיקה מהעולם שמעלים גם חלקים בילדיה. איך חיים בלי מי שממנה הגעת ומי אתה הופך להיות בלעדיה? יערה שחורי כתבה את "דיוקן עצמי של אימי" לאמא שלה. קשה לכתוב את אמא שלך. קשה לדבר אותה, להחליט אותה. לזכור אותה באופן הכי אותנטי שיבנה אישה בדפים.
בשנות ה-60 יוצאת נערה למסע מתל אביב לארגנטינה כדי להתחיל חיים חדשים. היא עוברת תחנות בחייה כמו קומונה באיטליה וחיים בקיבוץ. זה ספר יפה ואמיץ. שמונה שנים הוא לקח, עם שתי גניזות. אבל בסופו שחורי הורידה את שכבת ההורות מאימה ומצאה לה מקום לחיות לנצח. יערה יעקב
"הכוכבת של ורשה" / ליסה בר (הוצאה לאור: סימנים, ידיעות ספרים)
גיבורת "הכוכבת של ורשה" היא צעירה יהודייה שעושה את צעדיה הראשונים והמבטיחים בעולם המשחק, אך המלחמה קוטעת את תחילת דרכה ומאלצת אותה למצוא בתוכה כוחות שלא ידעה שקיימים. לאורכו של הספר, ליסה בר שוזרת סיפור על הישרדות, תושייה, אומץ - וחרטות בלתי נמנעות, שבמרכזו נשים שפעלו, הובילו וסיכנו את חייהן בתקופה שבה נדמה היה שאין להן כמעט כוח.
גם אם לא כל פרט בעלילה נשען על תיעוד היסטורי מדויק, משולבים בה סיפורים אמיתיים ומעוררי השתאות מתקופת השואה, שמזכירים עד כמה המציאות עלתה לעיתים על כל דמיון. יותר מכל, זהו רומן דרמטי סוחף, עשיר בדמויות, מתח ודרמה, ומזכיר במובנים רבים את חוויית הקריאה של "שבעת הבעלים של אוולין הוגו": ספר שאפשר כמעט לראות מול העיניים כסרט. איה חיות
