האמן אלי גור אריה הלך לעולמו אתמול (שלישי) לאחר מאבק במחלת סרטן, בן 61 במותו. גור אריה הותיר אחריו את אשתו רונית, ושלושת ילדיהם - זוהר, דן ואיילה. הלווייתו תיערך היום בשעה 14:30 בבית העלמין ירקונים.
כפסל בתחום הפרסום והקולנוע, הוא פיסל בין היתר אוכל מלאכותי ואובייקטים מפלסטיק לפרסומות ולסרטים. הוא יצר אמנות פיסולית שהושפעה מעתידנות וממדע בדיוני, והיתה לה שפה אחרת מזו שנהוגה בישראל - פיסול מהודק, מהוקצע, נטול פגמים, שנראה כאילו יד אנושית לא נגעה בו. הפסלים שלו שילבו בין העולם הטבעי והחייתי לבין עולם טכנולוגי ומלא ניכור.
"גור אריה פיתח בעבודותיו שפה פיסולית היפר-ריאליסטית שהתגבשה בסביבות 'אקולוגיות' סגורות", ספדו לו מטעם מוזיאון תל אביב, "מיצביו עתירי הפרטים ניסחו מרחבים בדיון שבהם שוהים יצורים אשר איבדו קיום עצמאי ונותרו תלויים לחלוטין בחזון טכנולוגי מעשה ידי אדם. עולמו החומרי והחזותי ברא יקומים נטולי זמן ומהלכי התכלות - עולמות שלאחר החורבן, שבהם שורים יופי, תלות ושבריריות. תנחומינו הכנים למשפחתו, לאוהביו ולמוקירי דרכו האמנותית".
גור אריה נולד בשנת 1964 ברמת השרון. בשנת 1986 הוא למד צילום במדרשה לאמנות בבית ברל, אולם לאחר שנה כבר הציג עבודות רדי-מייד שפיסל בתערוכת היחיד הראשונה שלו. לאחר הלימודים החל לעבוד כבונה תפאורות באולפני ג"ג. "באותה תקופה עשו כאן סרטים אמריקאיים בסגנון צ'אק נוריס, 'נינג'ה אמריקאי 7' וכדומה", סיפר גור אריה בריאיון ל"כלכליסט" ב-2015, "והעבודה הראשונה שלי הייתה לבנות קסדת קרב ויקינגית מפייברגלס. עבדתי שם שנתיים, וכשהקימו את ערוץ 2 התחלתי לעבוד בפרסומות. הייתי בין הראשונים שעסקו בהגדלות של מוצרים, מאוכל ועד שפתונים".
בריאיון ההוא סיפר כי הפיסול האמנותי הוא "משהו שנקלעתי אליו במקרה". בסטודיו הוא החל ליצור פסלים בעלי תוכן שונה מאוד מזה של הפרסומות, אבל באותו מראה מלוטש ואיכות טכנית גבוהה. הוא יוצר עם אותם חומרי פלסטיק שמהם הוא מתפרנס, וכל הזמן זוכר את החתרנות שהחומרים האלה הכניסו לעולם היצירה. "הם נוצרו במהפכה התעשייתית, כשחומרי הגלם המסורתיים כבר לא הספיקו. מלכתחילה המטרה שלהם היתה להפוך לסחורה, ולכן הם היו צבעוניים יותר, מבריקים יותר, שקפקפים, ניסו לחקות את האסתטיקה החומרית של העושר של העידן הקדום, והכילו גם את החיקוי וגם את הפיתוי".
בהמשך הוא הציג תערוכות יחיד נוספות במוזיאון תל אביב ובמוזיאון הרצליה, והציג בתערוכות קבוצתיות בגלריות ובמוזיאונים שונים בארץ וברחבי העולם - מאיטליה, גרמניה וספרד, ועד וושינגטון ואנגליה.
