השחקן אילן דר הלך לעולמו בגיל 89. דר, שבמשך יותר מ-60 שנות קריירה שיחק על הן על המסכים והן על הבמות, ייזכר במיוחד בזכות תפקידו כאילן בסדרה "קרובים קרובים". כמו כן, ייזכר בזכות תפקידים בקולנוע ובטלוויזיה כמו "מיתה טובה", "בן לוקח בת" ו"מיי פירסט סוני", ובזכות תפקידים בהצגות כדוגמת "החייל האמיץ שווייק", "אורזי מזוודות" ו"ריצ'רד השלישי". דר הותיר אחריו את אשתו, מעצבת התפאורה והתלבושות רותי דר, ובתו אריאל.
יהורם גאון, ששיחק עם דר ב"קרובים בקרובים" אמר ל-ynet: "כל כך עצוב. זה בפירוש בן משפחה שלי. היינו באמת משפחה, בכל פגישה כזאת של צילומים או חזרות - זאת הייתה חגיגה אחת גדולה. לאילן הייתה תדמית של אדם חסכני ושומר על כספו בסדרה, אבל בחיים האמיתיים הוא היה ההיפך מכל מה שחשבו. כואב לי הלב ממש. איזה איש נהדר ויקר הוא היה".
לאורה ריבלין, שכיכבה גם היא בסדרה וגילמה את גיסתו, סיפרה בשיחה עם ynet: "את אילן הכרתי כשהייתי בת 17, הוא היה חבר של אחותי הבכורה והייתי קצת מאוהבת בו ויותר ממה שהייתי בכל החברים של אחותי והייתי מאוהבת בכולם. יפה תואר עם נשמה מיוחדת. הוא כבר שיחק אז בתיאטרון חיפה. והייתה בו איזו עדינות מיוחדת ושבריריות עם עוד משהו שלא מגלה מעצמו עד הסוף - וזה נישאר בו תמיד, כמובן במשפחה שהיינו ב'קרובים קרובים', עם ההומור והטיימינג העדין וכל כך מדויק. יהי זכרו ברוך".
מתוך "קרובים קרובים"
(צילום מסך: ארכיון כאן)
אפרים סידון, יוצר הסדרה, ספד: "לאט לאט נופלים הענקים סביבנו. האנשים שעיצבו את התרבות הישראלית, את הגיבורים שלה, מתים וחולפים. אילן היה שחקן נפלא, חבר נהדר, איש מלא חוכמה והרבה הומור. הוא היה ציני להפליא, שזאת תכונה נפלאה, ולמרות שב'קרובים קרובים' הוא שיחק קמצן וחסכן, הוא היה איש נדיב ומלא כישרונות. הוא גם היה גבוה ויפה. כשעבדתי איתו הוא היה במלוא אונו, מלא שמחה, וחבל שהוא כבר לא איתנו".
משח"ם נמסר: "עצובים וכואבים על לכתו של חברנו השחקן אילן דר. במשך כמעט שבעה עשורים היה אילן חלק בלתי נפרד מהתיאטרון, הקולנוע והטלוויזיה בישראל. אילן, תודה על עשרות שנים של יצירה, על הבמות, הדמויות והרגעים שהשארת איתנו. שולחות ושולחים חיבוק ותנחומים לרעייתו, התפאורנית ומעצבת התלבושות רות דר, למשפחה, לחברים ולכל אוהביו. יהי זכרו ברוך".
אילן דר
(צילום: טל שחר)
דר נולד בסוף שנות ה-30 בתל אביב, ולמד בגימנסיה הרצליה. הוא היה תלמידם של השחקנים אברהם ניניו ושרגא פרידמן, ואת דרכו כשחקן החל בסוף שנות ה-50 בתיאטרון האוהל. אחרי שנים ספורות הצטרף לאנסמבל שחקני תיאטרון חיפה, והפך לאחד משחקניו הראשונים של המוסד. משנת 1978 החל לשחק בקאמרי - ובשנים מאוחרות יותר שיחק בהפקות גם בתיאטראות כדוגמת בית ליסין, באר שבע והבימה.
לאורך השנים, ביסס דר את מעמדו גם כשחקן טלוויזיה וקולנוע, כשהופעתו הראשונה על המסך הייתה בסרטו של של אריה אליאס "אף מילה למורגנשטיין", ב-1963. בשנות ה-70 וה-80 שיחק בסרטים נוספים כדוגמת "הבלש האמיץ שוורץ", "הגונב מגנב פטור", "בן לוקח בת" של מיכל בת אדם, ובסרטיו של זאב רווח "רק היום", "לא לעלות יותר"ו"פצעי בגרות 80".
מתוך "מיתה טובה"
(צילום מסך, באדיבות Unitedkingfilms)
עם זאת, לחשיפה הגדולה ביותר שלו זכה דר רק בשנת 1983, עת החל לגלם את אילן, בן זוגה של תיקי (בגילומה של תיקי דיין), בסדרה "קרובים קרובים". "לא יכולנו לדעת מראש שתהיה כזאת הצלחה", אמר דר בריאיון ל-ynet ב-2003, שנתיים לפני שחזר לתפקיד במסגרת האיחוד של הסדרה. "היו אז כמה 'פיינשמקרים' שקטלו את הסידרה. אני זוכר שעשינו שם את העבודה בהתלהבות גדולה. עבדנו שבוע שלם על כל פרק. תיקנו את הטקסט, הוספנו דברים, הורדנו דברים ולמדנו להכיר זה את זה תוך כדי עבודה.
"הייתה שם איזו תמימות שאין היום. גם היו לנו כותבים מוכשרים, שנזהרו לא לרדת לרמה נמוכה של קהל. בטח לא בדיחות גסות. כולם הסתפקו בעלילות הבית ברחוב ויטק 9, בלי פוליטיקה וסקס. עד היום אני מאמין שהכותבים האלה, ב. מיכאל ואפרים סידון, הם הטובים ביותר שיש. ומה שלא פחות חשוב היה שהסידרה צולמה חי עם קהל. כיום, עם כל הצחוקים המלאכותיים שמדביקים לכל מיני סיטקומים מטופשים, זה נשמע פתטי".
גם בשנות האלפיים המשיך דר להופיע על הבמות ועל המסכים, הוא הופיע בסדרות כמו "מיי פירסט סוני" "החיים זה לא הכל", "החולמים", "בנות הזהב", וכן שיחק בסרטים "דרייבר", "המוסד", "בשורות טובות ו"מיתה טובה".
(צילום: ירון ברנר)
"פעם שאלתי מישהו למה אנחנו בתיאטרון, הרי הוא לא באמת שינה כלום: בזמן היטלר ברטולד ברכט ברח", סיפר בריאיון ל-ynet על הבחירה במקצוע עם צאת "מיתה טובה" ב-2014. "חנוך לוין כתב את 'מלכת האמבטיה', ועדיין יש מלחמות. התשובה שלו היתה שתיאטרון לא יכול לשנות, אבל כשאתה יוצא משם ודורך למישהו על הרגל בטעות, אתה תבקש סליחה. החוויה שאתה עובר עושה אותך לבן אדם קצת יותר טוב, וזו המטרה גם של הסרט הזה, של הצגה טובה ושל אמנות בכלל - להעביר אותך חוויה שמשפיעה עליך".
