כשהגשם כבר יורד אז הוא יורד בשיטפון. השנים האחרונות הן העונה הגשומה של סדרות שמשלבות נוער ועבריינות. היורה היה "בני אור", אחר כך הגיעו "עלומים", "אינדל", במובן מסוים גם "העיר הטובה" וכמובן "ילד רע". עכשיו זו "שלומי 6", שעלתה השבוע ב-HOT, והיא משווה ומעלה – בציר שלה תוכלו למצוא לא רק את השידוך הפופולרי בין נוער לפשע אלים אלא גם את עולם הכדורגל. המשולש הקדוש הזה עשוי להבטיח ל"שלומי 6" את תשומת ליבו של קהל היעד. אבל צר לי, גם "שלומי 6", בהיותה דרמה דלה ומרובת חורים בעלילה, לא תביא איתה את הבשורה.
מתוך ״שלומי 6״
(צילום: באדיבות HOT ונאוי פרו הפקות)
בקבוצת הנוער של מועדון כדורגל נתנייתי משחקים שני בני דודים, שניהם עונים לשם שלומי. כדי להבדיל ביניהם הוצמדו לשמות שלהם מספרי החולצה שהם לובשים בקבוצה. שלומי 9 (עידן אליאלי) הוא בחור יפה עיניים עם מבט רך. אבא שלו, יהודה ניסן, (חנן סביון) היה שחקן כדורגל במונקו ועכשיו הוא הסוכן הדוחף יתר על המידה של שני הנערים. בן הדוד, שלומי 6 (אופק פסח, ששיחק גם ב"עלומים"), הוא יהלום דשא בלתי מלוטש שעתידו עוד לפניו, כלומר אם הטמפרמנט שלו לא ידפוק לו את העסק (והוא ידפוק). מסיבה כלשהיא, אולי חיסכון בלוקיישנים, ההורים שלו לא מגדלים אותו והוא מתגורר בבית של שלומי 9.
הם עושים הכול ביחד, כמו שדואגים להבהיר לנו בשני הפרקים הראשונים. הם תומכים אחד בשני על המגרש, מתמזמזים עם אותה בחורה יחד (ליאנה עיון), שהיא, מתברר נכדתו של הבעלים של המועדון, סמי אוזן (ז'יל בן דוד). הם חולקים חלום משותף לעלות לנבחרת הבוגרים והם גם מפשלים יחד – כבר בפרקים הראשונים שלומי 9 מסתבך בקטטה עם אחד משחקני הקבוצה היריבה מכפר יונה, ושלומי 6 שולף סכין על שני אנשי עולם תחתוןף שהגיעו למאפיה של האבא המאמץ שלו, כדי לדרוש ממנו להעביר את האינגלה לסוכנות השחקנים החדשה שהם מקימים.
וכך מה שהתחיל כמו דרמת כדורגל שטחית למדי הפך לדרמת פשע וכדורגל שטחית למדי. הסכסוך מסלים ושלומי 6 נפצע באופן שמעמיד בספק את המשך הקריירה שלו על המגרש. שני השלומים מתערבבים יותר ויותר בביוב של העולם התחתון (עם דני שטג בטייפקאסט הנצחי שלו – בורר או מנהיג כנופיה או שניהם), והכיף רק מתחיל, כפי שמבטיח הקומוניקט - "דקירות ביציעים, הטיות משחקים, חיסולים, ערימות של קוקאין וכמה רגעי כדורגל עוצרי נשימה".
השיבוץ של "שלומי 6", שיצר חן מכלוף, כדרמה שבועית, מעיד ש-HOT האמינו שיש להם ביד דרמה סוחפת, מרובת רבדים ואיכותית, אבל בפועל הצפייה בפרקים ששוחררו היא שמדובר בטלנובלה או דרמה יומית. מול ההפקה המושקעת והאסתטית הדמויות פלקטיות ומתקשות להתרומם, חלקן קלישאתיות להכאיב. אין שום סאבטקסט – הכול על השולחן ובפול ווליום (יצוין לחיוב עידן אליאלי, שמצליח לרמוז על עומק שספק אם הדמות שלו ניחנה בו), והעלילה הסבונית מנסה ללעוס גם חברות אמת בין נערים, גם רומן רומנטי, גם חלום על כדורגל וגם עלילת פשע נכלולית ואלימה.
אפשר להבין למה האריזה הזאת עשויה לקרוץ לבני נוער, ואני נוטה להאמין שבמציאות העולם התחתון מחובר לכדורגל יותר ממה שהיינו רוצים לחשוב, אבל "שלומי 6" מתקשה להמיר את האמוציות שיוצרות הטריטוריות האלה אצל קהל לדרמה שמתעלה מעל בופה של ריגוש זול ואקשן צפוי. היא אמנם לא מייאשת כמו אחיותיה הגדולות לז'אנר אבל גם לא מצליחה לשכנע שהסיפור שהיא מעוניינת לספר לא סופר כבר פעמים רבות בעבר, בווריאציות כאלו או אחרות. מדורי הספורט ידועים ביכולת שלהם להעצים דרמות. אם מישהו היה ממחיז את החתימה של עומר אצילי בבית"ר ירושלים הוא כבר היה חתום על חוזה בנטפליקס. "שלומי 6" אולי עוד תגיע לשם, אבל כרגע היא עדיין שועטת בליגה ב'.