בהתחשב במספר האנשים שסופרים את הקלוריות שהם שרפו בסקס, אני מתקשה להאמין שמשגלים לוהטים עוד לא הפכו לענף אולימפי רשמי. אם משהו יכול לקדם את היוזמה זאת כנראה "יריבות לוהטת", סדרת הלהיט שמשגעת את העולם ועלתה היום בשירות הסטרימינג של HBO Max.
"יריבות לוהטת" - טריילר
(באדיבות HBO Max)
"יריבות לוהטת", היא סדרה אותה אחדים מתעקשים לכנות "סדרת הוקי", למרות שהוקי מבחינת התסריט הוא רק החימום הלא נחוץ לסקס מהביל, פוטוגני עד כאב, גרפי במידה ומחרמן להפליא בין שני שחקני הוקי צעירים ומבטיחים - שיין הולנדר ואיליה רוזנוב, שעל הקרח משחקים אחד נגד השני אבל מחוצה לו משחקים באותה קבוצה ממש.
המיסגור הספורטיבי מספק לצופים ובעיקר לצופות, מסתבר, את כל החבילה (משחק המילים אינו מכוון): אהבה אסורה, מלאת תשוקה, בין שני גברים שריריים וכוחניים במידה אבל גם רגישים, רכים ופגיעים, שכל מה שהם רוצים זה להיות אחד עם השני, רצוי בעירום מלא, עם עדיפות לבתי מלון יוקרתיים או בתים גבוהים עם חלון גדול לנוף. פה ושם יש גם סיפור מרגש של האופן בו האהבה מנצחת הכל ואיך שני אנשים מנוגדים מוצאים נחמה האחד בשני אבל אתם יודעים, זהו המשרת הנאמן שמטעין את הסקס בסקסיות הנחוצה לו כדי להישאר מושך ולא סתמי.
הסדרה שנקראית במקור - Heated Rivalry (והפעם יהיה קשה להאשים את המתרגם בשם התפל בעברית) יועדה בהתחלה לערוץ קנדי קטן, כשהיוצר שלה, ג'ייקוב טירני, נדלק על סדרת הספרים ההומו אירוטית של סופרת בשם רייצ'ל ריד והודות לגאוות היחידה הקנדית שלהם הוא הצליח לרכוש ממנה את הזכויות לעיבוד הטלוויזיוני. לסדרה דלת התקציב לוהקו שני שחקנים אנונימיים, הדסון וויליאמס וקונור סטורי, שגילמו את שיין הקנדי ואיליה הרוס.
4 צפייה בגלריה


כן אמא אני צופה בזה בגלל ההוקי. מתוך "יריבות לוהטת"
(צילום: באדיבות HBO Max וCrave Canada)
משהו בסדרה לכד את עינו של מישהו ב-HBO והדבר הבא שקרה היה שהעונה נרכשה במלואה ועלתה לשידור תוך שלושה שבועות בלבד. "יריבות לוהטת" נסקה אל המקום השני במצעדי הצפייה של שירות הסטרימינג יומיים אחרי שעלתה לאוויר ומהר מאוד הפכה לרכש הנצפה ביותר בפלטפורמה. היא עוררה אינספור דיונים ברשת, תהיות מדוע דווקא נשים מתמכרות לה (איך אמרה ריד? "אם את אוהבת פין, שניים עדיפים על אחד"), ויכוחים בנוגע לריאליסטיות של סצנות המין (בואו, ריאליזם הוא לא בדיוק אחד מתנאי הסף לסדרה שהיא כולה פנטזיה רומנטית שצועקת אסקפיזם) והציפה את הרשת בממים מרוגשים. השירים שמופיעים בסדרה זכו לפופולריות מחודשת (למשל - all the things she said של tATu), ומשפטי מפתח ("אני בא לקוטג'") שוחזרו ושוחזרו בסרטונים ויראלים.
4 צפייה בגלריה


כשקהל הצופים הוא בעצם צופות. מתוך "יריבות לוהטת"
(צילום באדיבות Sabrina Lantos HBO Max)
אי אפשר באמת להתלונן, לאורך ששת הפרקים של הסדרה החבר'ה מההוקי בהחלט נותנים עבודה. הדיאלוגים שסופקו להם אמנם קצת שטחיים וצפויים, אבל בואו, אתם לא פה בשביל המאמרים. הצילום מושקע ואסתטי למרות התקציב הנמוך ובעיקר אינו מביך. הדילוגים בזמן שריד שתלה בעלילה קצת פחות אורגניים כשזה מגיע לטלוויזיה, המשחק של וויליאמס וסטורי בהחלט משביע רצון, הם לא מגחיכים את הדמויות וקל ולהאמין להם ולהיסחף לסיפור האהבה שלהם, שהופך מתח מיני לאינטימיות רגשית.
יש באמת משהו מאוד נעים בדרמה רומנטית רגילה בתכלית כשהיא מתרחשת בעולם של שחקני הוקי גברים. כמו שאפשר לראות גם בפרק השלישי בסדרה, שעובר זמנית לרומן הומו אירוטי שמנהל שחקן אחר בקבוצה של שיין, סקוט האנטר, עם הקופאי בחנות השייקים. רומן שיכול היה באותה מידה להתנהל גם בין בחור ובחורה בתיכון. אותם מבטים גנובים, אותו מתח שהולך ומתממש, אותה פנטזיית נעורים נצחית. "יריבות לוהטת" לא מנסה להמציא את הגלגל היא רק משנה קצת בין המגדרים למשהו שמרגיש חדש אבל גם מוכר.
"יריבות לוהטת" מצטרפת לז'אנר ה-Boy's Love, תת-ז'אנר שפוי וחביב שנולד במנגה היפנית בשנות ה-80 ומיועד בעיקר לקהל נשי. הוא נעדר את הדרמה הטרגית שמאפיינת בדרך כלל סיפורים על להט"בים - בן פוגש בן, הם מתאהבים ומצליחים לממש את האהבה שלהם בלי יותר מידי יסורי מצפון. "דרך המלך","אדום, לבן וכחול מלכותי" וכמובן "עוצר נשימה" המתוקה הן דוגמאות מצליחות מהעשור האחרון. כמוהן גם "יריבות לוהטת" נהנית מכוכבים חתיכים, כימיה נהדרת, סקס נטול רגשות אשם והפי אנד. בסופו של יום מדובר בצפיית חובה ולו כדי שתוכלו לדבר עליה בשיחת הברזיה הבאה, גם אם ברזיות אינן הקטע שלכם, אבל גם כדי להיות מתוגמלים בשצף הורמונלי יצרי ובריא, אחרי הכל הקלוריות האלה לא ישרפו את עצמן.









