פרופ' נורית יערי, מהחוקרות הבולטות בעולם התיאטרון הישראלי, הלכה לעולמה בגיל 77 - כשבועיים לאחר שנעלמה מבית החולים איכילוב בתל אביב, ושבוע לאחר שנמצאה במצב קשה בתום חיפושים נרחבים שנערכו אחריה.
יערי הייתה חוקרת תיאטרון, דרמטורגית, יועצת אומנותית ופרופסור בגמלאות בחוג לאמנות התיאטרון שבפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1990–1995 היא שימשה כדרמטורגית וחברת הוועדה האמנותית של הבימה, ומאז 1996 שימשה כדרמטורגית ויועצת אמנותית בתיאטרון החאן בירושלים. בנוסף, הייתה חברה במועצת התיאטרון של קרן תל אביב לספרות ואמנות במועצה האמנותית של מרכז התיאטרון הניסויי (מת"ן).
בסוף חודש אוקטובר, נעלמו עקבותיה של פרופ׳ יערי - לאחר שיצאה מבית החולים איכילוב. על פי דברי המשטרה, בנסיונה לחזור לצפון תל אביב - האזור שבו היא מתגוררת - נקלטה יערי במצלמות כשהיא נראית מבולבלת. כעבור שבוע, בתום חיפושים ממושכים, היא אותרה בסמוך לנחל איילון. שם ככל הנראה שהתה במשך כמה ימים מתחת לגשר שעובר בין מחלף ההלכה לרוקח. פרופ׳ יערי נמצאה כשהיא במצב קשה, תשושה מאוד ונזקקת לטיפול רפואי, ומסתמן כי את התקופה הזאת שרדה ללא מזון. הבוקר נודע כאמור, כי הלכה לעולמה.
בתיאטרון הלאומי הבימה, ספדו ליערי: "תרומתה של יערי, חוקרת תיאטרון, מרצה, מתרגמת ואשת רוח, לתרבות ולמחקר התיאטרון הישראלי והעולמי הייתה עצומה. נורית ליוותה דורות של תלמידים ויוצרים. בין השנים 1990-1995 שימשה כדרמטורגית וחברת הוועדה האומנותית של הבימה. יצירתה תישאר נדבך מרכזי בהבנת אמנות התיאטרון בישראל. משתתפים בצער המשפחה והחברים. יהי זכרה ברוך".
מתיאטרון החאן ספדו לה: "בלב כואב קיבלנו הבוקר את הידיעה על פטירתה של פרופ' נורית יערי חוקרת תיאטרון, מרצה ויעצת אומנותית מהבולטות בתיאטרון הישראלי. תרומתה לעולם התיאטרון ולתיאטרון החאן בו שימשה כחברה בוועדה האומנותית וכדרמטורגית מוערכת בין השנים 1996-2018 תשאיר חותם עמוק בתפיסה האומנותית שלנו. בעומק השכלתה וברוחב ידיעותיה, תרמה נורית לגיבוש קולו הייחודי של החאן כתיאטרון של יצירה עמוקה, אנושית והומניסטית. דמותה תישאר נוכחת במורשת התרבותית של התיאטרון הישראלי ותיאטרון החאן. הנהלת התיאטרון, שחקניו ועובדיו מרכינים ראש ביום הזה ומשתתפים בצער המשפחה. יהי זכרה ברוך".
דקאן הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, פרופ' ערן נוימן, מסר: "כולנו בפקולטה לאמנויות אבלים על לכתה של חברתנו היקרה. נורית הייתה חוקרת תיאטרון מבריקה, שתרומתה האקדמית והאמנותית ניכרת לעומקה. היא חקרה תיאטרון קלאסי ותיאטרון ישראלי, התמקדה ביצירתם של חנוך לוין וניסים אלוני, ושימשה דרמטורגית של תיאטרון הבימה ויועצת אמנותית של תיאטרון החאן. בעבר כיהנה גם כראש החוג לתיאטרון. מעבר להישגיה המקצועיים, נורית הייתה אישה מקסימה, נדיבה ונעימה, קולגה למופת שתמיד הייתה נכונה לעזור. היא הייתה מורה נערצת, והעמידה דורות של תלמידים שחלקם תופסים כיום עמדות מפתח בעולם התיאטרון בארץ ובעולם. נורית תחסר לנו מאוד - כחוקרת, כמורה, וכחברה".
יערי נולדה בתל אביב בסוף השנות ה-40, ואת שירותה הצבאי עשתה בנח"ל. את התואר הראשון והשני שלה עשתה באוניברסיטת תל אביב בחוג לאמנות התיאטרון, ואת הדוקטורט שלה עשתה בצרפת באוניברסיטת Paris VIII.
לאורך השנים עבדה עם במאים ויוצרים ישראלים כדוגמת חנוך לוין ועודד קוטלר, וכן עסקה בלימוד תיאטרון בגופים שונים ברחבי הארץ.
בסוף שנות ה-80 החלה ללמד בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, והיא אף שימשה בהמשך כראש התוכנית הרב-תחומית באמנויות, ניהלה את תיאטרון האוניברסיטה, וכיהנה כראש החוג לאמנות התיאטרון. תחומי המחקר העיקריים שלה היו הדרמה הקלאסית היוונית ומורשתה בתולדות התיאטרון המערבי; התיאטרון הצרפתי הקלאסי והתיאטרון הצרפתי בן זמננו; והתיאטרון הישראלי ומקומו בתרבות הישראלית.
יערי נחשבה לדמות מרכזית בעולם התיאטרון הישראלי, כששחקנים ויוצרים רבים למדו אצלה בצעירותם. רבים מהם נרתמו לחיפושיה. חברתה הקרובה, השחקנית ליליאן ברטו סיפרה בשיחה עם ynet אחרי שנעלמה: "היא הייתה מורה אגדית גם בידע הספרותי והתיאטרוני שלה וגם באהבה העמוקה שלה והמדבקת לתיאטרון ובאופן שבו ריתקה את התלמידים שלה. היא הייתה גם חברה שלי, חברות שנוצרה בעקבות הקשר הקרוב שלה לחנוך (לוין, בעלה המנוח של ברטו)".
"נורית הייתה אחת היחידות בעולם שחנוך סמך עליה בעיניים עצומות גם כחברה וגם כאשת מקצוע. כשהיה מסיים טיוטה של מחזה, הוא היה נותן לה לקרוא, ואז הם היו נפגשים ומדברים על המחזה. לא היה כמעט איש בעולם שזכה לאמונו באופן הזה. נורית גם ליוותה אותנו בבית החולים בימיו האחרונים של חנוך, וגם עבורי הנוכחות שלה הייתה תמיד רצויה ומרגיעה. אישה חריפה מבריקה ונדירה, גם בטוב הלב שלה ובעדינות שלה".
