לרעיון של "כוכב הקופים" יש היסטוריה שנמשכת 61 שנים מאז פרסום ספרו של הסופר הצרפתי פייר בול. הספר עובד באופן חופשי ב-1968 לסרט בשם דומה, ולאחריו עוד ארבעה סרטים שנעשו עד שנת 1973. סרטים אלו היו מלאכותיים ומעושים בדרך שקשה מאוד לקבל היום, עם שחקנים אנושיים שמתהלכים כבני אדם עם מסיכות קופים בעלי יכולת הבעה מוגבלת. אבל כמו בסדרת הטלוויזיה המקורית של "מסע בין כוכבים", מדע בדיוני לא נבחן רק על בסיס האפקטים, אלא גם – ואולי בעיקר - ביכולתו להציג ספקולציות בעלות משקל סגולי. בחמשת הסרטים הראשונים הנושאים היו אפשרות החורבן של המין האנושי בצל תקופת המלחמה הקרה, ההשלכות ארוכות-הטווח של מלחמה גרעינית, ובהדרגה גם מעבר לשיקוף תכנים שפועלים במקביל למתיחות הבין-גזעית בארצות הברית של התקופה.
"כוכב הקופים" ממלכה חדשה" – טריילר
על הרימייק "כוכב הקופים" (2001) שביים טים ברטון מוטב לא להכביר מילים. גם עבודת האיפור, משוכללת כפי שהייתה, לא הצליחה לחמוק מאותו אלמנט מגוחך של שחקנים בתחפושת. מנגד, בשונה מסדרת הסרטים הראשונה, לברטון לא היה שום רעיון בעל ערך להציע. מה שעשוי היה להפוך לסדרה נקטע לאחר כישלונו של הסרט – וטוב שכך.
ב-2011 החלה סדרת הרימייק שכללה שלושה סרטים שנעשו עד 2017. את הפרק הראשון והמוצלח "כוכב הקופים: המרד" ביים רופרט וויאט, ואת שני הבאים מאט ריבס ("כוכב הקופים: השחר" ו"כוכב הקופים: המלחמה"). כאן הייתה קפיצה משמעותית באיכות הטכנית הנובעת מהמעבר לטכניקות של לכידת תנועה (Motion capture) ולכידת הופעה (performance capture). הסדרה הצליחה למצוא נקודת איזון מתקבלת על הדעת בין הקופי והאנושי. מצד אחד מראה פוטו-ריאליסטי משכנע מספיק, ומצד שני יכולת הבעה מורכבת של פנים אנושיות. כך הפך השימפנזה סיזר, גיבור סדרת הסרטים בגילומו של מלך לכידת התנועה/הופעה אנדי סירקיס, להיות אחת הדמויות המורכבות שהובילו סדרות סרטים בעשורים האחרונים. דמות מורכבת בפער ניכר מגיבורי-העל של מארוול או מדמויות הטרילוגיה האחרונה של "מלחמת הכוכבים".
4 צפייה בגלריה
האם מסתתר פה רפרור ויזואלי ל"כוכב הקופים" המקורי? בהחלט. מתוך "כוכב הקופים: ממלכה חדשה"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
למעט "טרילוגיית האביר האפל" של כריסטופר נולאן, קשה למצוא דוגמה מרשימה במידה דומה לסדרת סרטים בז'אנר המד"ב/פנטזיה, שבה היה ניסיון מובהק לשלב את הריגושיים הז'אנריים עם העלאת נושאים כבדי-משקל. בקולנוע העכשווי קשה מאוד לעשות סרטים על מנהיגים ומצביאים צבאיים בשר ודם - על הרקע הפסיכולוגי שלהם, ועל הדילמות שאיתן הם מתמודדים. בסדרה השניה של סרטי "כוכב הקופים" קיבלנו את כל זאת, גם אם זה היה באמצעות קופי אדם ב-CGI. המחשבה של המשך לסרטים אלו מעוררת חשש אודות כישלון אפשרי ביכולת להשיג איזון כה נדיר בקולנוע המסחרי העכשווי בין ספקטקל לרעיונות.
אלמנט מעורר חשש נוסף הוא הרכש של אולפני פוקס המאה ה-20 ע"י חברת דיסני בשנת 2018. סרטי "כוכב הקופים" לא נרתעו מלעסוק בנושאים קודרים, ולהציג אלימות לא קלה (גם אם הסרטים לא חרגו ממגבלות ה-PG-13). זה עשוי היה להיות מאוד מצער אם בסדרה נוספת של סרטים, המנסה להמשיך את הקודמת, תהיה "דיסניפיקציה" של הדמויות, הרעיונות והאינטנסיביות של הפעולה. טוב להיווכח שגם אם "כוכב הקופים: ממלכה חדשה" (Kingdom of the Planet of the Apes) הוא קצת פחות מוצלח מהממוצע של סרטי הסדרה הקודמת, הוא עדיין מגלם איכויות טכניות דומות, רמה מרשימה של ביצוע אקשן (בעיקר במערכה השלישית), ואת אותה שאפתנות רעיונית שהייתה בסרטים הקודמים. הפגם העיקרי שיש בסרט הארוך מכל קודמיו (145 דק') הוא בתחושה מסוימת של דשדוש במערכה הראשונה והשניה. הוא היה נשכר מקיצוץ של לפחות רבע שעה ממשכו.
4 צפייה בגלריה
קצת ארוך מדי, אבל היי, לא מתלוננים. מתוך "כוכב הקופים: ממלכה חדשה"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
הסרט נפתח בפרולוג שבו גופתו של סיזר מועלה באש בטקס לוויה. אנדי סירקיס לא משחק בסרט הנוכחי (אבל שימוש כיועץ – והדבר בהחלט מורגש), וגם סיזר לא יחזור. אבל הפתיחה מבהירה לצופים שאנו נמצאים בעולם שעוצב ע"י דמותו המיתולוגית של המנהיג גם כאשר אנו קופצים "דורות רבים קדימה". בעולם שאליו ניכנס עומד להתחולל מאבק בין שתי קבוצות של קופי אדם, שהוא גם מאבק על הפרשנות הנכונה של הדרך אותה התווה סיזר. בני האדם הידללו באופן משמעותי, בעקבות השפעתו ההפוכה של הווירוס שהפך את הקופים לאינטליגנטים כפי שפעם היו בני האדם. כפי שנגלה, גם בעתיד הזה עדיין יש בני אדם שלא איבדו את יכולות החשיבה של הגזע שלהם.
העלילה מתחילה עם שלושה שימפנזים צעירים משבט הנשר. הכינוי לשבט נובע מהמנהג המקובל לקחת ביצי נשרים לפני בקיעתם (תוך הקפדה על שמירת איזון בטבע בכך שהם תמיד ישאירו ביצה). זהו טקסט החניכה לצעירי השבט. לאחר שהביצה בוקעת מתבצעת החתמה הקושרת בין הגוזל ולוקח הביצה, ומכאן יתחיל תהליך הגידול והאילוף שהופך את הנשרים לבני לוויה המסייעים לשבט הקופים. שלושת השימפנזים הצעירים הם נואה קורניליוס (אוון טיג) – מי שיתפקד כגיבור הסרט, וקרוב למדי כדמות שתוביל את הסרטים הבאים במידה והם יופקו; השימפנזית סונה (לידיה פקהאם), שהחברות שלה עם נואה היא על סף ההפיכה לקשר קרוב יותר, ואנאייה (טראוויס ג'פרי) הפזיז. אנו מלווים אותם בניסיונם להשיג ביצת נשר, ועם חזרתם למושבה של השבט אנו לומדים בהדרגה על אופיו השלו, ועל סוג היחס שאותו בני השבט מקיימים עם סביבתם.
בני שבט הנשר מותקפים בידי שבט קופים אחר המונהג ע"י פרוקסימוס סיזר (קווין דורנד), שימפנזה מסוג בונובו המתיימר להיות ממשיך דרכו של סיזר, אך במעשיו מגלם גישה מאוד שונה. מדובר ברודן שמעריץ את הישגיהם של בני האדם, שואף להניח את ידיו על כל מה שהם הותירו מאחור, ועשוי לבצר עוד יותר את שליטתו. הוא אפילו מחזיק בחיית שעשועים - אדם ששמו טרוואת'ן (וויליאם ה. מייסי), שמלמד אותו את ההיסטוריה של בני מינו המובסים.
האסון של הפשיטה מותיר את נואה בתחילתו של מסע הגיבור שלו כמי שנשבע להציל את בני שבטו. בדרך הוא יפגוש את ראקה (פיטר מאקון), קוף אורנג אוטן חכם ומבוגר, שמכיר את הגותו של סיזר (ומהווה תחליף הולם לדמות האהובה של מוריס, האורנג אוטן ששימש יועץ לסיזר בסדרה הקודמת). דמות חשובה נוסף היא מיי (פרייה אלן) - נערה בת-אדם פראית שראקה משאיר לה שיירי מזון. בהמשך היא מתגלה כדבר שונה בתכלית, והופכת להיות דמות שתהיה לה השפעה משמעותית לא רק על הסרט הנוכחי אלא, קרוב לוודאי, גם על הסרטים הבאים.
הקונפליקט בין שתי העמדות של שני השבטים, המגולם בעיקר בקונפליקט בין נואה ופרוקסימוס סיזר, יכלול גם שאלות אודות הבדלי היחס בין הקופים ובני האדם שקיימים, והיכולת להשיג איזון או רק הכרעה אלימה. במערכה השלישית, שבה מתחולל מאבק הקשור לטכנולוגיות שהותירו מאחור בני האדם, כל ההבדלים הללו ייבחנו. זה לא יהיה נושא לדיון עמוק במיוחד, אבל כן יכלול סצנת אקשן ארוכה ומרשימה, שנראה שחלק לא מבוטל מתקציב ההפקה והאפקטים המיוחדים של הסרט נדרש לשם יצירתה. הפער בין ארבעת הסרטים הקודמים והסרט הנוכחי אינו מצדיק אכזבה. זהו המשך ראוי וראוי גם שיהיה לו סרט המשך.
